תומר סויקר ובניה שגיב בביקורות על מיטב חוברות יום הקומיקס חינם 2015, מאירועי מארוול ו-DC, דרך חגיגות רבע יובל של ואליאנט ועד עתידם של הנוקמים.

Divergence #0

כתיבה: סקוט סניידר, ג’ין לון יאנג, ג’ף ג’ונס; ציור: גרג קאפולו, ג’ון רומיטה ג’וניור, ג’ייסון פאבוק; הוצאת DC

החוברת הזו מכילה שלוש הצצות לגיליונות שיוצאים בקרוב מהחברה לאחר אירועי Convergence. שניים מהסיפורים גרועים להפליא, בעוד השלישי מעניין ברמה מסוימת. ההצצה הראשונה היא ל-Batman של סקוט סניידר וגרג קאפולו, והיא מספרת על גות’אם סיטי שמנסה להתמודד עם ההיעלמות של באטמן, בכך שהם יוצרים סוג של תחליף שלו. ראוי לציין שאני קורא את הריצה של סניידר ורוב הזמן נהנה ממנה, אך למרות זאת כשמתבקש ממני לשפוט את ההצצה הזאת בפני עצמה וכמקדם סיפור עתידי, אני חייב לומר שזה לא עובד. הסיפור נשמע מעט ממוחזר והתגליות שם גרמו לי לגלגל את העיניים.

הסיפור השני הוא פריוויו לגיליון הבא בסדרה Superman, הריצה של ג’ין לון יאנג (שמחליף את ג’ף ג’ונס) וג’ון רומיטה ג’וניור. נראה כי זו התדרדרות רצינית מג’ונס, את כתיבתו אני מחבב למדי בדרך כלל (לא קראתי את הריצה שלו על סופרמן). האומנות של רומיטה ג’וניור רק מוסיפה לחורבן הזה; היא לא יפה לעין, מרובעת, ובהחלט לא מתאימה לסופרמן. נכון שקיבלתי חתיכת סיפור בלי הקשר אבל הוא היה אמור לעודד אותי לרצות להמשיך לקרוא את הסדרה החל מגיליון 41, אך כל מה שהפריוויו עשה זה לגרום לי להתרחק ממנה, עם אפס עניין.

ההצצה השלישית, לליגת הצדק של ג’ונס וג’ייסון פאבוק, הייתה היחידה שסיפקה את ההבטחה. אחרי שגמרתי לקרוא את הסיפור היה לי חשק לקנות את הגיליון הבא בסדרה. מסופר שם על אישה שהולידה בת לדארקסייד באותו יום בו נולדה וונדר וומן (נראה שהיא תשמש כמעין ביזארו וונדר וומן, להבנתי). לא רק שהאומנות הייתה יפהפייה, הפריוויו הציב בסיס לסיפור שמאוד הייתי רוצה לקרוא. לצערי, השליש הזה של הגיליון לא היה מספיק כדי להעלות את חווית ההנאה הכוללת מהחוברת. (בניה שגיב)

ציון: 1.5

מה הלאה? את ההמשך ניתן לקרוא ב-Batman #41, Superman #41 ו-Justice League #41 החל מחודש יוני.

Secret Wars #0

כתיבה:ג’ונתן היקמן, האג’ימה איסאיאמה, סי.בי. סבולסקי; ציור:פול רנאוד, הרארדו סנדובאל; הוצאת מארוול

הגיליון הזה מחולק לשניים, האחד הוא קדימון קצר לאירועי Secret Wars (אחרי הכול, זה השם שמתנוסס על השער), והשני הוא הדפסה ראשונה באנגלית של הקרוסאובר של מארוול עם המאנגה הפופולרית Attack on Titan. החלק של סיקרט וורס קצר למדי, אבל בתור נקודת קפיצה לאירוע וכמשהו שאמור לעורר עניין והתלהבות, הוא בהחלט עובד. הסיפור פשוט מאוד, אבל לא רק שהוא בונה לקראת האירוע, הוא גם מזכיר לקוראים בקצרה כמה נקודות בסיפור עד כה ומחדד את הזיכרון.

כשקראתי את החלק השני של החוברת שמחתי שזה רק חצי ממנה, משום שהסיפור היה נוראי. קיבלתי את הרושם שהכותב הוא ילד שהרגע ראה את הסרטים של מארוול בפעם הראשונה (באמת, כששומרי הגלקסיה מופיעים מתנגן Hooked on a Feeling…) ורצה לראות את כול הגיבורים נלחמים מול טיטאנים. האיור נראה מגוחך למדי וזה עצוב, משום שכול מה שאנחנו רואים בחלק הזה הם גיבורי מארוול בורחים מטיטאנים או נלחמים בהם. בתור משהו שאמור להגביר לקורא את הציפייה לסדרה המדוברת, ההצצה הזו בהחלט נכשלה.

לסיכום, הייתי ממליץ על החצי הראשון של הגיליון בלבד. (בניה שגיב)

ציון: 3

מה הלאה? את ההמשך ניתן לקרוא ב-Secret Wars #1 החל מהשבוע.

All-New All-Different Avengers/Uncanny Inhumans

כתיבה: מארק ווייד, צ’ארלס סול; ציור: מחמוד אסראר, ברנדון פיטרסון; הוצאת מארוול

אם Secret Wars #0 מקדם את אירוע הענק החדש של מארוול, החוברת השנייה שהחברה הכינה עבור FCBD 2015 מציגה שני כותרים חדשים שיהוו חלק מליין הסדרות שלה מיד בסיום הקרוסאובר.

הסיפור הראשון, חלק מ-All-New All-Different Avengers #1 (נכון לעכשיו הליין-אפ העתידי היחיד של הנוקמים שידוע עליו, אבל אפשר לצפות להכרזות נוספות במהלך הקיץ), מציג את רוסטר חדש: קפטן אמריקה (סאם ווילסון) המנהיג, איירון מן (לא ברור מי מסתתר מתחת לשיריון), ת’ור (הגרסה הנשית שמככבת כעת בסדרת הסולו), ויז’ן ושלושה חברים חדשים וצעירים – מיס מארוול (קמאלה קאן), נובה (סאם אלכסנדר) וספיידר-מן בתלבושת של מיילס מוראלס מיקום האולטימייט (אך לא נאמר או נרמז מי אכן נמצא מתחת למסכה, אף שמשתמע כי הוא טינאייג’ר). ווייד עושה עבודה מוצלחת למדי בהצגת הקבוצה, עם סיפור קליל ומרענן, אולי עדות לקו בו ינקטו הכותרים החדשים פוסט-SW. מעבר למשימה ראשונה ופשוטה למדי בשטח של הנוקמים הצעירים, ווייד לא נמנע מהצגת נושא מאוד חשוב שלא תמיד זוכה לפוקוס בסיפורים מהז’אנר: החשיבות בהצלת כל אדם ואדם, גם יחיד, לעומת הקרבה לשם קבוצה גדולה יותר של חפים מפשע. כולי תקווה כי זה עניין שווייד יחקור לאורך הריצה שלו, כחלק ממערך האימונים והחינוך של החבר’ה הצעירים. כמו כן, ראוי לציין את הגיוון האתני של הליין-אפ החדש, במיוחד בקרב הטינאייג’רים.

את מחמוד אסראר אני מכיר בעיקר מ-Dynamo 5 של אימאג’ לפני מספר שנים, שם האמנות שלו הייתה לעתים בתולית, על גבול החובבנית. אני שמח לאשר שהשנים עשו עמו טוב, וכי ניכר שיפור משמעותי בסגנון שלו, נכון לגיליון המדובר.

החצי השני של החוברת מוקדש לסדרה חדשה נוספת מלוח הסדרות העתידי של מארוול, Uncanny Inhumans. הקבוצה הגנטית שחרגה מהאנושות מקודמת מאוד בשנים האחרונות, בליווי החשש שזה על חשבון המוטאנטים המפורסמים והפופולאריים בהרבה, בייחוד בגלל התנגשות בין הזיכיונות הקולנועיים עם אולפני פוקס. לראיה, העונה השנייה של “סוכני שילד” והסרט המתוכנן ב-2019. על כל פנים, צ’ארלס סול מציג את הפיכתם האקראית של בני אדם רגילים לאיניומנס, וההתערבות של קבוצה בהנהגת מדוזה והלפיד האנושי, במטרה לסייע לאיניומנס החדשים להבין וללמוד את יכולותיהם.

עם אפס ציפיות ושום עניין בסדרה החדשה (או כל ענייני האיניומנס ביקום מארוול), מצאתי את הסיפור מאוד מבטיח ומזמין לקורא. לא בטוח אם אצרף אותה למנוי, אך בהחלט אשים עליה עין. הנקודה החלשה היחידה, אם ניתן לציין כזו, היא הצביעה שמקנה לאיוריו של פיטרסון מראה מאוד מלאכותי ופלסטי, אבל זה לא משהו שהעבודות שלו לא סבלו ממנו – בעיניי – בעבר. אם כבר, יש שיפור קל בויזואליות שהוא יוצר, אבל היא עדיין נראית לא משהו, לטעמי.

בסוף הגיליון יש הצצה ל-Max Ride: First Flight #1, אך מכיוון שאלון כבר כתב עליה ביקורת, אני לא רואה טעם להרחיב. (תומר סויקר)

ציון: 3.5

מה הלאה? את ההמשך ניתן לקרוא ב-All-New All-Different Avengers #1 ו-Uncanny Inhumans #1 החל מהסתיו הקרוב.

Dark Circle Comics

כתיבה: דוויין סווירזינסקי, מארק ווייד, דין האספייל, אדם כריסטופר, צ’אק וונדיג; ציור: מייקל גיידוס, דין האספייל, דייוויד וויליאמס; הוצאת Archie/Dark Circle

ליין גיבורי העל המחודש של ארצ’י מקבל את הפוקוס של החברה השנה (ואף מילה על הריבוט המדובר של ארצ’י בכבודו ובעצמו ביולי). החבר’ה מארצ’י הלכו בדרכן של מרבית החברות, ומציגים חלק מהגיליונות הראשונים של הדמויות המובילות את הליין. את The Fox #1 כבר ביקרנו לאחרונה, ואין מה להוסיף. הקטעים המוצגים מתוך Black Hood #1, אותו לא קראתי, נראים לא רע, גם לא מבטיחים אמירה חדשה על ז’אנר הויג’ילנטיות: שוטר נתקל בפעילות לא חוקית, קרב בין סוחרי סמים לבין ויג’ילנט מסוכן בשטח בית ספר. הוא מנטרל את העימות, לא לפני שנפצע קשה בפניו מירי רובה, ובעצמו יורה למוות באדם הידוע רק כ-Black Hood. מכאן מוצג תהליך השיקום וההתמודדות של השוטר עם מראהו החדש, והעובדה שהרג אדם, ועוד ויג’ילנט. הגילוי הגדול לא מוצג כאן, אך ברור לאן הסיפור מוביל.

כאמור, לא סיפור מרשים אך אני עשוי לקרוא את ההמשך. סווירזינסקי הוא כותב בעייתי בד”כ, לטעמי (Cable במארוול, לפני כמה שנים, הייתה זוועה בלתי ניתנת לעיכול), אך מהפריוויו מצטייר כי הכתיבה שלו הפעם סבירה, לכל הפחות. גיידוס הוא “hit or miss” ומעולן לא הצליח לצאת מהצל של Alias אותה צייר עבור מארוול בתחילת העשור הקודם. אני מחבב את הציורים שלו, כך שאני מקבל את עבודתו כאן בזרועות פתוחות.

הכותר השלישי והמעניין מביניהם, The Shield (גיבור על פטריוטי שהקדים את קפטן אמריקה בשנה או שנתיים; בגרסה החדשה שילד תהיה אישה. הווווו…) התעכב ומתעכב, וחוברת ה-FCBD לא מציעה נחמה בדמות פריוויו או סיפור מקדים. כמה סקיצות נחמדות ומילים על הסדרה (כמו גם על שתי האחרות). נו, כנראה נצטרך להמתין עוד קצת. (תומר סויקר)

ציון: 3

מה הלאה? את ההמשך ניתן לקרוא ב-Black Hood #1 (עכשיו בחנויות), The Fox #1 (עכשיו בחנויות) ו-The Shield #1 (בקרוב בחנויות).

Valiant 25th Anniversary Special

כתיבה: ג’ף למייר, מאט קינדט, רוברט ונדיטי; ציור: בוץ’ גייס, קליי מאן, ראפה סנדובאל, קאנו; הוצאת Valiant

הצהרתי בעבר – מתנצל אם נמאס לכם לקרוא זאת – שואליאנט הופכת למו”ל הקומיקס האהוב עליי אחרי אימאג’. המקום שלה בלבי רק מתעצם, וזאת תודות לשתי הסדרות החדשות שלה, Bloodshot: Reborn ו-Ninjak. את גיליון הבכורה של הראשונה ביקרתי לא מזמן, ופה היא זוכה לכבוד תודות לסיפור מקורי בכתיבתו של ג’ף למייר (גם כותב הסדרה) שמחבר בין תחילת הסדרה, ובין סוף אירועי The Valiant שקדמו לו. למייר מעצים את אובדנותו של בלאדשוט במצבו החדש, וזה מוסיף למה שעשה בהצלחה מרובה בגיליון הראשון של הסדרה. דווקא האמנות של בוץ’ גייס, שהייתה זכורה לי לטובה, פוגמת במעט בהנאה, אולם אני מוכן להסתפק בכך כל עוד מיקו סואיאן משקיע את מיטב במרצו בסדרה הרצה.

החלק השני הוא הפתיחה של Ninjak #1. לא הספקתי לבקר את הגיליון בעבר, אבל הייתי מרוצה ממנו כשם שאהבתי את Bloodshot: Reborn #1. מאט קינדט נמצא כעת בראש ליין הסדרות של ואליאנט, לצד למייר, ועושה עבודה מעולה. ביחד עם אמנות משובחת של קליי מאן, מלווה בכוריאוגרפיית קרבות מהטובות שראיתי בקומיקס, נראה כי השניים עומדים להוביל את אחת מסדרות אמנויות הלחימה\ביון הטובות בשוק.

החלק השלישי הוא קטע (או שמא סיפור מקורי?) מתוך קשת הסיפור הנוכחית של X-O Manowar, כותר המד”ב המוביל של יקום ואליאנט, שנמצא עמוק בגיליון ה-30 פלוס שלו. לצערי, זו סדרה שלא ניסיתי להיכנס אליה ואני חושש להיכנס אליה בשלב הזה; אולי בעתיד, באוגדנים. בכל אופן, משתמע כי קבוצת בעל כוח והשפעה שמפקחת על כל בעלי השריונות המכאניים בגלקסיה או ביקום, מתכננת לפעול נגד האדם האחרון שמשתמש בשריון, הלא הוא הגיבור שהסדרה קרויה על שמו.

בין לבין, יש פוסטר חביב של דמויות החברה, אותו צייר קאנו; המלצות קריאה – חדשות וקלאסיות – לפי נושאים, אירועים ודמויות; עמוד תודות לכל מי ומי שעבד בואליאנט ב-25 השנים האחרונות. השורה התחתונה היא, שכגיליון חגיגי חינמי הוא מוצלח מאוד, והציון הגבוה מוענק לו בעיקר בזכות הסיפור המקורי של בלאדשוט, תוספת לגיליון הראשון והמעולה של הסדרה החדשה שלו. (תומר סויקר)

ציון: 4

מה הלאה? את ההמשך ניתן לקרוא ב-Bloodshot: Reborn #1 (כעת בחנויות), Ninjak #1 (עכשיו בחנויות; הגיליון השני יצא גם הוא לאחרונה), X-O Manowar #34 (עכשיו בחנויות; קשת סיפור שהחלה בחודש מרץ.)