פלאשפוינט משנת 2013 היה סרט האנימציה האחרון של די.סי. שהיה טוב בעיניי. כל מה שהגיע אחריו ("ליגת הצדק-מלחמה", "כס אטלנטיס" ,"ליגת הצדק נגד הטיטאנים" ועוד) החווירו, אפילו נתפסו כבזבוז זמן. הבודדים שהצליחו לגרום לי למעט עניין היו "אלים ומפלצות" של ברוס טים (שהיה נהדר ואז הוא חטף טמטמת עם "בטמן והארלי קווין") ו"התקיפה על ארקאם" (שנעשה לפני שהיחידה קבלה סרט לייב, והיה מבוסס על סדרת משחקי המחשב). מעבר לזה, ראיתי נפילה נוספת של וורנר ודי.סי, ולא אהבתי את זה בכלל, במיוחד בהתחשב בעובדה שמדובר באותם צוותי ההפקה שהביאו לנו את סדרת המופת "ליגת הצדק הדור הבא" (אני עדיין מחכה לעונה 3…)
ואז הגיע הטריילר של "יחידת המתאבדים-הדרך לגהינום". עיצוב דמויות חלבי ומשעמם, עלילה שמרגישה קצת כמו זו של הסרט של אייר, וזהו בערך. שום דבר עם עניין או פואנטה. אבל, היה לי קצת זמן לשרוף, אז צפיתי בכל זאת. שוב אותם אנימטורים ואותו במאי שמביים את כל שאר סרטי "היקום המצוייר של די.סי." (תבעתי כרגע מושג?) אבל! (וזה אבל גדול) משהו כאן היה שונה. משהו שעד עכשיו, שבוע אחרי צפייה בזמן כתיבת ביקורת זו, עדיין לא ברור לי.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לסרט:
להמשיך לקרוא ביקורת, "יחידת המתאבדים – הדרך לגיהינום" – רצופה בכוונות טובות
