הביקורת השבועית של “סופרגירל” מוגשת בחסות רוברט קלי.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ואלגוריות לשואה!

אחד מסיפורי המקור העוצמתיים והמרגשים ביותר בקומיקס הוא זה של ז’ון ז’ונז, ה-Martian Manhunter. בדומה לסופרמן, הוא חוצן שהגיע לכדה”א ואיבד את משפחתו וכל בני עמו, ונותר האחרון מבני המאדים. כמו חברו איש הפלדה, גם ז’ון מצא את מקומו בין בני האדם חרף היותו בעל מראה מאוד לא אנושי, תודות ליכולת שינוי הצורה שלו. בניגוד לקאל-אל, ז’ון הגיע אל כוכב בני האדם כבוגר, ואולי טוב שכך – אף אחד לא היה מצליח להסתיר תינוק ירקרק עם עיניים אדומות, אם בכלל היו רוצים לגדל אותו.

בכל אופן, הסיפור המאוד דומה של קאל-אל וז’ון ז’ונז משמש כשיעור על האנושות, כששני חוצנים הצליחו למצוא בין בני האדם את מקומם החדש אחרי שאיבדו הכל, ולמרות הצדדים הרעים ששופעים את כדה”א, הם התאהבו בביתם החדש והחליטו להפוך למגיניו. לא בכדי סופרמן נולד כאלגוריה לרקע של יוצריו, ג’ו שוסטר וג’רי סיגל, כבני מהגרים יהודים שהשתקעו ביבשת אמריקה (שוסטר נולד וגדל בקנדה).

בשלב הזה של “סופרגירל”, ז’ון ז’ונז של הסדרה מסתתר מאחורי זהות שאולה של אדם מת שרדף אותו בעבר. הוא שומר על אטימות וריחוק, גם כשהוא נחשף בסופו של דבר בדמותו האמיתית בפני אלכס וקארה. זה משתנה בסוף הפרק הזה, כש”האנק” מודה בגאוותו באחיות דנוורס, שעמדו ועומדות לצדו ומנעו בעדו לבצע מעשה אלים שמנוגד לכל מה שהוא עומד מאחוריו. הטבח והטרגדיה, והחשש מפני תרחיש זהה על כדה”א, לא הפכו את ז’ון לנוקם בדם קר – גם אם זה היה תודות לשותפות סודו; יתר על כן, אירועי הפרק העצימו את האנושיות של ז’ון, ויהיה נכון מצד יוצרי הסדרה להמשיך ולפתח את דמותו, עד שיוכל להיחשף לעולם כז’ון ז’ונס, ולשרת את האנושות כגיבור.

בזמן שקארה ו-ווין נותרים מרוחקים, נכנס בחור חדש לחייה: אדם פוסטר, בנה הבוגר של קאט, עליו שמענו לראשונה לפני כמה שבועות. בזכות מכתב מרגש שקארה כתבה בשם הבוסית שלה, אדם מחפש לחדש את הקשר עם אמו שמעולם לא הייתה מעורבת בחייו – ונתקל באישה שלא יודעת כיצד לעשות זאת ומסתתרת מאחורי התדמית הביצ’ית והמנצנצת שלה. מזל שקארה מחליטה להתערב שוב, ומסייעת לשניים למצוא את החיבור ביניהם, ואף בעצמה מוצאת חן בעיניו של אדם. רק חבל שאף אחד לא טרח להזכיר את בנה הצעיר של קאט, קרטר.

באחד הפרקים המצוינים של “סופרגירל” עד כה, בעל ואב שכול מצא משפחה חדשה ואם מנוכרת מצאה את הדרך אל הבן שפחדה להכיר; מוטיב המשפחה ששורה מעל הסדרה בקביעות, זכה הפעם להיות מיושם על שני קווי עלילה נפלאים שטופלו היטב וברגישות ע”י ההפקה. לו רק לא היינו צריכים לסבול פרקים בינוניים או גרועים עד הלום.

ציון: 4

– בני מאדים הלבנים, כמו בסדרה, היו גזע מרושע שדיכא וטבח בבני המאדים הירוקים, עמו של ז’ון ז’ונז, שנותר האחרון מהם. סיפור הרקע של ז’ון זהה גם הוא לקומיקס, למעט העובדה שהייתה לו רק בת אחת, ק’ים.
– את אדם מגלם בלייק ג’נר, בעלה של מליסה בנויסט.