דמויות מתכווצות הן באופנה עכשיו, אז אפשר להוסיף אחת נוספת לערימה.
The Shrinking Man #1
כתיבה: טד אדאמס \ ציור: מארק טורס \ הוצאת IDW
אחרי שהסרט של אנט-מן יצא והצליח לספק את קהל ההמונים, כעת מגיע קומיקס חדש בכיכוב סקוט לאנג, איש הנמל– רגע… מה…? אה… אוקיי, סליחה, טעות שלי; זו לא סדרה של אנט-מן, אלא קומיקס בשם The Shrinking Man (מבוסס על ספר מ-1956 של סופר המד"ב ריצ'ארד מתיסון), על אדם בגודל נמלה בשם סקוט שיוצא רגע לאחר עלייתו לאקרנים של "אנט-מן". צירוף מקרים? תחליטו בעצמכם.
הסדרה החדשה מבית IDW (שמתמחה, בין השאר, בקומיקס המבוסס על מותגים קיימים מהטלוויזיה, קולנוע וכו') מספרת כאמור על בחור בשם סקוט שנתקל בערפל מסתורי בזמן שהותו על ספינה, ומאז הוא מתכווץ בסדר גודל של שביעית האינץ' אחת ליום. משם הסיפור מתפצל לשני קווי עלילה: אחד מהם מספר על איך סקוט מתמודד עם יכולתו החדשה וכיצד אשתו מנסה לעזור; השני מתרחש בהווה כשסקוט בגודל אינצ'ים ספורים, ומסיבה לא ברורה כרגע הוא תקוע במרתף ומנסה להגיע לחבילת קרקרים הנמצאת על מקרר על מנת לשרוד.
די ברור שהסדרה מנסה לרכב על גל ההצלחה של "אנט-מן", ומבחינת הקונספט זה בסדר כי גם כך ראינו כבר סיפורים רבים בגרסאות שונות, וחברות קומיקס כל הזמן מעתיקות אחת מהשנייה. מה שהסדרה הזו מנסה לעשות בשונה ממרבית הסיפורים בז'אנר גיבורי העל, זה הריאליזם. הגיליון הראשון מנסה להציג לא רק את ההשלכות החברתיות של היות אדם בגודל זעיר, אלא גם את ההתמודדות הפרקטית והמעשית עם הממדים החדשים. שלא כמו ב"אנט-מן" – הן הסרט והן הקומיקס – לסקוט של The Shrinking Man אין כוחות על; הוא לא חזק יותר ולא שולט בנמלים (לפחות כרגע, מי יודע לאן הסיפור יילך בהמשך). בשל כך, פעולה פשוטה כמו השגת אוכל הופכת למשימה קשה מאוד עבור סקוט. זה, בנוסף לדרמה המשפחתית, מבדיל את הסיפור מסיפורי גיבורי על והופכת אותו ליותר דרמה עם אלמנטים על-טבעיים. שוב, מבחינה רעיונית זה לא מפריע לי, אבל מה שלא עובד זה הביצוע.
אני מודה שהביצוע של הסצנות בהן סקוט בגודל נמלה הוא בסדר גמור, אבל גם הביצוע "המציאותי" שם לא ממש משדר רגש או תחושת הרפתקה, אלו פחות או יותר רק סיטואציות מדכאות. אני לא חושב שגישה מציאותית לבעיות כאלו עובדת כל כך בקומיקס. בסרט הייתי שמח לראות משהו דומה. בגלל האפקטים והשחקנים האמיתיים זה היה יכול להוביל לביצוע מאוד מעניין, אבל בקומיקס, הפורמט בו מלחמה על סוף העולם היא משהו סטנדרטי, זה לא ממש מרגש. אז מה נשאר לסדרה? הדרמה המשפחתית?
גם בתחום הזה אני לא מאוד מרוצה מהביצוע. הדמות של סקוט לא ממש נחמדה וקשה להתחבר אליה, ובאופן כללי לא אכפת מה יקרה לו, וזה בהחלט לא סימן טוב. במהלך הסיפור אשתו מנסה למצוא דרך לסייע לסקוט, ומראה הרבה טוב לב, אך מרבית הזמן סקוט לא מחזיר לה את אותו היחס ומתנהג כמו בעל רע (גם זה כנראה נושא נפוץ בקרב אנשי נמלה. אה, האנק פים?) לאורך כל החוברת רואים את סקוט עושה אחד משני דברים: מתמודד עם בעיות גודל או מתנהג כלפי אשתו בצורה לא הוגנת. אז כן, קשה להתחבר לדמות כזו. בשלב מסוים סקוט כבר מגיע לגודל של נער, והוא ואשתו מנהלים ריב, לאורכו כל הזמן הרגשתי מוטרד ושלא בנוח. משום שהדרמה לא הייתה ממש בטעם טוב, וייתכן שגם מפני שהאומנות גורמת לכל העסק להיראות מכוער ומטריד. בכל מקרה, אני לא חושב שזה השיג את התגובה הדרמטית שהכותב ניסה להשיג.
בסופו של יום, הייתי ממליץ פשוט לקרוא קומיקס של אנט-מן. הסדרה הנוכחית היא התחלה מעולה, למשל: מערכת היחסים של סקוט לאנג עם בתו המתבגרת קאסי תעניין אתכם יותר מהדרמה המשפחתית המוצגת כאן, וה"אקשן" הקטן כנראה הרבה יותר מוצלח כשלוקחים בו חלק גיבורי על.
ציון: 2.5
אוקיי הבדיחה הזאתי על האנק פים לא הייתה במקום.
הוא עבר התמוטטות נפשית, עשה טעות אחת והתחרט עליה כל כך כל הזמן אחרי שזה קרה. הוא אמר שזה הדבר הכי גרוע שהוא עושה נראה לי, וכשיצרת את אולטרון, המשפט הזה אומר הרבה מאוד.