בסוף השבוע עלה בבתי הקולנוע ברחבי הארץ הגרסה המחודשת לסרט האימה "פולטרגייסט" שהפיק סטיבן שפילברג אי שם בשנת 1982. את הגרסה החדשה הפיק סם ראימי שמוכר בעיקר תודות לטרילוגיית "ספיידרמן" שביים בתחילת האלף החדש, אך הוא במאי ומפיק שחייב לז'אנר האימה את תחילת הקריירה שלו. את הגרסה החדשה ביים גיל קינן (נחזור אליו בהמשך הכתבה) ומשחקים בה סם רוקוול ורוזמרי דה וויט.

בשתי הגרסאות, אנו עוקבים אחרי משפחה אמריקאית ממוצעת שעוברת לגור בפרברים אך מגלה כי ביתם, שנבנה על בית קברות ישן, רדוף רוחות. כאשר התקריות המפחידות מתחילות להסלים את התקפותיהם ולהחזיק בשבי את הבת הצעירה, המשפחה חייבת להתאחד כדי להציל אותה לפני שהיא תיעלם לנצח.

עליית הסרט לאקרנים היא הזדמנות נהדרת לחזור לסרטי "הבית רדוף הרוחות" הטובים ביותר שנוצרו, חלקם מפחידים, חלקם משעשעים ויש אפילו סרט אנימציה לכל המשפחה:

10. מפלצת של בית (2006)

הבמאי גיל קינן, שביים את הגרסה החדשה של "פולטרגייסט", פרץ לתודעת הוליווד (והעולם) ב-2006 כשביים את סרט האנימציה "מפלצת של בית" תחת עיניהם הפקוחות של רוברט זמקיס וסטיבן שפילברג ששמשו כמפיקים. הסרט, מהתלה משפחתית מפחידה ומצחיקה ובעיקר מותחת, מספרת את סיפורם של שלושה חברים שחושדים (בצדק) כי הבית הישן שנמצא בשכונה, רדוף רוחות ושדים ושהבית עצמו, הוא מפלצת. וכן, אם השם של גיל נשמע לכם קצת ישראלי, זה בגלל שהוא אכן ממוצא ישראלי. גיל נולד בלונדון, עבר לתל אביב כשהיה בן 3 והיה כאן עד גיל 8 ואז הוריו עברו לארצות הברית, שם הוא נמצא עד היום.

9. פולטרגייסט (1982)

כפי שהזכרנו, סטיבן שפילברג הפיק את הסרט הקלאסי על פי תסריט שהוא כתב (ואחד התסריטים הבודדים ששפילברג כתב לקולנוע בחייו). שפילברג שכר את שירותיו של טוב הופר, שנחשב בזמנו לאחד מבמאי האימה הגדולים והאיש שביים את אחד מסרטי האימה אייקונים, "המנסרים מטקסס" (1974). יציאת הסרט לוותה בפרסום עצום והענות גדולה של הביקורת והקהל שהפך אותו לאחד מעשרת הסרטים הריווחיים ביותר של 1982 (הראשון היה "אי.טי. חבר מכוכב אחר" של שפילברג). הסרט, שהצלחתו הניבה שני סרטי המשך, היה מועמד לפרס האוסקר על האפקטים המיוחד שבו. עם השנים, הפך הסרט למעין אגדה אורבנית ונחשב כמקולל כאשר לא מעט אנשים שהיו מעורבים בהפקה מתו מיתות מסתוריות כשבראשן הילדה הת'ר אורורק הצעירה, שהיתה בת 6 בזמן צילומי הסרט, ומתה 6 שנים אחרי יציאת הסרט, ב-1988 מדום לב והיא רק בת 12.

8. הלילה ה-19 (1979)/אימה באמיטוויל (2005)

מגע של איכות, בשנת 1979 ביים הבמאי הנחשב סטיוארט רוזנברג ("המורד" עם פול ניומן, "בורבייקר" עם רוברט רדפורד ו"מסע הארורים") את הגרסה הראשונה לסיפור האימה. משפחה רוכשת בית גדול ועתיק במחיר מצחיק רק כדי לגלות שהבית רדוף רוחות. רוזנברג ליהק את מרגוט קידר שבאותו זמן היתה כוכבת עולה תודות ל"סופרמן" שיצא שנה קודם ובו היא גילמה את לואיס ליין, וג'יימס ברולין שהיה שחקן מבוקש בזמנו (ואפילו הסכים לקבל פחות כסף כדי להשתתף בסרט) וזוכה האוסקר רוד סטייגר. זהו אחד מסרטי האימה הראשונים המבוסס על ארועים אמיתיים, במקרה הזה שקרו לבני משפחת לוץ שעברו לבית הרדוף ב-1975. הסרט מבוסס על ספר שיצא ב-1977 ועורר סערה גדולה.

בשנת 2005 נעשה רימייק לסרט, שהפיק מייקל ביי ושהצליח לשמור על רמת המתח והאימה של הסרט המקורי, ריאן ריינולדס, מליסה ג'ורג' והופעתה הקולנועית הראשונה של קלואי גרייס מורץ ("קיק אס") שהיתה בת 6 כשהסרט צולם.

7. ביטלג'וס (1988)

בתקופה שטים ברטון היה טים ברטון וכל סרט שלו היה נושא חתימה ויזואלית, סיפורית וקולנועית ייחודית, הוא ביים את הקומדיה המטורפת הזו על זוג צעיר, שמת, והופך לרוחות רפאים, ומגלה שהאנשים החיים מנסים להשתלט לו על הבית. טים ברטון הופך את היוצרות ובמקרה הזה, הרוחות הם האנשים הטובים והנחמדים ואילו בני האדם הם הוולגרים, המסוכנים והבעייתיים, חוץ מאשר הבת הגותית שלהם. היום ניתן להסתכל על הסרט במבט נוסטלגי ונחמד לראות את וינונה ריידר, ג'ינה דייוויס, אלק בולדווין ומייקל קיטון צעירים בכמעט 30 שנה. הסרט, זכה להצלחה רבה, ביקורתית וקופתית, היה בין עשרת הסרטים הריווחיים של אותה שנה וקטף את פרס האוסקר בקטגוריית האיפור.

6. פעילות על טבעית (2009)

עוד נקודה ישראלית, אורן פלאי, שנולד בישראל ובגיל 19 עבר לגור בארצות הברית. הוא נכנס לעסקי המחשבים והיה מתכנת עד שהגה את רעיון הסרט, בעקבות מעבר לבית בו התגורר לבדו. הסרט הראשון נעשה בתקציב מגוחך של 15 אלף דולרים והכניס 107 מיליון דולרים! בתחומי ארצות הברית בלבד. ההצלחה של הסרט הפכה את פלאי לאחד השמות הבולטים בהוליווד בשנים האחרונות ואת הסרט לפרנצ'ייז שהוליד חמישה סרטי המשך. הסרט השישי בסדרה, Paranormal Activity: The Ghost Dimension אמור לצאת באוקטובר השנה.

5. בית האימה (1999)

גרסתו המחודשת של יאן דה בונט ("ספיד", "טוויסטר") לסרט אימה מ-1963 רחוקה מלהיות איכותית או טובה, עם זו יש בה לא מעט איכויות טראשיות וכמה סצינות מאוד אפקטיביות. ליאם ניסן הוא פסיכיאטר שמזמן שלושה מתנדבים שסובלים מנדודי שינה לבלות כמה ימים בטירה ענקית ו…ניחשתם נכון, רדופת רוחות. קתרין זיטה ג'ונס, אוון וילסון ולילי טיילור בתפקידים הראשיים.

4. לזמן את הרוע (2013)

14 שנה אחרי "בית האימה" ונראה שלילי טיילור עוד לא התגברה על כל הפחדים שלה (או שהיא סתם צריכה עבודה). "לזמן את הרוע" שביים ג'יימס וואן ("המסור", "מהיר ועצבני 7") הוא סרט אימה אפקטיבי, מותח ומפחיד. עובדה שעוזרת לו היא שהוא מבוסס על מקרים אמיתיים שתועדו על ידי ציידי הרוחות אד ולוריין וורן שפעלו בשנות החמישים והשישים וחקרו תופעות על טבעיות, בין היתר, הם חקרו את המקרה עליו מבוסס "אימה באמיטוויל". העלילה מוכרת, משפחה שעוברת לגור בבית רדוף רוחות, אך העשייה הקולנועית של וואן והמשחק האמין הופכים את הסרט לראוי בהחלט.

3. בית היתומים (2007)

סרטי הבתים רדופי הרוחות אינו שמור לאמריקנים בלבד. ב-2007 הביא גיירמו דל טורו לתודעת העולם את סרטו של ג'יי. איי. ביונה. כאשר משפחה עוברת לגור בבית הישן בו גדלה האמא, הם מגלים כי המקום שימש בעבר כבית יתומים לילדים נכים. הבן הצעיר (כדרכם של ילדים בסרטים הללו) מתחיל לתקשר עם רוחות רפאים. אומנם הסרט אינו סרט אימה קלאסי עם הרבה "הקפצות" או GORE אבל הוא סרט עם אווירה מפחידה ביותר וקצב, שהוא לא אמריקאי, וזה במובן הטוב של המילה.

2. האחרים (2001)

נישאר בנימה לטינית, הבמאי ממוצא צ'ילי, אלחנדרו אלמנבר ("הים שבפנים") ביים ב-2001 סרט אימה שהיה יותר סרט אווירה ייחודי. ניקול קידמן, אז כוכבת עולה בשמי הוליווד, נושאת על כתפיה בצורה מרשימה את הסרט. אל תצפו לאפקטים, הקפצות או הפחדות, צפו לסרט אווירה שמתפתח לאט לאט אך באופן שחודר ללב.

1. הניצוץ (1980)

לא היה וכנראה גם לא יהיה סרט מטריד כמו "הניצוץ" שביים סטנלי קובריק בתחילת שנות השמונים על פי ספרו של סטיבן קינג. זוג צעיר ואוהב, ובנם מגיעים לבית מלון מבודד כדי לשמור עליו בתקופה שבו אין תיירים. בית המלון ריק מבני אדם, אך מלא בדברים אחרים, זכרונות, רוחות, ובעיקר, הפרעות נפשיות. מפגן משחק מדהים של ג'ק ניקולסון ושלי דובאל שהפכו, יחד עם הבימוי המרשים והמדוייק של קובריק, את הסרט לאחד המצוטטים ביותר ולאחד הסרטים האייקונים והחשובים בתולדות הקולנוע.