לפני כשבוע, לאחר אין ספור ידיעות וטיזרים בנושא, עלה סוף סוף לאוויר העולם שירות הסטרימינג החדש של דיסני (דיסני+) שבעזרתו מתכוונת ענקית הבידור לכבוש גם את עולם הסטרימינג. יחד איתו הגיעו כמה סנוניות מקור ראשונות של דיסני, ובראשן, סדרת הדגל החדשה מעולם “מלחמת הכוכבים” – “המנדלורי” (The Mandelorian).

עד כה שודרו שני פרקים, כשפרק הבכורה של הסדרה עלה מיד עם השקת השירות, והשני שודר בשישי- היום בשבוע בו ישוחרר כל אחד מיתר פרקי הסדרה (מלבד הפרק השביעי והלפני אחרון שהוקדם לתאריך ה18 בדצמבר, שכן בשישי של אותו השבוע יצא סרט זניח ולא משמעותי, המשתייך ליקום של הסדרה).

המשך הקריאה כולל ספוילרים לסדרה:

לפני שאגש לעניין ואספר לכם ולכן מה חשבתי על הסדרה, הרשו לי למסור לחברת דיסני את תודתה של דודתי הקנדית, שבזכותם חידש עמה אחיינה הגיק את קשריו, כלל וכלל ללא קשר לעובדה שנכון לעכשיו רק נושאי חשבון בנק אמריקאי יכולים ליהנות חוקית מהשירות ומתכניו הרבים. צפיתי בשני הפרקים הראשונים (בחרדת קודש אני חייב לציין), ואני שמח על העובדה שאני יכול להצהיר בפה מלא – הכוח חזק עם הסדרה הזו!

הסדרה מתרחשת כשבע שנים לאחר אירועי הסרט האחרון בטרילוגיה המקורית (“שובו של הג’די”) ומגוללת את קורותיו של שכיר חרב מנדלורי, עם שכוכב הבית שלו נחרב במהלך מלחמת אזרחים קשה, ומאז הוא נפוץ ברחבי הגלקסי כשכירי חרב אימתנים. את המנדלורי, אותו מגלם היטב פדרו פסקל, שוכר בכיר לשעבר באימפריה הגלקטית שהתפוררה לא מכבר (בגילומו של ורנר הרצוג, הבימאי המוערך), במטרה לתפוס (או להרוג, תמורת שכר זעום יותר) מטרה מסתורית בגיל 50. כבר בסיום הפרק הראשון אנחנו מגלים שאותה מטרה מסתורית היא לא אחרת מאשר… תינוק חמוד ושובה לב השייך לאותו הגזע המסתורי (שבניגוד להרבה גזעים אחרים בעולם מלחמת הכוכבים- לא ידוע לנו שמו) אליו משתייך מאסטר יודה בכבודו ובעצמו.

הסדרה מצליחה באופן נהדר לשמור על רוח הסרטים מהטרילוגיה המקורית, ולמעשה נאמנה להם הרבה יותר מסרטי ההמשך שיצאו בשנים האחרונות (ושלא לדבר על סרטי הפריקוול, או על “סולו” רחמנא ליצלן). אותו מוטיב של “מערבון בחלל” שאפיין כל כך את הסרטים שגדלנו לאהוב בשנות השבעים והשמונים נשמר באופן מלא לגמרי לאורך כל הסדרה (או לפחות בשני הפרקים שראיתי בכל מקרה), כשסצינות שלמות נדמה שאפילו נחתכו מאחד מהסרטים ההם. לעיתים אנו זוכים לראות ממש דו קרב של יריות כמו במערבון קלאסי. בנוסף, על רקע ההתרחשויות בסדרה נפרשים לעיני הצופה נופים מרהיבים ונדמה שגם הם נלקחו מאיזה מערבון ספגטי ישן וטוב בכיכובו של קלינט איסטווד, זה פשוט נפלא!

עוד עניין שהסדרה מבצעת בצורה כמעט מושלמת היא הדרך בה מצד אחד היא מאזכרת כל כך הרבה גזעים ופרטים נוספים מהפרנצ’ייז העשיר הזה, אך בה בעת, היא שומרת על עצמאות עלילתית מוחלטת באופן כזה שגם אדם שאינו נמנה על עדת המעריצים של הסרטים – יוכל להנות ממנה לא פחות. אין ספק שעניין זה לא זר לדיסני, העניין הזכיר לי את סרטי היקום הקולנועי של מארוול, פרנצ’ייז נוסף של דיסני, שגם מהם נהנו בלי בעיה גם כאלה שלא החזיקו חוברת קומיקס מעולם. פסקל עושה עבודה טובה בגילומו את המנדלורי, ומשכנע מאוד בתפקיד, למרות שכיאה לבן הגזע אנחנו לא שומעים ממנו, או אודותיו יותר מדי (בפרק השני הוא פוצה את פיו לראשונה רק כעבור עשר דקות תמימות). מה שכן, אנחנו זוכים לקבל פלשבק קצר לימי המלחמה שהחריבה את כוכב הבית שלו.

זכינו גם להופעה שובת לב ומשעשעת מאוד של ניק נולטה כבן לגזע האוגנוט המסייע למנדלורי, ושל טייקה ואיטיטי (שגם ביים אחד מפרקי הסדרה) כרובוט שכיר חרב המתחרה במנדולרי על תפיסתו של ה”צעיר” בן החמישים. כיאה לעידן בו אנו חיים, הצלחות דמויות אלה מתבטאות גם בשלל ממים בכיכובם שנפוצו ברחבי הרשתות החברתיות במהלך השבוע החולף. נראה שלא נזכה לראות יותר משניהם בהמשך, וזה מאוד מצער.

פס הקול המצוין של הסדרה, אותו כתב לודוויג גוראנסון (שעבד בין השאר על “הפנתר השחור”) אפי כיאה לפסקול של כותר מבית מלחמת הכוכבים, ובאותו הזמן מזכיר גם מוזיקת מערבונים, כיאה לרוח הסדרה. אני יכול להישבע שמצאתי כמה תווים תואמים לאלו שמופיעים בנעימה האלמותית של “הטוב הרע והמכוער”.

אחד הדברים שאני מאוד אוהב בסדרה הוא האופן שבה דיסני בחרה לשחרר את הפרקים לקהל הרחב. בעוד ענקיות הסטרימינג (ובעיקר נטפליקס) הרגילו אותנו לבינג’ קשוח של פרקים באורך של שלושת רבעי שעה עד שעה, מה שאומר השקעת זמן רב ואנרגיה לא מעט בסדרה שלמה שהצפייה בה מסתיימת בתוך יומיים או שלושה (במקרה הטוב). בינג’, בלא מעט מהמקרים הוא די מעיק, ונכון, לא חייבים לעשות בינג’ים, אבל נראה אתכם נמנעים מספויילרים ל”דברים משונים” שלושה ימים אחרי יציאת הסדרה.

פרק שבועי, שאורכו של כל אחד מהם הוא כמחצית השעה הוא שינוי מאוד מרענן ומבורך לטעמי, הצפייה היא קלילה ולא מרגישה “עמוסה”, וההמתנה השבועית לפרק הבא מפנה את זמנו של הצופה לפתח ולקרוא אינסוף תיאוריות וניתוחים, אשר תורמים מאוד להזדהות האישית, להתלהבות של אוהדים גיקים מהסדרה ומחברים את הצופה יותר לעולם של “מלחמת הכוכבים” בכלל ושל הסדרה בפרט. ריגושים כאלה אינם חלק מבינג’ שמטרתו העיקרית היא לסיים את הצפייה בסדרה כמה שיותר מהר כדי שתהיה “הראשון” ולא תסבול מספויילרים.

“המנדלורי” עונה לכל הציפיות שהיו לי (והן היו בשמיים) ובמקרה הזה בהחלט כגודל הציפיה כך היה גודל ההתלהבות! הסדרה מומלצת בראש וראשונה לכל מי שמחשיב עצמו כחובב הפרנצ’ייז, אך גם לכל מי שאוהב סדרת מערבון קלילה במרכזה קרבות רבים על רקע נופים מרהיבים ודמויות צבעוניות.

בונוס: גזעים ואזכורים מהפרנצ’ייז שהופיעו בפרקים:

לא מעט מאלה הופיעו בשני הפרקים הראשונים-

• גזעים: אוגנאאוט, קווארן, קובאז, טרנדושאן, ג’אווה, ניקטו, רודיאן. כמו כן מוזכרים הווקי.
• חיות:מית’וזאור, בלארג, קופי קוואק
• דרואידים: R5-D4, TT-8L/Y7 , GNK
• מוזכרת שפת ההאט.
• אנו זוכים לראות חיילי-סער, שארית פליטה לאימפריה המתפוררת.
• בפרק השני מופיע זוחל-שלג.
• המנדולרי שומר את השבויים שלו בפחמן קפוא.
• הסצינות מופרדות באפקט “מגב”, בדיוק כמו בסרטים הקלאסיים.
• מוזכר “חג המולד” של מלחמת הכוכבים – יום החיים.
• שווה להזכיר שתיאוריות ברשת קושרות את התינוק ליודה וליאדל.

ציון סופי : 5 מתוך 5 מידיכלוריאנים