את הביקורת שלי לפרק של השבוע אפתח במשפט שמוכר היטב לכל מעריץ על טבעי: dad’s on a hunting trip and hasn’t been home in a few days. המשפט הבודד הזה שנאמר מדין אל סאם בתחילת הסדרה הוא זה ששם את האחים וינצ’סטר על המסלול שהחל את כל המסע הארוך והמדהים הזה.
כאשר קאס בורח ואין אף אפשרות למצוא אותו, כמובן, סאם ודין מחליטים להמשיך הלאה ולקחת על עצמם קייס צייד יחסית פשוט. כי מעולם לא היו כישופים שמסוגלים לאתר מלאכים, או ממתי סאם ודין גרועים בלמצוא אנשים, חצי מהעבודה שלהם דורשת יכולת במציאת אנשים. בכל מקרה, מסתבר שהתינוק של השטן לא מספיק חשוב….
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
וכך, כשאנו 3 פרקים בלבד לפני סיום העונה ואנחנו עדיין מקבלים פרקי פילרים. באמת?! סדרות אחרות כבר החלו את סגירת הקצוות לפני סוף העונה, ואיפה אנחנו? מחסלים מכשפות שמקימות לתחייה בובות מעץ עם לבבות של אנשים אמיתיים?!. אני יודע שזו מנגינה שיוצאת ממני אחת לשבוע, אבל פרק הפילר של השבוע ממשיך להוכיח לי לאן אנחנו הולכים, או יותר נכון, לא הולכים.
איזה שינוי עבר דין העונה? איזה שינוי עבר סאם? קאס? קראולי? העונה הזו אמנם מספקת פרקים נחמדים, מרחיבה את המיתולוגיה אבל במבחן התוצאה, לא קיים בה שום עומק וחבל שכך. אני לא סובל ממנה, אבל עדיין קצת קשה לא להתבאס מתחושת הפספוס.
נחזור לעלילת הפרק, מקס ואלישיה האחים/ציידים/מכשפות מבקשים את עזרתם של סאם ודין בדיוק מאותה סיבה שציינתי בפסקה הראשונה, אמא שלהם יצאה למסע צייד ולא יצרה קשר כמה ימים. דין לא יכול להישאר אדיש לשימוש במשפט הזה, אחרי הכל, ככה הוא בא לגייס את סאם. השניים יוצאים לדרך, במקביל, מרי מתחילה לחשוד במעלליהם של “אנשי הספר” עם היעלמותו המפתיעה של מיק (שנרצח כמובן) והתנהגותו הסדיסטית של קטץ’.
לאחר 12 עונות עם האחים וינצ’סטר ייתכן שחלקנו חושבים שהם פתיתי שלג מיוחדים, היחידים שחוו טרגדיות, עשו בחירות לא נכונות, עסקאות מפוקפקות וגרמו לאחרים להיפגע. הפרק הזה בא להראות לנו שכל הציידים האמריקאים עברו או יעברו את אותה דרך של סאם ודין.
בפרק אחד, מקס מאבד את אמא שלו ואחותו, הקשר היחיד שלו לחיים נורמליים ומחליט לעשות מעשה שבשלב מסוים יחזור אליו כבומרנג כמו שחזר לסאם ודין יותר מפעם אחת. התגובה הראשונית של כל צופה תהיה, “אוי נו מה אתה עושה? תתבגר ותמשיך הלאה” אבל הוא עשה בדיוק את מה שסאם ודין עשו עשרות פעמים ואנחנו לא יכולים להאשים אותו.
האירועים המעניינים בפרק היו דווקא ההתרחשויות בין מרי לקטץ’, שסוף סוף הפסיקה להאמין למוצר ש”אנשי הספר” מנסים למכור. נקודת האור היחידה בפרק הייתה דווקא החלפת המהלומות בין מרי לקטץ’.
בדרך כלל בקרבות כאלו אנשים עומדים אחד מול השני, חוטפים כמות לא רגילה של אגרופים במשך דקות אחדות, לא עוצרים לשנייה עד שהקרב נגמר איכשהו. לא פה, הקרב היה מלוכלך, לא נקי, בין המהלומות היו רגעים של החזרת אנרגיה והחלפת מילים. משהו הרגיש פה אמיתי יותר מכל קרב אחר שראיתי בסדרות דומות.
נראה (או לפחות אני מקווה) שהפרק הבא יציג סוף סוף את המלחמה בין “אנשי הספר” לסאם ודין, אחרי הכל אתה לא חוטף את אמא של סאם ודין וחושב שתוכל לצאת מזה בשלום.
ציון: 2.5
