סדרת המד”ב של סת’ מקפלארן, The Orville, שיצאה בתחילת ספטמבר, הצליחה לפצל את הקהל, יש כאלו שיאמרו שהסדרה, שמאוד, אבל מאוד מזכירה את “מסע בין כוכבים”, היא מעולה, מושקעת ובהחלט סדרה ששווה לשים לה לב. בעוד יש כאלה שלא אוהבים אותה וחושבים שהיא העתק חיוור למקור האייקוני.
עידן בז’רנו ראה את הפרק הראשון, שיצא וחשב שמדובר בסדרה עם פוטנציאל גדול. לא מכבר יצאה הסדרה לפגרה קצרה של שבוע וחצי והיא חוזרת לשידור ביום חמישי הקרוב (שעון ארצות הברית). לקראת חזרת הסדרה לחצי השני של העונה הראשונה, שחררה רשת פוקס סרטון מהנה בן 8 דקות המסכם את אירועי ששת הפרקים שהיו עד כה.
הצפייה בסרטון היא על אחריותכם, שכן הוא מכיל ספוילרים כבדים לפרקים ששודרו כבר:
במרכז הסדרה עומדת ספינת החלל “האורוויל” שעל פיקודה אמון אד מרסר בגילומו של יוצר הסדרה, האיש והמשפחה, סת’ מקפלארן. אד הוא בחור חביב ונחמד אבל לא מבריק מדי שמגלה יום אחד שאשתו (אדריאן פליקי, שעבורי היא תהיה לעד “מוקינגבירד” מ”סוכני ש.י.ל.ד”) בוגדת בו עם חייזר מגזע כחול שמגיע לפורקן מיני ממקום מוזר בגוף.
מה רבה הפתעתו, כעסו, <הכניסו כל רגש שלילי אחר> כשהוא מגלה שהיא ממונה להיות הקצינה הראשונה על ספינתו החדשה. אליהם מצטרפים, על פי חוקי סדרת האם איתה “אורוויל” לא מפסיקה להתכתב, “מסע בין כוכבים”, דמויות “מסע בין כוכבים” טיפוסיות – חברו הטוב גורדון מאלוי (סקוט גריימס) – הטייס הטוב בגלקסיה אבל עם מנת משכל של נעל קרוקס, חברו הנווט – ג’ון לאמר (ג’יי לי) שהוא מבחינתי החוליה החלשה מאוד בסדרה עד כה, אייזיק (מארק ג’קסון) -אנדרואיד מגזע מתקדם בהרבה מהאנושות שנשלח על ידם לחקור את התרבות האנושית (על תקן דאטה המיתולוגי), קצינת הביטחון (שהיא בהחלט החוליה החזקה עד כה בעיני) אלארה קייטן (הלסטון סייג’) – שבגלל שבכוכב הבית שלה הגרביטציה כבדה בהרבה הכח שלה שווה ערך כמעט לזה של ההאלק, על תקן וורף הקלינגוני – סגן המפקד ברוטוס (פיטר מקון) ששייך לגזע חייזרי חד-מיני (על כך נספר מעט בהמשך) וחסר הומור.
בנוסף שייכים לצוות החללית דמויות כמו רופאת הספינה ד”ר קלייר פין (פני ג’ונסון ג’ארלד ששיחקה לא מעט דמויות קלאסיות כמו אשת הנשיא פאלמר ב”24″,האחות אוונס ב”ER” ואפילו את קפטן דניאל ייטס בסדרת הפרנצ’ייז של מסע בין כוכבים- “חלל עמוק 9″), קליידן (צ’אד קולמן, שחקן מוערך לא פחות שאף עבד עם מקפארלן ב”איש משפחה”)- בן-זוגו של בורטוס החייזר,ואת ייפיט-חייזר מגזע דמוי ג’לי שרוב תפקידו הוא להטריד את נשות הספינה. ואם זה לא מספיק, קשריו של מקפלארן בתעשייה הביאו להופעות אורח במהלך הפרקים תותחים כבדים כמו ליאם ניסן,שארליז ת’רון, ויקטור גרבר, בריאן ג’ורג’, רוברט נפר, ג’פרי טמבור וקלי הו.
מצעד הסלבס לא נעצר לפני המצלמה, אלא ממשיך גם אל מאחורי המצלמה. את פרק הפיילוט ביים לא אחר מאשר ג’ון פברו, שכשחקן אנו מכירים אותו כהאפי, הנהג של טוני סטארק, וכבמאי הוא ביים את “איירון מן” הראשון, שפתח את היקום הסינמטי של מארוול לפני כעשור, ולאחרונה ביים את גרסת הלייב אקשן של “ספר הג’ונגל”. את פרק 5 בעונה, בו מופיעה שארליז ת’ארון, ביים ג’ונתן פרייקס, הלוא הוא קומנדור וויליאם רייקר מ”מסע בין כוכבים הדור הבא”.
הסדרה היא מאוד מהנה וקלילה , ואני בהחלט ממליץ לראותה. אמנם כשיצאו הביקורות די קטלו אותה, אבל להערכתי הסיבה היא פשוטה: כמו שכתב עידן בז’רנו כשסקר את פרק הפיילוט, את הסדרה הציגו כפרודיה על “מסע בין כוכבים”, והצגה זו עשתה עוול לסדרה, שכן אמנם היא משעשעת לפרקים, ומציגה מצבים משעשעים השזורים בעלילה, אבל פרודיה, או אפילו קומדיה-היא לא. תכננתי לזנוח את הסדרה לאחר שהתאכזבתי מהפרק הראשון, אבל החלטתי, להתייחס אליה כאל מה שהיא באמת, ולא כמה שהוצגה – וגיליתי סדרה שהינה מהנה מאוד, ואפילו יודעת לזעזע ולתת חומר למחשבה כשצריך.
באופן מוזר יש פער מאוד קיצוני בין ציון המבקרים של הסדרה באתר ROTTEN TOMATTOS (י19% ירוק זוהר ורקוב) לבין ציון הצופים (92% מלא בפופקורן). והסיבה היא פשוטה. הרוב המוחלט של הביקורות (כולן מלבד 2) ניתנו בימים הראשונים של הסדרה, כשהציפייה הייתה לפרודיית סטאר טראק קורעת מצחוק. אבל כשהצופים הבינו מה יש להם על המסך והתאימו ציפיות- הם נהנו ממנה.
הסדרה שכאמור מתכתבת לכל האורך עם “מסע בין כוכבים”, מציגה ניטפוקים שונים ומשעשעים שכל מי שצפה באדיקות בסדרות האנטפרייז השונות- הרהר בהם כהרהורי כפירה. כך למשל כשמפקד ספינת ה”קריל” מאיים להשמיד את האורוויל, מה שמפריע לקפטן האורוויל (ולנו הצופים) הוא שהמפקד המאיים לא ניצב במרכז התמונה בתשדורת,אלא בקצה. ברקע של תשדורת אחרת מה שמושך את עינו של הצופה הוא לא מי שזועק לעזרת הספינה, אלא דווקא החתול שלו שמלקק בהנאה את אבריו בספה שמאחור (תמיד קינאתי בחתולים על היכולת הזו). השתיקה המביכה במעלית בדרך לגשר, המכשיר המתרגם את שפת הגזעים האחרים שלא באמת יכול להכיר את כל השפות שביקום, ועוד דוגמאות צצות בהומור במהלך הפרקים.
בנוסף, הסדרה פשוט שופעת באזכורי תרבות של המאות ה-20/21 (מפתיע בהתחשב בכך שהסדרה מתרחשת במאה ה25). כך למשל לאחר מריבת אוהבים צופה אחד הדמויות ב”צלילי המוזיקה” (בעודו מלקק גלידה להנאתו), כדי להעביר את הזמן בטיסה המשעממת (עוד ניטפוק: אף פעם לא שאלתם את עצמכם מה קורה בשאר שנות האור שבה האנטרפרייז לא יורה קרני פוטון?) צופה הצוות בפרק של “סיינפלד”, לשם השעשוע משחזר הצוות באולם ההולוגרמות סצינה ממערבון מפורסם, ומה שמציל את המצב באחד הפרקים הוא מרתון בינג’ של הקארדשיאנס.
לא רק לחם ושעשועים! וזו נקודה שחשוב לי להדגיש. בוודאי שלא ציפיתי לזה בסדרת קומדיה בדיונית- אך הסדרה מתעסקת בכל אחד מהפרקים בנושא חברתי חשוב שעל סדר היום, לא בורחת מנושאים בעייתיים וגורמת לצופה לשאול ולהתחבט בשאלות מוסריות ותרבותיות (לעיתים ממש כמו שעשתה “מסע בין כוכבים” בימיה הגדולים).
כך למשל באחד הפרקים, כאשר לבני זוג המשתייכים לגזע חד מיני של גברים בלבד, נולדת דווקא ילדה, והם מחליטים לעשות כמו שנהוג אצלם ולהפוך את מין התינוקת לזכר, מתמודד הצופה עם שאלות לא פשוטות המתכתבות עם קושיות בנות ימינו – האם זה נכון עבורנו להחליט מה נכון עבור התינוק? האם נכון לקבוע כי דווקא הזכר הוא המין הנכון, והנקבה הוא המין המיותר? ומצד שני, האם יש לנו זכות לשפוט גזע שונה מאיתנו על אמונותיו על פי אמת המידות שלנו אנו?
פרק אחר מציג לנו עולם שבו אנשי הדת שוללים כל קיום של חלל או חיים חוצניים ופועלים באלימות כנגד מי שחושב שונה מהם. בפרק שבו יצאה הסדרה לפגרה אנחנו מגלים שה”קריל”-הגזע בו נלחם ה”איחוד” (הגרסא של הסדרה לפדרציית הכוכבים המאוחדת) הוא גזע שנלחם מלחמת דת, ומאמין שכל מי שלא מאמין באל שלו- אין לו זכות קיום (ואפילו נוהג לערוף את ראשי האויב, בדיוק כמו קיצונים דתיים מסוימים של בני ימינו). באותו הפרק מתמודד הצוות עם שאלה לא פשוטה האם הם זכאים לעשות פעולה שתציל אלפי בני אנוש גם אם במהלכה יהרגו כתת ילדים של האויב?
הסדרה, תוך כדי קריצות מלאות בהומור, מעלה נושאים לדיון, ועושה את מה שהכי משמעותי בעיני בסדרת טלוויזיה- גורמת לצופה לחשוב, להבין, להסיק. ופה לדעתי טמון הפלוס הגדול של הסדרה הזו וזו הסיבה העיקרית שאני ממליץ עליה בחום.
הסדרה THE ORVILLE חוזרת ביום חמישי בערב (זמן ארה”ב).