“פארק היורה” הוא אחד הסרטים האהובים עלי בכל הזמנים. עם כל שאר סרטי הסדרה יש לי מערכת יחסים שנעה בין “אהבתי” ל”היה בסדר”, גם כשהעולם בחוץ בז לרובם. סטיבן שפילברג, שהשם שלו תמיד יהיה מחובר לעולם הזה, הוא גדול במאי הוליווד בפרט והעולם בכלל. אולם עם כל האהבה וההערכה והסופרלטיבים, “עולם היורה-נפילת הממלכה” הוא אכן חלק בלתי נפרד מסדרת הסרטים הזו. וכמו (כמעט) כל סדרת סרטים שמגיעה למספר 5 שלה, הוא לא טוב.
תחשבו על זה לרגע: “ספיידרמן המופלא 2” החמישי בסדרה, גרוע! “רובוטריקים האביר האחרון” החמישי בסדרה, מזעזע! “שודדי הקאריבים נקמתו של סאלאזר” – כן, מסתבר שהיו חמישה סרטים בסדרה הזו! “מלחמת הכוכבים מתקפת המשובטים” החמישי (הפקתית) בסדרה, נוראי! כמעט כל סדרת סרטים שעוברת את רף חמשת הסרטים, הופכת מושמצת (עם סיבה מוצדקת) מהסרט החמישי ומעלה. למה זה קורה? כמה סיבות: מותג לעוס על פרק זמן קצר, העדפת אקשן דרמה וקומדיה זולים על כתיבה מוצלחת, כסף על פני איכות, ועוד ועוד. הבעיה כיום בהוליווד היא, שלאולפנים לא באמת אכפת. שובר קופות הוא שובר קופות, גם אם הוא נכתב ע”י מעריץ בן 16 בלי נסיון.
המשך הקריאה כולל סופילרים לסרט:
להמשיך לקרוא ביקורת, “עולם היורה- נפילת הממלכה”- פרנצ’ייז בסכנת הכחדה
