בתחילת המאה ה-16 טבע הפילוסוף האנגלי תומאס מור את המונח "אוטופיה" בספרו הנושא את אותו שם. מור, ההומניסט, ביקש לתאר מדינה דמיונית שמוסדותיה הפוליטיים מתנהלים בצורה מתוקנת, הגיונית ואידיאלית. מאז ספרו של מור, מושג זה של מדינה אידיאלית הפך לנושא חוזר ביצירות בדיוניות שנכתבו בידי כותבים שונים (ביניהם גם ב.ז. הרצל שלנו עם "אלטנוילנד") כאשר חלק גדול מיצירות אלה נכתב ע"י כותבים אנגלים כמו ג'ונתן סוויפט, ה.ג. וולס ואלדוס האקסלי אם לציין כמה. כנראה שיש מתח מובנה במסורת הממשל האנגלי שגורם לנתיני הממלכה להעריך אותו ובו בזמן לחפש לו חלופות אפשריות טובות יותר להקשר תרבותי זה משתחלת הסדרה "אוטופיה" מבית ערוץ 4 הבריטי.
אני בטוח שברגע זה ממש רובכם שואלים "אוטופיה מה?" וזה בסדר גמור.
רוב הסדרות הבריטיות, למעט בודדות כגון "שרלוק", לא זוכות ליחצנות הראויה כמו הסדרות מארה"ב, וההפסד כולו של הצופים, כי ל"ינקים" יש לא מעט ללמוד מהבריטים בכל הקשור לכתיבה וערכי הפקה, גם אם מדובר בתקציבים צנועים בהרבה.
ההבדלים החשובים ביותר ברוב הסדרות הבריטיות מהדור החדש מול המתחרות האמריקאיות הם העובדה שהן לא מנסות ל"האכיל" את הצופה בכפית במהלך העלילה. הסדרות הללו נותנות את הכבוד לצופה להגיע למסקנות בעצמו ואם יש אלימות וסקס הן לא נועדו למכור את הסדרה כמו ברשתות הכבלים בארה"ב אלא משרתים צורך תסריטאי. רוצים דוגמאות? בבקשה – "מראה שחורה", "כמעט אנושיים", "misfits" ואת "שרלוק" כבר הזכרנו?
בכל אופן, "אוטופיה" היא אחת הסדרות המקוריות, מופרעות, מצחיקות, מטרידות ומצולמות לעילא שיהיה לכם העונג לראות (ועם פסקול מהפנט לחלוטין).
כמה מופרעת? בלי לעשות יותר מדי ספוילרים, אגלה רק שהדקות הראשונות מוקדשות לצמד טיפוסים מוזר – אחד מהם פטפטן והשני די שתקן, שמגיעים לחנות קומיקס ומחפשים אחר עותק של חוברת עלומה בשם "The Utopia experiments" (שהציורים בה נראים כאילו צוירו ע"י בן טמפלסמית' מ- ("30 days of night") והם ממש, אבל ממש, רוצים אותה.
בהמשך אנו מבינים שפיסת קומיקס עלומה זו נכתבה כביכול ע"י אדם שהיה מאושפז בבי"ח לחולי נפש והשמועה אומרת כי היא מכילה רמזים בקשר לקונספירציה בינלאומית. המסתוריות של חוברת הקומיקס יוצרת מסביבה קהל מעריצים פנאטי החוקר את כל ההיבטים שלה (נשמע מוכר?) וכאשר אחד המשתתפים טוען בפורום כי הצליח לשים את ידיו על כתב יד מקורי של חוברת המשך, חלק מאותם מעריצים קובעים מפגש על מנת לראות אותה ראשונים.
קבוצה זו של זרים מורכבת מטיפוסים שונים לגמרי:
איאן- צעיר שחור המועסק כיועץ בחברת IT ושונא כל רגע בעבודה, בקי – סטודנטית וולשית לרפואה שסובלת ממחלה נדירה וחשוכת מרפא, גרנט – עבריין צעיר עם פה מלוכלך ווילסון – גאון מחשבים פרנואיד שבטוח כמו כל חובב קונספירציות טיפוסי שהממשל מסתיר מאיתנו דברים חשובים.
אם זה לא היה ברור, צמד הטיפוסים מהדקות הראשונות מחפש גם הוא את כתב היד והם לא מתכוונים לתת לו ליפול לידיים הלא נכונות, והמעריצים מהפורום יגלו כי הם נרדפים ע"י קבוצה מממשלתית סודית הנקראת "הרשת" שמחפשת אחר ידע סודי המוסתר בכתב היד.
היי, מה אתם יודעים? מסתבר שווילסון הפרנואיד צודק! וכמאמר הפתגם – זה שאתה פרנואיד לא אומר שלא רודפים אחריך.
ועוד משהו שקשור לפתגמים ולווילסון – כף שתופיע במערכה הראשונה, לאו דווקא תחכה למערכה השלישית…
הקבוצה מגלה בדרך הקשה כי עליהם להילחם על חייהם ושפיותם כאשר "הרשת" תשתמש בכל המשאבים העצומים העומד לרשותה כדי להשיג את כתב היד ולמנוע את הפצת המידע הסודי. בדרך הם יצטרכו לגלות איך כל זה קשור לניסיונות של הממשל למנוע התפשטות של נגיף "שפעת רוסית" ברחבי אנגליה ולענות על שתי שאלות: "איפה ג'סיקה הייד?" ו"מי הוא מר ראביט?"
הסדרה מתקשרת ישירות אל החנון שבכולנו עם המון הומור עצמי ורפרנסים לתרבות הגיקים העולמית, כקונטרה לאלימות הבוטה והמוגזמת (קומיקסית?!) שבה. לפעמים נדמה שהסדרה עונה על השאלה ההיפותטית מה היה קורה לו קוונטין טרנטינו, של תקופת "כלבי אשמורת", היה יוצר סדרת מתח בדיונית?
אחת המעלות הגדולות של הסדרה היא הרמה הגבוהה של הצילום שנשמרה לאורך כל פרקי הסדרה: צילומים שמשתמשים בהרבה פילטרים צבעוניים (צהוב הוא המוטיב של הסדרה), פרספקטיבות מגניבות בחללי בניין וצילומי נוף פנורמיים מהפנטים שלוקחים לקיצון את השימוש במסך רחב במדיום הטלוויזיוני. נעימת הנושא של הסדרה תרדוף את שנתכם בלילה לאחר שתצפו בכמה פרקים.
ולאחר כל הסיבות שמניתי מדוע כדאי לראות את הסדרה, אני חייב לציין כי לאחר קליף האנגר מטורף בסיום העונה השנייה, נודע באוקטובר האחרון כי ערוץ 4 החליט, אחרי שתי עונות (6 פרקים בלבד כל עונה), שלא להמשיך את ההסדרה לעונה שלישית. אך אל תתנו לזה להרתיע אתכם.
מיטיבי הלכת שיגיעו לעונה השנייה יקבלו את הסנאטור פלפאטין\קיסר האימפריה המרושע כבונוס! סדרה שמתקשרת עם גיקים כבר אמרתי? שמועות שונות לאורך השנה טוענות כי רשת HBO שכרה את שירותיו של דיוויד פינצ'ר כדי לפתח לסדרה אדפטציה אמריקאית. טוב? רע? אני קול צף בעניין כרגע.
לסיכום – מומלץ לגיקים, חובבי קונספירציות, סדרות בריטיות וכל מי שרוצה את הטלוויזיה שלו שונה, מאתגרת וחכמה. בקיצור, לכם.
את הסדרה ניתן לראות ב- VOD של Yes בחינם ככה שאין לכם תרוצים לא לנסות אותה לפחות.
וכדי לתת לכם טעימה – הנה הסצינה שפותחת את הסדרה (וכן, כבר שם יש אלימות):
1. מצטרף להמלצה.
2. סצנת הפתיחה מטרידה ביותר ועלולה לפגוע במכירות של חנויות הקומיקס המקומיות. ראו הוזהרתם.
3. האלימות אכן משרתת את המטרה, והיא חסרת גבולות. המקומות שהרעים מוכנים ללכת אליהם מפתיעים בכל פעם מחדש.
5. את מיספיטס לא הייתי כולל בקטגורייה הזו, מפני שבשלב מסוים היא הפכה משועבדת לגרוטסקיות של עצמה, לשם הבידור. זו הסיבה שהיא עיבדה כיוון ולא מעט צופים בעונות המאוחרות. יחד עם זאת, עד כמה שעונה 4 הייתה גרועה, החמישית תיקנה את העוול ונתנה לסדרה הזדמנות להסתיים באופן ראוי (ועדיין הפרק האחרון נפל מקודמיו).
6. משהו ש"אוטופיה" הצליחה לנשיג: בסיום העונה הראשונה לא ראיתי כיצד הסיפור יכול להמשיך. העונה השנייה התעלתה על קודמתה. ודווקא אחרי סיום פתוח ומבטיח, הוחלט לא להמשיך לעונה נוספת. בריטים הזויים.
7. כמו כל עיבוד אמריקני לסדרה בריטית – למעט "המשרד" – אין צורך בכך. מדובר באותה שפה, טמבלים (הרשתות\מפיקים האמריקנים, כן?) רק לאחרונה Gracepoint כשלה כחידוש ל-Broadchurch המצוינת. עכשיו גם מדברים על "מראה שחורה", אחרי ההצלחה של ספיישל חג המולד בארה"ב. טמבלים, כבר אמרתי?