הגענו למצב בו סדרות המבוססות על דמויות קומיקס, מתחלקות לשני סוגים מרכזיים: האחד- המיני סדרה או כמו שהיא מוכרת יותר, “סדרת הנטפליקס” שמייצרת אמפקט מהיר של כמה פרקים בודדים ויכולה להתקיים על גבי כמה עונות ללא חשש.
השנייה- סדרה סטנדרטית בת 22 פרקים לעונה בערך, עם פגרות, הפסקות, חגים ולאחר עונה חמישית או שישית, נמאס ממנה לחלוטין (כולל ליוצרי הסדרה כנראה).
“סוכני ש.י.ל.ד.” הצליחה להוכיח כי מדובר בסוג של שילוב בין השניים. וזה רק לטובה.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק הכפול:
פיל קולסון, הסוכן שאלת המוות מסרבת להחתים כחבר מועדון, חוזר עם צוותו המהולל להרפתקה נוספת. אחרי שהביסו את מאדאם הידרה ואת המציאות המדומה שלה בעונה הקודמת והמוצלחת, הסוכנים נזרקים לחלל (כמו בכל עונה חמישית של סדרת אקשן טובה).
בפרק פתיחת העונה הכפול, שנפתח בסיקוונס מאוד משעשע ומסתורי אודות השובה של החבורה, מוצאים את עצמם קולסון, מאי, דייזי, יויו, מאק וסימונס על חללית מוזרה מלאת פליטים אנושיים. לא ברור מדוע דווקא פיץ נשאר מאחור, אבל אם נתחשב בהפתעות שבהמשך, כנראה שיהיה לו תפקיד חשוב בעלילה, בתקווה יותר מהתפקיד שמילא בעונה הקודמת.
כצפוי, איך לא, החללית מתגלה כשורצת חייזרים מסוכנים טורפי אדם, הוורלקסיינים (שבקומיקס פלשו לאסגרד, ביתו של ת’ור, פעם או פעמיים), והצוות נאלץ להתמודד לא רק מולם, אלא גם מול הקרי, שחוזרים אל הסדרה, כרגע, כנבלים מרכזיים.
מי שמצליחים שוב להפוך את הסצנות הביזריות, של בריחה מחייזרים, למשעשעות בטירוף הם הנרי סימונס (מאק) ונטליה קורדובה בקלי (יו-יו) שהכימיה ביניהם פשוט מצוינת כשחקנים וכזוג דמויות בקשר רומנטי. הן מול הורלקסיינים והן מול הקרי, השניים האלה פשוט מצוינים. כמו גם גרג קלארק שממשיך “לקלסן” כל שורת טקסט בתסריט בדיוק כמו שעשה בשאר הסדרה.
מפה לשם החבורה פוגשת בדיק, שמאוד מזכיר את פיטר קוויל מ”שומרי הגלקסיה”, גם במראה וגם בהתנהגות של פורע חוק חסר אחריות. דיק חושף בפני הצוות את האמת המטרידה שטלטלה גם אותי בעודי חושב “נו אז הם בחלל, כמה צפוי זה כבר יכול להיו… ואוו. אלוהים אדירים ואוו”. כן כן, מסתבר שלא רק שהצוות נמצא בחלל… הם גם נזרקו בערך 100 שנים קדימה בזמן! וכדה”א הושמד (יכול להיות ש”מלחמת האינסוף” לא תיגמר בטוב?).
דיק מנחה את קולסון ואנשיו בנבחי הספינה שמתגלה כמפלטו האחרון של המין האנושי. הקרי, הידועים כאחת האימפריות החזקות בגלקסיה, מחליטים לשחק את תפקיד העוף הדורס, ומשתלטים על הזן הגוסס. כעת המושבה מנוהלת ע”י הדרדסים הגבוהים ומנהיגם הכריזמטי- קאסאייס. כדי לשרוד, וכנראה בכדי להציל את האנושות מכיליון (שלשם כך גויסו) על קולסון וחברים להיטמע היטב באוכלוסיית המושבה.
המשחק של צוות הסדרה, כמו שאמרתי, מעולה, כולם נותנים את המיטב שלהם ואף לא אחד מהקאסט מתעצל כאן. נראה שכל אחד מהם פשוט גדל לתוך הדמות שלו כאילו גילם אותה כל חייו. ההנאה שהשחקנים משדרים מתבטאת בטבעיות והקלילות שהם מעבירים סיטואציה הזויה כמו חטיפת חייזרים.
נקודת החוזק המרכזית בפרק פתיחת העונה הכפול הזה, היא היכולת של הכותבים והיוצרים לבנות מתח. אתה כצופה בטוח בדבר אחד, שמדובר בסאגה בחלל, כשלפתע ובהדרגתיות נחשפת האמת המחרידה שכדור הארץ הושמד (ולא, אני לא קונה ולו לשנייה שדייזי “קוויקייה” אותו לפירורים).
זו רמת האינטנסיביות שאני מצפה מסדרת אקשן. זו רמת המשיכה שצריך כדי להשאיר צופה מרותק למסך. וכן, זו עונה חמישית לסדרת אקשן ארוכת חוזה. היא תהיה איתנו כמה חודשים טובים. האם אני מודאג? לא ולא. עד כה נהניתי ממנה. עד כה היא בוצעה היטב ואין שום סימן, או סיבה, שזה ישתנה, להפך- יש לי תחושה שמגיעה קפיצת מדרגה בקרוב.
ציון: 4.5
