לא מעט סרטים דוקומנטריים נעשו על התפתחות תעשיית הקומיקס והאבולוציה של הדמויות בתוכה. הסרט "נשות החיל: הסיפור שלא סופר של גיבורות העל האמריקאיות" בהנחיית השחקן סטנלי טוצ'י מביא למרכז הבמה את הדמויות הנשיות שהשפיעו באופן ישיר על המהפכה הפמיניסטית ממלחמת העולם השנייה ועד היום. (או יותר נכון עד 2012 שזו שנת הפקת הסרט.)

מהמון בחינות הסרט מאיר אור על השינויים הרבים שוונדר וומן עברה כדמות והעובדה שהיא לא תמיד הייתה דמות פמיניסטית מכורח הנסיבות אך עדיין שרדה למעלה מ70 שנה בתעשייה שכמעט כולה מבוססת על דמויות הירואיות גבריות נוטפות טסטוסטרון.

הסרט, שאורכו כ-55 דקות, אינו מתמקד רק בוונדר וומן או בהשפעה שלה על מעריצות מכל הגילאים אלא גם מתאר עשור אחר עשור את הדמויות הנשיות החזקות שהובילו את המהפכה הנשית, אותן דמויות אייקוניות שנתנו השראה ושברו את המוסכמות למרות ההתנגדויות הרבות מצד תעשיית הבידור ולפעמים העולם כולו ומנתח את השפעתן על החברה וההשלכות של הצגת אותן דמויות במדיה.

בין המשתתפות בסרט, אותו ביימה קריסטי גואוורה פלנגן, תוכלו למצוא את לינדה קרטר (שלא באמת זקוקה להצגה), ג'יין אספנסון (כותבת ומפיקה ב"באפי קוטלת הערפדים"), קתלין האנה (סולנית להקת הפאנק ריוט גיררל), גלוריה סטיינהם (מנהיגת המהפכה הפמיניסטית בארה"ב), לינדזי ווגנר (האישה הביונית) ועוד.

בנימה אישית: הסרט מתאר מצב דיי עגום של מבחר דליל בדמויות נשיות וחוסר ייצוגן בקולנוע ובטלוויזיה, אך הוא גם צולם ב2012 ולשמחתי הרבה ב5 שנים האחרונות חל שיפור משמעותי הן בקולנוע והן בטלוויזיה בייצוג של דמויות נשיות חזקות וכמובן החשיבות של "וונדר וומן" הסרט שיצא השנה.