לקראת עליית "שליחות קטלנית: גורל אפל" לבתי הקולנוע. הסיקוול שמתעלם מכל מה שקרה בסדרת הסרטים אחרי "יום הדין" משנת 1991, החלטנו להקפיץ את הסקירה שעשה גל פלודה על "שליחות קטלנית: יום הדין". (הסקירה פורסמה לראשונה אצלנו באתר ביולי 2016, שנה בה ציינו 25 שנה ליציאת הסרט ששינה את פני הקולנוע והאפקטים הממוחשבים שבו).
בהיסטוריה הקצרה של המדיום הקולנועי, ובמסורת ההוליוודית בפרט, סרט ההמשך הוא בד"כ לא יותר מרצון לעשות עוד כמה דולרים על חשבון סרט מקורי מצליח. רוב ההמשכונים האלה לא מצליחים להתעלות על הסרט הראשון, בייחוד לא בכל מה שקשור לתסריט מוצלח. מעטים הם הסרטים שהצליחו לעשות את הבלתי יאומן, ביניהם אפשר למנות את "הסנדק 2", "האימפריה מכה שנית", "שובו של הנוסע השמיני" ובשנים האחרונות אפשר לציין גם את "האביר האפל" למשל.
מעניין לציין שהבמאי שאחראי על "שובו של הנוסע השמיני", שהשנה מציינים 30 שנה ליציאתו, אחראי גם לסרט שרבים (ואני ביניהם) רואים בו את סרט ההמשך הטוב ביותר בכל הזמנים, הלוא הוא "שליחות קטלנית 2 – יום הדין" שיצא לבתי הקולנוע בארצות הברית לפני רבע מאה, ב- 3 ביולי 1991. לפלא הזה אחראי ג'יימס קמרון, בתסריט שכתב יחד עם התסריטאי וויליאם ווישר, תסריט שבעיני מזקק את "נוסחת הזהב" שמעטים כל כך הצליחו לפצח – יש בו הבנה בסיסית וחכמה של חומר המקור, פירוק שלו והרכבה מחדש בצורה טובה יותר ומעניינת יותר. מדובר בשדרוג לגרסה 2.0 שלא מפסיקה להזכיר את המקור ממנו היא הגיעה בקריצה ערמומית. בנוסף, היכולת הפנומנלית של קמרון כבמאי להעביר סיפור בצורה קולחת למסך, בשילוב קטעי אקשן ספקטקולריים שיזכרו במשך שנים, עשו את "T2" לאגדה אליה הפך.
להמשיך לקרוא צפייה מן העבר, 25 שנה ל-"שליחות קטלנית 2, יום הדין" ←