הפעם אנחנו מתנתקים כמעט לחלוטין מעלילת הסדרה המרכזית, לטובת פילר. לפני שתגידו "טוב, זה סתם שריפת זמן כדי למלא את העונה" אמשיך ואומר- מדובר בסיפור המקור המלא של "הנץ והיונה".

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

כשעזבנו את האנק ודון בפעם האחרונה, דון נשארה משותקת בבית חולים לאחר מפגש עם "המשפחה הגרעינית". בזמן שהאנק שוקע ליד מיטתה באלכוהול ומרירות, אנחנו זוכים לצפות בזיכרונות הילדות שלו.

לאחר טראומה מאוד קשה בילדות, שבה הציל את אחיו החורג דוני, אנו רואים כיצד הפך האנק לענק של כוח ללא רסן. דוני, לאחר שהבין את גודל הטראומה, הפך למצפון האנושי של האנק וניסה לתעל את כל הכעס והתסכול של אחיו בצורה הטובה ביותר. התשובה המפתיעה של דוני לבעיה: להתלבש כמו גיבורי על וללכת להכות עברייני מין עד שיסגירו את עצמם.

אין סיפור מקור יותר מתאים לDC  של ימינו, מאשר זה. עבר טראגי ברוטאלי, פוסט-טראומה שנמשכת שנים, קשר אנושי חזק בין אחים. כל אלו הם המרכיבים שהופכים את בטמן… אהה.. סליחה… גיבור! למי שהוא.

נראה שהנץ והיונה יצרו לעצמם דרך לעתיד נקי מתסביכים. אך בסיפור טוב כמו בסיפור טוב (או סיפור שלDC   לפחות) דרמה רודפת דרמה, וכשהשניים פוגשים ברחוב, במקריות מוחלטת, את דון ואמא שלה, משאית מתנגשת באם ובדוני, ומחברת את השניים בטרגדיה משותפת.

לא הרבה אור נשפך על עברה של דון טרם התאונה, פרט לעברה כפרימה בלרינה שלא מוצאת תכלית ונדחפת על ידי אם אוהבת למצויינות. אך אם שמים את הפרטים החסרים בצד ומציבים את הטרגדיה המשותפת של דון מול האנק, היא הופכת לא רק למושא אהבה שלו בדרך אלא גם למה שדוני לא יכל להיות בתור המצפון של האנק, וזה האיד שלו. הצד האפל של הכוח שלו (אין כאן בדיחת סטאר וורז!).

כל מה שדון רוצה, בעקבות חוויית האסון, הוא להשליט צדק והוגנות בחיים שלה וסביבתה. היא מגלה על הילדות הטראומטית של האנק ויוצאת להתעמת עם מי שפגע בו. כאשר האנק מגיע למקום ומנסה לעצור אותה, היא מעודדת אותו לסיים את המשימה, אחרת יפגעו עוד אנשים. וכאן, המהות של "היונה והנץ" מגיעה לשיא הפואטיות שלה- הרמוניה לצד הרס, כאוס לצד סדר, טוב לצד רע, כוח לצד שלווה- איזון.

נכון, שלושה פרקים לפני הסוף, הכנסת פילר שכזה עשויה להרחיק כמה צופים. אבל למי שמוכן להתעמק בדמויות עוד טיפה, מצפה חוויית צפייה טובה עד מהנה ביותר. נראה שהיוצרים של "הטיטאנים" הבינו את הנוסחה הפעם, ובסאב-טקסט אפשר לראות זאת בעזרת "הנץ והיונה".

ציון: 4