קטגוריית סרט האנימציה הטוב של השנה הצליחה להוציא לא מעט אמוציות מחברי הצוות. היו לא מעט דיונים, היו גם איומים ושיחות שנמשכו שעות רבות. היו התלבטויות, אנשים שינו את דעתם, אבל בסופו של דבר, הזוכים הוכרעו. למרות ששנת 2016 לא הייתה שנה מבריקה בתחום הקולנוע, דווקא בעולם האנימציה המצב היה קצת שונה ויצאו לא מעט סרטי אנימציה ראויים. קרוב ל-20 סרטי אנימציה יצאו בישראל במהלך השנה, ממדינות שונות וברמת איכות שונה.

כמו בקטגוריות האחרות שפרסמנו, סרט הקומיקס הטוב של השנה, וסרט הז’אנר, ספין אוף, המשכונים, ריבוט, רימייק הטוב של השנה, גם כאן היו סרטים שלא זכו אפילו לקול אחד, בבמקרה הזה מדובר בשלושה סרטי אנימציה, ששניים מהם הם  “לשיר”, שעלה ממש לא מכבר בבתי הקולנוע בישראל ובעולם, ו”עידן הקרח 5: מסלול התנגשות” שכבר הזכרנו בהצבעות, ולא במובנים הטובים של המילה. הסרט השלישי שלא נכנס לרשימה הוא “החיים הסודיים של חיות המחמד”, אחד הלהיטים הגדולים של השנה, שהכניס למעלה מ-875 מיליון דולרים ברחבי העולם. הדר תומס פרי, שכתב על הסרט כשיצא, דווקא מאוד חיבב: “הוא קליל ברובו, מלא בבדיחות שנונות ועם קאסט מדבבים גדול וטוב”. ועדיין, הבחירות האחרות היו טובות יותר בעיני הצוות.

שני סרטים זכו לקול אחד מצד אנשי הצוות, כל אחד מאיש צוות אחר. המדובר הוא על “אנומליסה”, סרט אנימציית הסטופ-מושן של צ’רלי קאופמן, שזכה לביקורות נפלאות ברחבי העולם, אך נפל בין הכסאות בהפצה המקומית. השני, “חסידודס”, סרט האנימציה של אולפני האחים וורנר, שהוציא לא מעט אנשים עם חיוך מבתי הקולנוע, אך עדיין לא הצליח להשתרבב לרשימה הסופית.

מקום 7 – אנגרי בירדס הסרט

כן, העיבוד המונפש למשחק המחשב הפופולארי הגיע לבתי הקולנוע והוכיח שכוחו במותניו, או לפחות – כוחו בלהוציא כסף מכיסיהם של הורים. הסרט, שהכניס כמעט 350 מיליון דולרים ברחבי העולם, פנה בעיקר לקהל הילדים הצעיר. טל מיכלס, שכתב ביקורת על הסרט, מצא את עצמו מצד אחד מגלגל עיניים, ומצד שני מחייך בהנאה: “על אף המגרעת של אורך הסרט וחוסר הקשר בין חלקיו, קחו את הילדים. הסרט נועד לילדים, ממש כמו המשחק. הסרט גם כנראה הופק עם הידיעה שלא משנה איפה תהיה הטעות, זה Angry Birds, זה מוכר, זה מוכר כמו מפלצת. נכון, חלק מהבדיחות אולי לא יעברו בדיבוב לעברית ואפילו ייחשבו גסות מעט לקהל צעיר, אבל המשחק מדבר על להפגיז מבנים ולהרוס אותם. את המסר החינוכי הוא כבר נתן (בתוספת מוסר השכל שמותר לכעוס לפעמים אם הזעם מנוצל נכון…).

מקום 6 – קונג פו פנדה 3

“קונג פו פנדה 3” הוא בעצם ההמשכון הראשון מתוך שניים שמצאו את עצמם ברשימה הסופית. כבר כתבנו על הסרט שנמצא גם ברשימת ההמשכונים הטובים של השנה. טל מיכלס כתב על הסרט כשיצא: “אנימציה מרהיבה, אמרנו? התנועות של אומנויות הלחימה והשימוש בחיות כדי לתאר אותן, מדליק כמו בפעמים הקודמות. עיצוב מרשים, אמרנו? לצד הדמויות המוכרות כמו פו, שיפו (דסטין הופמן) והחמישייה הזועמת, מוצגות לנו כמה דמויות חדשות ומבדרות כמו גם חזרתם והופעת אורח של דמויות מהסרטים הקודמים”.

מקום 5 – טרולים

כנראה אחת ההפתעות היותר מוזרות והזויות של השנה. כשהכריזו על הסרט, לא מעט אנשים הרימו גבה, כשיצא הטריילר הראשון לא מעט אנשים הרימו את הגבה השנייה, אבל מסתבר שהתוצאה הייתה פסיכדלית, הזויה, קיטשית, מתוקה ומאוד מוסיקלית (אין ברירה אחרת, כשבמדבבים נמצא ג’סטין טימברלייק). טל מיכלס, שכתב על הסרט, מצא את עצמו נהנה (גם אם היתה לו ביקורת לא קטנה על הסרט): “לצד כל המישמש והבלאגן, לסרט יש צד אחד שהצליח להעלות את רף ההנאה שלי ממנו – הקומדיה. צחקתי המון על הסרט אבל גם יחד עם הסרט. ההומור שלו אומנם גובל המון בבדיחות “בית שימוש”, אך מצליח לעשות את העבודה מספיק טוב כדי לגרום לצופה כמוני לומר “זה לא היה כל כך גרוע נכון?”.

מקום 4 – מואנה

עוד סרט אנימציה מוזיקלי שזוכה להצלחה מאוד גדולה אבל לא זכה לאהדה עצומה בין חברי האתר. הוא כן קיבל מספר קולות, אבל לא מספיק בשביל שיהיה בין שלושת סרטי האנימציה המוצלחים של השנה. גם ההתלהבות של טל מיכלס מהסרט, שהעניק לו ציון 4.5 (מתוך 5) לא עזר. כשהסרט יצא, טל לא הסתיר את התלהבותו: “לצד הצפוי והחרוש (ויש הרבה ממנו) ניתן בהחלט לשאוב המון הנאה, צחוק ואפילו קצת בכי. הסרט אומנם חוזר על עצמו ועל מוטיבים מסרטים אחרים (ולא רק של דיסני), ורק שמה של מואנה שחוזר 50 פעמים בדקה עשוי לשגע את הצופה הפשוט, אך המודעות העצמית, הצבעוניות, הרפרנסים, חלק מהמשחק והשירים, כל אלה יוצרים כאן את אותה הבטחה ישנה של האשמאי הזקן שצייר עכברים באסם של הוריו – “הנאה לכל המשפחה”. בין אם אתה גדול או קטן, בין אם את ילדה או אתה ילד, “מואנה” כסרט עלילתי מצליח לספק את כולם, גם אם לפעמים מספק בקטן”.

מקום 3 – מוצאים את דורי / מסיבת נקניקיות

לא בטוח איך החבר’ה בפיקסאר ודיסני יגיבו כשילמדו שסרט המשפחה התמים שלהם זכה באותו מספר קולות כמו אחד הסרטים היותר בוטים, גסים וקולניים שיצאו השנה. אולי דווקא בגלל הניגודיות הזו בין שני הסרטים, הם זכו לאותה אהדה. הדר תומס פרי כתב על שני הסרטים כשיצאו ולשניהם העניק ציון מושלם. על “מוצאים את דורי” הוא כתב: “האם שווה ללכת לראות את הסרט? בוודאי! הזיכרון של דורי שלוקח אותה ואותנו קדימה ואחורה בסיפור שלה מצליח להעביר אותנו ברכבת הרים של רגשות, כשאנחנו מצליחים להתחבר לדמויות הבאמת מקסימות, ומצליחים להרגיש את הרגשות שהן עוברות. דיסני ופיקסאר הוכיחו את עצמן כמניפולטוריות הרגשות הגדולות ביותר כיום, ו״מוצאים את דורי״ ממשיך את המסורת הזו. הוא לחלוטין עומד בציפיות ובנעליים הגדולות שהשאיר לו ״מוצאים את נמו״ לפני 13 שנים”. את חווית הצפייה ב”מסיבת נקניקיות”, שבארץ הוגבל לצפייה מגיל 14 ומעלה, לקח לאנשי הצוות זמן לעכל. וכן, הסרט הזה הוא לא לכולם, או כמו שהדר כתב: “אם אתם אנשים עם ראש פתוח, אם אתם אוהבים הומור שחור לתוך הפרצוף ורוצים שעה וחצי של צחוקים בלתי פוסקים ומחשבות תהומיות על החיים, זה הסרט שלכם!”

מקום 2 – קובו: אגדה של סמוראי

הקרב על שני המקומות הראשונים היה כמעט מדמם (לא ברצינות, רק בדיונים). האהבה שלה זכה “קובו, אגדה של סמוראי”, מצד חברי הצוות, הרגשות העצומים שהוא הצליח להפיח בו והמחשבות על משפחה, גורל והעולם שמעבר, הרקיעו שחקים. סרט האנימציה של חברת לייקה הצליח להביא לקולנוע משהו שאנחנו לא רואים כל יום, וכמעט לא בכל עשור. טל מיכלס כתב על הסרט כשיצא: “הויזואליות של הסרט מרהיבה, נעימה לעין ופשוט כייפית. בליווי מנגינות יפניות קלאסיות נוצרים סיקוונס אחר סיקוונס שפשוט פולטים מן הצופה אנחות של “ואוו”.

מקום 1 – זוטרופוליס

לא היה, לא הייתה שאלה ואומנם היתה לא מעט התלבטות בין חברי הצוות, אבל בסופו של דבר, סרט האנימציה הטוב ביותר על פי צוות “מולטיוורס” הוא סרטם של חברת דיסני, “זוטרופוליס”. בזמנו, כשהסרט יצא, צוות האתר התלהב כל כך שהעלינו שתי ביקורות עליו ולא אחת. ביקורת כתובה, של טל מיכלס: ” הסרט עובד, ועובד מצוין. פשוטו כמשמעו – סרט לכל המשפחה ולחלוטין לא רק לילדים. עם כמה שאני בעד לתת לאנשים חדשים הזדמנות, נראה שגם באוסקר 2017, דיסני יהיו הזוכים הבלתי מעורערים, והסיבה מוצדקת”. וביקורת וידאו של שני פרומקין: