עולים ויורדים, עולים ויורדים. אם הייתי צריך לסכם את הביקורת הזו בשתי מילים (או שיר) זה היה ב-“עולים ויורדים”. פרק 3 בעונה השלישית של “הנגיף” מציג לנו צניחה עלילתית ודרמתית, בניגוד הפוך לסיומו של הפרק הקודם, שנגמר בבגידתם, הלא מפתיעה, של אפ וקווינלין, אשר גנבו את הלומין במטרה לקיים עסקה עם המאסטר. פאט וסטראקיין מגלים את הבגידה ודולקים בעקבות חברם “מהלך היום” (לא לתבוע אותי מארוול, אני בצד שלכם).
אזהרה: הביקורת כוללת ספוילרים לפרק
אחד הדברים שכן הצליחו להעלות לי חיוך בכל הסיקוונס הצפוי הזה הוא המשחק הכמעט קרטוני של קווין דוראנט בתור פאט. סטראקיין אחוז כעס ובלבול כשפאט מציג לו את מתקן המעקב ששתל בספר. השורה “אז מי המדביר שאתה הכי אוהב בעולם?” של פאט, אל מול המבט הזקן והמבולבל של סטראקיין- זהב קומי בים של רצינות ואימה.
בעונה הקודמת אמרתי לא פעם ולא פעמיים שדוראנט יכול לגלם את לובו (המוכר לכם כיום בתור הדדפול של DC) בהליכה. המשחק שלו שוב ושוב בתפקיד פאט רק מחזק את הטענה שלי. דוראנט פשוט מצליח לערבב אקשן, דרמה, קומדיה וטירוף והכל בשורה אחת כל פעם.
השבוע גם זכינו לראות עוד מעברו המסתורי של קווינלין. וכן, כמו אותה דמות מסוימת של חברת קומיקס מסוימת (אני הולך על קרח דק), גם הוא תוצר של ערפד רעב עם חיבה לנשים בחודש ראשון. אנו מגלים ש-58 שנה לפני הולדת המשיח קווינלין נמכר לציידת ערפדים זקנה הרודפת אחר המאסטר.
הציידת מסכימה לאמן את קווינלין ומאמינה שהוא יושיע בשעת הצורך נגד כוחות האופל. בלה בלה בלה אימון שליטה בצמא בלה בלה בלה המאסטר מגיע ומציב בפני קווינלין את אתגר הרעב בלה בלה בלה “שתה אותי ותחייה” בלה בלה…. וכבר ראינו יותר מפעם אחת לאן זה מגיע (שיעול…”בלייד”…שיעול… “דמדומים”… שיעול… ). אומנם מדובר בחשיפת אור על דמות, אך במקרה הזה, אני מאוד מקווה שזה אחד השינויים לחומרי המקור ולא ישירות מהקומיקס כי אחרת דל טורו הולך לחטוף.
באופן מעט מפתיע, אך ריק מתוכן, “שובם של ניצולי עונה 2” ממשיך עם חזרתו של אנג’ל שנעלם לשני פרקים. בזמן שגאס מנסה “לשקם” את מאמא אלסלדה, אנג’ל מופיע בדירתו ומנסה לשכנע אותו לחשוב בהיגיון (בשיטת “הטלנובלה המקפצת”). חצי מהזמן ללא תרגום אי אפשר לדעת מתי מדברים אנגלית ומתי מדברים “מהגרית” בסצנה הזו.
אנג’ל מחליט לשתף פעולה עם הטירוף של גאס כשהשניים מנסים להבריח את האם מהבניין המתמלא בשוטרים. אם לומר שהתוכנית הזו מטומטמת…כן! זקן צולע, בחור עם חוסר בלפחות 4 ליטר דם וערפדית שמנה קשורה בכיסא גלגלים, מוקפים כוחות שיטור וצבא. הו אני יודע! בוא נשסע בהם את האמא הנגועה! שתהרוג שוטר אחד, למה לא. אז מה אם ניתפס בסוף בכל מקרה, כי…היגיון! כל המהלך הזה נראה מפגר לחלוטין מבחינת הדמויות. במיוחד מצד אנג’ל שלא דפק לאמא של גאס גרזן לראש בהזדמנות הראשונה וסחב את גאס המסטול החוצה. כן אהבתי, מאוד, את השורה “חגורה מקסיקנית” של אנג’ל בעודו קושר את מאמא אלסלדה (התגלגלתי על הרצפה ומחאתי כפיים).
ולסיום סיומת, עוד תכנית שנשטפת לביוב (תרתי משמע!) היא עסקת החליפין של אפ, קווינלין והמאסטר. מאוד אהבתי את דרך ההתקשרות בין אפ ומלך הערפדים במכולת, אבל באמת חשבתם ששרץ השטן בכבודו ובעצמו יכבד הסכם ולא יטמון לכם פח!? כמה שיכור היית אפ? כמה שיכור היית קווין…אה רגע…ערפדים לא משתכרים. אפס.
זאק לא בנמצא וכל העסק מתחיל להפוך לאלים, בדיוק שפאט וסטראקיין מגיעים למקום. במהלך מהיר ומפתיע לכל הדעות, במאמץ משותף של רימוני הכספית של סטראקיין, וחרבו הנאמנה של קווינלין, המאסטר מאבד את ראשו! אך כפי הנראה מצליח להימלט כתולעת גדולה מן הרגיל, היישר אל פתח הביוב. שוב, מדובר בחריגה מחומר המקור, אך אחרי מותה של נורה בסוף העונה הקודמת אני חדל מלהסתמך על המקור, מבחינתי יכולים להופיע גם דרקונים וחדי קרן עכשיו בסדרה, אבל היי, הסיום הזה בהחלט היה מגניב!
לסיכום- פרק יחסית דל, אינפורמציה נחוצה אך… משעממת וחרושה, כמה שורות של דמויות משנה שהעירו אותי לעשר הדקות הבאות וסיום קליימקטי בתחילת עונה. אכן, מיש-מאש של רגשות ותחושות. הייתי מסכם זאת יותר כירידה מאשר עלייה באיכות הפרק, אך בזכות הערבוביה המוזרה הזו של איכויות, אני נוטה להאמין שהכל יהיה בסדר (ואם המאסטר יחזור בתור תנין ענק, אני מת)
ציון: 3.5
