הביקורת השבועית של “סוכני שילד” מוגשת בחסות העמותה לשחזור סצנות מ”ספרות זולה”.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים!
ארבעה פרקים מאז חזרתה של הסדרה מחופשה, אפשר לומר די בוודאות שהמפיקים משחקים עם הצופה “נשיקה\סטירה”; פרק אחד מרתק, משעשע ומוצלח, ולאחריו פרק חלש.
אחרי המפגש המחודש עם אביה, סקאיי מפתחת טכניקה המאפשרת לה שליטה חלקית בכוחותיה החדשים. המינוס: היא מפנה את הרעידות אל תוך עצמה וסודקת כמעט כל עצם בזרועות ובחזה שלה. קולסון ומיי שוקלים כיצד להמשיך ולנהל את הסיטואציה של סקאיי, היות ומיי מבהירה שהיא אינה מסוגלת להתמודד עם המצב החדש שנוצר, ומציעה לקבל את קביעתו של ד”ר גארנר כי יש להפסיק את פעילותה של סקאיי כסוכנת.
קולסון משכן את סקאיי בבקתה מבודדת, שלדבריו שירתה את קפטן אמריקה לאחר הפשרתו. הבידוד נועד לעזור לסקאיי ללמוד לשלוט בכוחותיה, בעוד היא אינה משתייכת יותר לשילד כסוכנת. כדי לסייע לה לשלוט בכוחותיה, קולסון מעניק לסקאיי מגנים מיוחדים לפרקי ידיה, בפיתוחה של סימונס, שיגנו עליה מכוחותיה. למי שמכיר את דמותה של דייזי ג’ונסון\קווייק (דמות הקומיקס עליה מבוססת סקאיי), הכפפות האלו בוודאי מזכירות חלק מהתלבושת של הדמות.
אציין שאחת הסצנות הטובות יותר בפרק הייתה הוויכוח בין פיץ וסימונס בנוגע לתפקידו של האלק (ברוס באנר) כגיבור על וחלק מצוות הנוקמים, כשניסו למצוא הקבלה מפורסמת למצבה של סקאיי. תמיד נחמד כשמתייחסים בסדרה (שכבר אפשר לומר שעומדת בזכות עצמה) לעולם הקולנועי ודמויותיו. העימות המתמשך בין השניים נראה כבלתי ניתן לגישור, והאזנתו של מאק לריב עשויה לרמוז על גיוס של אחד מהם לפרויקט הסודי שלו (על כך בהמשך).
שאר הפרק הציג מספר עלילות משנה בעת ובעונה אחת. בנוסף לעלילה המרכזית הסובבת את סקאיי והצוות, זכינו לראות שוב את וורד. מלווה בסוכנת 33, שעזרה לו להימלט בסוף פרק היציאה לפגרת החורף של הסדרה, אחרי שנותרה ללא מאסטר, ד”ר ווייטהול המנוח. העלילה שלהם עסקה בעיקר בחיפוש הזהות האבודה של 33, תוך כדי טיול לבסיס חיל האוויר של טאלבוט, במערכה שזיכתה אותי בלפחות כמה צחוקים בקול רם (התנצלות בפני השכנים). אחרי תיקון מסכת שינוי הצורה הפגומה של 33, הצמד חודר לבסיס וחוטף את סוניל באקשי. סוכנת 33 מגלה מחדש את זהותה האמיתית, קארה, ומוותרת על המסכה בעידודו של וורד, הכל תודות לתהליך שטיפת המוח שהעניקו לבאקשי, כפי שהוא ו-ווייטהול עשו ל-33 בשעתו.
עלילת המשנה הנוספת כללה את הופעת האורח המצופה של אדוארד “אדמירל אדאמה” ג’יימס אולמוס. האנטר נחשף לעובדה שבובי ומאק עובדים עבור “שילד האמיתית”, שמונהגת ע”י הסוכן הותיק רוברט גונזלס (אולמוס), וסוכנים נוספים ששרדו את הפיכת היידרה, כמו הסוכנת וויבר (מנהלת האקדמיה של שילד שהוצגה בעבר, ונחשבה כמתה לאחר ההפיכה). גונזלס ובובי מסבירים להאנטר שקולסון הוא גורם עוין שלא ניתן לסמוך עליו, עם שיקול דעת שגוי בעקבות החייאתו הלא טבעית ועיסוקיו בשפה החוצנית; האנטר מסרב לקבל את מרותם ונמלט מהבסיס הסודי, ספק נושאת מטוסים, ספק הליקרייר. גונזלס מורה לבובי לקחת את הצעד הבא, חשיפת סודותיו של קולסון והפלתו, והיא יוצאת לדרך במטרה להקדים את בעלה לשעבר.
הפרק הרגיש חלש מעט מבחינת האקשן והמתח העלילתי. הפן החיובי הוא הדינמיקה המשעשעת והדרמתית בין חלק מהדמויות: המשך המשבר בין פיץ לסימונס, הקשר המתפתח בין וורד ו-33, שיחת “יחסינו לאן” של האנטר ובובי ונאמנותה לעבודתה. אפילו יחסי האב-בת של קולסון וסקאיי, שתובלו בסיפור המקור של לולה, השברולט קורווט שפיל בנה עם אביו בצעירותו, מה שחיזק את הקשר ביניהם.
ציון: 4
– סוכנת 33 מגלה את זהותה האמיתית, קארה. בקומיקס קארה לין פלאמאס, “סוכנת 33”, התמחתה במיתולוגיות עתיקות ועקבה אחר הופעתם של דמויות כמו ת’ור, הרקולס וארס ביקום מארוול.
– מגני פרקי כף היד שסימונס יוצרת עבור סקאיי זהים, כאמור, לאלה שבת-דמותה משתמשת בהם בקומיקס. אולי הם יסייעו לסקאיי להימנע מפגיעה עצמית, חסינות שיש לדייזי באופן טבעי מפני יכולותיה.
– קולסון על פיץ: “חשבתי שהוא רוצה קוף.” פיץ – ביחד עם סימונס ומיי – הצטרפו לאחרונה ליקום מארוול כדמויות בסדרה S.H.I.E.L.D. בהובלתו של קולסון. בסוף כל גיליון מופיע סיפור קצר בכיכוב פיץ וקוף מחמד וירטואלי שיצר, H.E.N.R.Y., מיצירתו של ג’ו קסאדה, מנהל המחלקה האמנותית של מארוול. הסטריפים נוצרו במקור עבור צוות ההפקה של סדרת הטלוויזיה.