"ספיידרמן מימד העכביש"- ביקורת 2 – מסרטי הקומיקס הטובים שנעשו

לפני שבוע עלה על האקרנים, להקרנות טרום, סרט האנימציה "ספיידרמן מימד העכביש", טל מיכלס שלנו התלהב וכתב ביקורת ראשונה. אולם, הסרט הזה, מסתבר, הוא כל כך טוב, שעוד אנשים רצו להביע את דעתם ובמהלך סוף השבוע אנחנו נשתף עוד שתי ביקורות. נתחיל עם הביקורת הכתובה של גל פלודה (שפורסמה במקור בעמוד פייסבוק שהוא מנהל).

משהו מאוד מוזר קרה לי שעלה הטריילר הראשון של "מימד העכביש" לחלל האינטרנט  -למרות שלא הצלחתי להבין מדוע "סוני" בוחרים להפיק סרט אנימציה באורך מלא שאינו קשור לדמות של טום הולנד והשת"פ עם ה-MCU, נדלקתי לגמרי מכך שיהיה סרט שיעסוק ברעיון של הצטלבות היקומים השונים של מארוול. וגם האנימציה הלא שגרתית משכה  את תשומת ליבי.

כמה חודשים טובים לאחר אותו טריילר מגיע הסרט המלא ואני יכול להגיד בפה מלא שהוא אפילו התעלה על הציפיות שלי. בגדול!

המשך הקריאה לא כוללת ספויילרים לסרט:

בלי להיכנס לספוילרים, גיבור הסרט הוא מיילס מוראלס (שאמיק מור, ששיחק מדהים בסרט "Dope". תראו אותו), נער שחור\היספאני מתבגר בברוקלין שצריך להתמודד עם החיים בבית ספר חדש אליו עבר, עם השפעות הסביבה על חייו  ועם השאיפות שלו להצליח כאמן גרפיטי. מרבית העלילה שואבת לא מעט מהריצה של ליין "האולטימט" שיצר בריאן מייקל בנדיס, אז מי שמכיר את סיפור המקור – או שיהנה מאוד מהחפיפה של העלילה שבסרט, או שיתבאס מכך שהוא מכיר טוויסט עלילתי גדול. חייו של מיילס מן הסתם משתנים מהקצה לקצה כאשר הוא ננשך ע"י עכביש והוא מקבל כוחות גדולים, אליהם מצטרפת אחריות גדולה. אתם מכירים את הקטע.

לכל זה מתווספת העובדה כי הוא מגלה על קיומם של יקומים נוספים בהם פועלים ספיידרמנים נוספים שונים ומשונים, וכמובן על כולם לשתף פעולה יחד כדי להביס חלק מהאויבים הידועים ביותר של איש העכביש. מי שמשתף איתו פעולה בחוסר רצון מופגן הוא פיטר (בי) פארקר, (גייק ג'ונסון, "הנערה החדשה") ספיידי מבוגר ומיואש, שדווקא הוא  צריך ללמד את מיילס איך להיות גיבור.

SPIDER-MAN: INTO THE SPIDER-VERSE

ספיידר-גוון, או גוון סטייסי מיקום "ארץ 65" (היילי סטנפילד, בקרוב בתפקיד ראשי ב"באמבלבי"), מקבלת פוקוס כדמות נשית חזקה, כראוי לאחת הדמויות הפופולאריות ביותר כיום, למרות היותה "תוספת חדשה" לקאנון העכבישים. גיבור נוסף הוא ספיידר-נואר (גם הוא וריאציה חדשה יחסית),כאשר הדיבוב של לא אחר מאשר ניקולאס קייג' (שזוכה למעין רנסנס בזמן האחרון עם תפקידים לא שגרתיים) נותן לה נופך קצת "באטמני".

הקומיקאי ג'ון מלאוני (תראו את ההופעה שלו ב"נטפליקס") מדובב את ספיידרהאם (אתם רשאים לזמזם את השיר של "ספיידרפיג" מהסרט של "הסימפסונס"), הגרסה הפארודית במכוון של הגיבור, שקיימת כבר כשלושה עשורים, אשר התחילה בתור בדיחה, אבל הקהל אהב אותה מספיק כדי שתישאר בסביבה, ובסרט היא האתנחתא הקומית המוקצנת. גרסה לא שגרתית נוספת היא פני פארקר ורובוט ה SP//dr שלה מיקום "ארץ 14512" – אתם רק צריכים לדעת שהיא גרסת המקה-מאנגה היפנית ולא תצטרכו לדעת יותר (אותה מדובבת קימיקו גלן- סוסו המטורללת מ"כתום הוא השחור החדש").

Into the Spider-Verse 020

אז מה טוב בסרט אתם שואלים? התשובה היא, הכל: העלילה זורמת, האקשן עשוי נהדר (אפילו טוב יותר מאשר בסרטי "לייב" עתירי תקציב), ההומור יושב בול במקום, ומעל לכל – זהו סרט שהלב שלו במקום הנכון. זהו סרט שיש לו הרבה מאוד כבוד לדמות של ספיידי ולמדיום הקומיקס. יש פה רפרנסים לחוברות "הקדושות" של סטן לי וסטיב דיטקו, לסדרת האנימציה הפסיכדלית של ראלף באקשי מסוף הסיקסטיז וגם לסרטים של סאם ריימי (כן, גם הסרט ההוא שלא מדברים עליו). כל מעריץ של ספיידרמן, לא משנה על מה הוא גדל, ידע להעריך את המחוות הקטנות האלו ולהבין שזה סרט שנעשה עבורו בידי אנשים שמכבדים את ספיידי לא פחות ממנו. בקיצור, מרגש.

פיל לורד שאחראי (יחד עם כריסטופר מילר) לשניים מסרטי האנימציה המוצלחים של השנים האחרונות- "גשם של פלאפל" ו"סרט לגו" הראשון, חתום על הסיפור וגם התסריט. כמו שאפשר לצפות ממי שאחראי על הסרטים הקודמים, גם "מימד העכביש"  עמוס בדיחות "מטא" ולא מעט בדיחות אשר מיועדות למבוגרים (הסתלבטות על אמן הגרפיטי המסתורי בנקסי למשל).

Spider-Gwen history - Header

על הבימוי אחראים שלושה אנשים -בוב פרשיאטי,  פיטר ראמזי ("שומרי האגדות" הלא רע) ורודני רוטמן. אני באמת לא יודע למי מהם צריך להודות על התוצר הסופי. יש חלקים בסרט שמתנהגים כמו סרט אנימציה שגרתי לילדים, לעומת לא מעט סצינות,שמרגישות כאילו הן נעשו מנקודת מוצא של סרט "לייב אקשן" רציני, מבחינת הבחירות הסגנוניות של הצילום והעריכה של "מימד העכביש". המפתיע מכל? השילוב הזה עובד מצוין ואין הרגשה של משהו ש"נתפר" בכוח.

מעל לכל – ההחלטה האמנותית לקחת אנימציה ממוחשבת בתלת-מימד ובעצם "להגריע" אותה, היא החלטה מבריקה לא פחות מאשר היא אמיצה. למה אני מתכוון? ובכן חלק מתזוזת הדמויות נראה "קופצני" והתנועה לכאורה פחות חלקה, כאשר הדבר יוצר אשליה של אנימצית "סטופ מושן". בנוסף,  נעשה שימוש בטקסטורות מגורענות כדי לתת תחושה של דפוס של קומיקס (שימוש בנקודות צבע חופפות) יחד קווי מתאר שחורים לדמויות אשר מודגשים בכוונה.

SPIDER-MAN: INTO THE SPIDER-VERSE

המוזיקה המעולה המלווה את הסרט המבוססת על אולדסקול היפ הופ בשילוב עם אמנים מודרניים כמו פוסט מאלון, כאשר המוזיקה האינסטרומנטלית האלקטרונית מכתיבה את הקצב בקטעי האקשן. הדבר המפתיע ב"מימד העכביש" הוא אורך הסרט – מדובר בסרט שמגרד את השעתיים, כאשר בתעשייה מקובל שסרטי אנימציה המיועדים לקהל הצעיר לא עוברים את 90 הדקות. ממש לא הרגשתי את הזמן עובר, פשוט כי הסרט סחף אותי פנימה בצורה האולטימטיבית.

מבחינתי, קרוב לוודאי שמדובר באחד מסרטי הקומיקס הכי טובים שנעשו, יש מצב אפילו שזהו סרט ה"ספיידרמן" הטוב ביותר שנעשה, גם אם הקרב על המקום הראשון צמוד ביותר. השאלה ששאלתי את עצמי בסיומו (כן. חכו לסוף הכותרות) היא איך לכל הרוחות מגיע סרט כזה מאותו אולפן (שלום לכם "סוני") שהביא לנו את ערימת האשפה הארכאית שנקראה "ונום" לפני חודשיים בדיוק? כל תשובה שהיא תרגיז אותי בערך כמו שתעציב אותי.

ציון – 5 כוכבים שלמים. מגיע לו בצדק.
ratings-film-5

 

 

 

 

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s