אחרי סטייה קלה במסלול עם “טומורולנד” ב2015, הבמאי והתסריטאי בראד בירד חוזר למוטב ומקיים את הבטחתו להשיב למסך את משפחת פר, הלא היא “משפחת סופר על”, אנימציית גיבורי העל הראשונה של דיסני. על הבמאי כמובן שאין מה להוסיף, שכן מדובר באגדה חיה (כבר סלחתי לך נו!) בעולם האנימציה בשתי החברות הגדולות של וורנר ודיסני. ואם במקרה אתם לא מכירים את השם שלו, נגיד רק שהוא זה שביים את “ענק הברזל” בשביל וורנר, ואת “רטטוי” בשביל פיקסאר/דיסני.
המשך הקריאה כולל מעט ספוילרים לסרט:
כל בני המשפחה חוזרים ישירות מההרפתקה האחרונה שלהם אי שם ב2004. האב בוב (קרייג טי נלסון), האם הלן (הולי האנטר), הבת המתבגרת ווילט (שרה וואל), הבן השובב דאש (הפעם מדובב ע”י האק מילנר, כי ספנסר פוקס יכול להישאר ילדון עד גיל מסוים) והתינוק החמוד עד אימה – תרתי משמע – ג’ק ג’ק.
יחד עם חיזוק מהצד מסנדק המשפחה פרוזון (סמאול ל. ג’קסון) והופעת אורח קצרצרה של מעצבת העל לגיבורי העל עדנה מוד (בראד בירד בכבודו ובעצמו!), המשפחה ממשיכה להתמודד עם החוק האוסר על גבורת על באשר היא, מה שמפרק את התא המשפחתי המוכר להם ומציב אותם בפני מציאות חדשה ישנה.
הסרט מתחיל בדיוק במקום שבו מסתיים הסרט הקודם, כך שהוא המשך ישיר ולא “אחרי ככה וככה שנים”. בוב, הלן ופרוזון מזומנים ע”י ענק תקשורת (בוב אודנקירק) ואחותו שנראת כאילו גנבו אותה מ”מגה מוח” (קטרין קינר), להחזיר את גיבורי העל לגדולתם מן העבר, העניינים מסתבכים כשהלן נבחרת לייצג את המשפחה בעוד בוב נאלץ להישאר לשמור על הילדים. מה שמסבך עוד יותר את העניינים הוא המעורבות של נבל חדש בעל יכולת שליטה במחשבות, המאיים על הרצון החופשי באשר הוא.
בלי להרוס לכם יותר מדי מהסרט, כן, מדובר בדיוק באותה הנוסחה של הסרט הראשון: הגיבור מנסה לאזן בין משפחה וקריירה, נבל מגיע ומאיים על שניהם. הפעם הסיפור בחר לשים את הלן במרכז העניינים כאישה המפרנסת אבל לא פחות חשוב, כאשת האקשן כגיבורת העל הפעילה, בעוד מרבית הפוקוס ניתן דווקא לחיים בבית יותר מאשר לעולם גיבורי העל. נראה את בוב מתמודד עם גיל ההתבגרות של ווילט, עם שיעורי הבית של דאש, עם תינוק שמגלה את כוחות העל שלו לראשונה ועם משבר גיל ה-מספר כלשהו- הכרוך בחילוף התפקידים בבית וחיפוש תחושת מיצוי עצמי.
האנימציה כרגיל- דיסני\ פיקסאר. הקו העיצובי של מראה שנות ה60-50 נשמר וכמו כל דבר בחיים, מראה התפתחות מבחינת הבעות, תנועה, צורה וצבע. בהשוואה לסרט הקודם, ניכר מאוד השיפור וההתפתחות מבחינה זו. מוצגים לנו גיבורים חדשים, צבעוניים ובעלי כוחות מאוד דינמיים ומלאי תנועה. הסאונד התומך גם הוא נשמר ברוח הסרט הוותיק. הבעיה העיקרית של “סופר על 2” מתחילה דווקא בקצב שלו.
בואו לא נשכח, 2004 עדיין נחשבת תחילת עידן האנימציה התלת מימדית. סרט אנימציה בזמנו עדיין היה קצר וקולע. למרות שאורכם זהה, “משפחת סופר על” הראשון היה הרבה יותר דינמי וממקד. סרט ההמשך לעומת זאת מרגיש לא פעם ולא פעמיים מרוח מאוד, במיוחד בקטעים של הגיבורים הראשיים בוב והלן. לרגעים הסרט מרגיש שמתמקד יותר מדי בחיי המשפחה ומאבד את אלמנט “הסופר” שלו בחלקים של בוב, ואצל הלן העלילה והסיפור מסתבכים בלא מעט מסרים חברתיים עכשוויים. עכשיו, שיהיה ברור! שוויון זה מצוין! הנגשת הרעיון לילדים זה מצוין! אבל הכל חייב להיעשות במידה. וכאן הרגיש כי השיח הפמיניסטי תופס יותר ממה שהוא באמת צריך, והדבר קצת מורח את העלילה.
אל לנו לשכוח שגם בסרט הראשון הלן הייתה יותר מסתם סופר אמא, היא הייתה גיבורה מחלצת, מובילה וחשובה לא פחות מבעלה השבור. אז כן, העצימו את דמותה בסרט הזה, ועל כך שאפו. אבל גם דיאלוגים חבויים בעניין, גם הוספת דמויות המתמודדות עם אותה הבעיה, גם העיסוק בנושא באופן תת הכרתי, זה קצת יותר מדי.
מי שמציל את הסרט בתחום העלילה הוא לא אחר מאשר ג’ק ג’ק, הנתמך בקטנה ע”י עדנה מוד. כל סצנה עם התינוק השובב והכל יכול הזה פשוט מבריקה, מצחיקה, מתוקה ומבדרת! המושג “סופר” מובא בצורה מלאה בדמות התינוק שמשנה צורה, יורה לייזר, עף, יורק אש ומשתגר בין מימדים. תוסיפו לזה את האינטראקציה עם שאר בני המשפחה בשלל מצבים, וקיבלתם לפחות רבע שעה אם לא יותר של דם זורם בוורידים וריאות חסרות אוויר מרוב צוחק והנאה.
“משפחת סופר על 2” הוא לא טוב כמו המקור, שלנצח יישב בכיסא הכבוד שלו בפנתאון סרטי האנימציה, אבל הוא כן מהנה, כן מעביר מסרים חשובים על חיי המשפחה (בעיקר למבוגרים) וקצת פוליטיקה, והכי חשוב- הוא לכולם!
ציון: 4
כמה מילים על הקצר שלפני: “באו”
מדהים, מדהים, מדהים! כרגיל, הסרטון הקצר של פיקסאר לפני הסרט, מרגש, יפיפה ופשוט קסום. סרטון קצר המתאר אם סינית שחייה משתנים כאשר אחת הכופתאות שבישלה, הופכת לתינוק קטן. סרט מקסים המתאר חיי משפחה בצורה כל כך פואטית ויפה שאי אפשר למצוא בו ולו פגם אחד קטן. אנימציה מדהימה לעיצוב דמות כל כך פשוט וקולע. כרגיל פיקסאר- אין מילים!
ציון: 5
