אם יש דבר אחד שיוצאים איתו אחרי הצפיה בפרק 8 של עונה 5, היא העובדה שמדובר באחד הפרקים המרגשים ביותר של הסדרה כולה. הפרק חוצה את גבולות העונה הנוכחית ומשתרע על נקודות מפתח בכל חמשת העונות. ועכשיו בלי לבלבל יותר מדי את המוח עם אפיות לירית-נתחיל.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:

בזמן שמאק ויו-יו מחליטים להישאר עם פלינט בניסיון להציל את יושבי המגדלור, קולסון, דייזי, דיק ופיץ-סימנס, מגיעים אל פני השטח ומאתרים את מאי, הנמצאת יחד עם השורדים האחרונים שהוגלו אל פני השטח, ובראשם רובין, שהפכה למגדת עתידות מבוגרת וחכמה (ככל האפשר).

הפרק נע בעריכה מקבילה תרתי משמע. כוחותיה של רובין כמגדת עתידות מאפשרים לה לחוות שני קווי זמן באת ובעונה אחת. האחד הנוכחי, בו הסוכנים נשלחו לעתיד כחלק מהנבואה שלה להציל את המין האנושי, והשני בו איש לא הבין או הקשיב לה.

בקו הזמן המקביל אנו למדים על חלקים בודדים מגורל כדור הארץ והסיבה להשמדת הפלנטה. בקו הזמן הזה מאק כנראה מאבד את חייו, מה שמוביל את יו-יו להילחם בקרי שהגיעו להציל את המצב. פיץ, שמתנגד נחרצות כרגיל למסע בזמן, מתקשה להאמין לנבואות של הילדה חוזת העתיד השחור, בו הוא יאבד את ג’מה. אך מי שמחזיקה בתקווה היא דווקא מאי.

בינתיים בקו הזמן המוכר, פיץ-סימנס מוצאים אצל השורדים, שארית אחרונה מהמונולית’ שהביא אותם לעתיד, ורשמים של מכשיר שעשוי להחזירם לעבר. דיק מנסה לגלות מידע נוסף על אביו, שמוביל אותו לגלות שהשורדים הם לא בדיוק הקבוצה הכי כנה ואוהבת שהם מציגים כלפי חוץ. קולסון דייזי ומאי ממשיכים לנסות לדלות מרובין מידע בנוגע למה צופן העתיד דרך מה שהתרחש בעבר. דייזי מגלה שכנראה היא אכן הגורם להשמדת כדור הארץ, מה שגורם לשורדים להפוך את עורם ולנסות למנוע את חזרתה לעבר.

בינתיים במגדלור, פלינט יו-יו ומאק מאתרים את הציוד שהשאיר פיץ לפני 90 שנה במסתור ומשתמשים בו לחלץ כמה תושבים שהפכו טרף עבור הפרלקסיינים, אותם שחררו הקרי במטרה לחסל סופית את המין האנושי. מדובר בקו עלילה לא רע שמזכיר מעט את “הנוסע השמיני”.

אך עיקר הפרק הוא, ניחשתם, מאי. מאי מאי ורק מאי. לאורך כל הפרק, בראיה מקבילה בין שני קווי הזמן, מאי מקבלת סגירת מעגל לה ייחלה כבר לפחות 3 עונות. היא סוף סוף הפכה לאמא. במהלך אירועי סוף העולם, רובין מתייתמת ומאי ממלאת את המקום. בזמן שכל הסובבים נרתעים ומסרבים להקשיב לילדה שחוזה את סוף העולם, נחלצת לעזרתה מי שהייתה הדמות הקרה והמחושבת ביותר בכל החבורה. מי שהייתה סקפטית בנוגע לקסם, מסע בזמן, כוחות על ורגשות בכללי, הופכת לאדם “מאמין” בזכות אהבה לילדה שאינה שלה אפילו. “היום האחרון” כפי שקרוי הפרק, הוא היום אותו מנסה לנבא רובין לחבורה, כאשר איש אינו מבין מה הוא היום הזה, ורק “אמא” של רובין מבינה זאת כאשר השורדים מנסים לחסל את רובין במטרה למנוע את חזרתם של הסוכנים לעבר.

אני אפילו לא יכול להתחיל לתאר עבורכם את המורכבות האמוציונלית של הפרק הזה. הבנייה של מאי כאמא, החלום הגדול ביותר שלה, והעובדה שהיא אפילו לא מודעת לחיים הללו שהתרחשו בקו זמן אלטרנטיבי הוא דבר חזק מאוד שעובד על הרגש.

כאשר זה מוצג לצופה בצורה כזו מדויקת וברורה אי אפשר שלא להתייחס לזה כגאונות תסריטאית טהורה. ישר ללב! כאילו אמרו למינג-נה וונג “שומעת, אחרי הסצנה הזו תחליטי לבד מתי בא לך לפרוש. אנחנו את שלנו עשינו”. כל דמות אחרת, כולל דיק שנחשף עבורו קצת רגש, פשוט מאבדת פוקוס לצד העבודה שנתנו כאן עבודה ועומק לדמות של מאי.

כל הכבוד וישר כוח.

ציון: 5