השנה – 1996. אני בן 7. המוח שלי מלא בעלילות הלוני טונס ששודרו כקטעים קצרים בערוץ 6 (ערוץ הילדים בשבילכם). ולפתע, אני מגלה שהולך לצאת סרט קולנוע בכיכובם של הלוני טונס! ולא רק זה, הם הולכים להתערבב עם אנשים אמיתיים! הקונספט הזה ריתק כל ילד שלא גדל על "שירת הדרום" או על "מי הפליל רוג'ר ראביט?". הדבר הכי מגניב שיכול לקרות בסרט מצויר זו אנטראקציה עם בני אדם אמיתיים, מדוע? כי זה נתן לנו תקווה, כילדים, שזה יכול לקרות גם לנו. שיום אחד נלך ברחוב, חזרה מבית-הספר ונפגוש את באגס באני הולך באופן אגבי ממש לידינו.
בטלוויזיה פמפמו פרסומות של הסרט בתדירות גבוהה ביותר ואפילו שידרו ספיישל מאחורי הקלעים מתורגם לעברית (משהו שלא היה מקובל כל כך לפני 20 שנה), עוד לפני שצפיתי בסרט בקולנוע. תאמינו לי שאם היה אינטרנט בזמנו, פרסומת לסרט הייתה מופיעה לפני כל סרטון ביוטיוב, באגס באני היה פותח חשבון טוויטר ועמוד הפייסבוק של "ספייס ג'אם" היה משתלט על הרשת כולה.
חזרתי לסרט שהיה כל משמעותי עבורי בתקופת הילדות עם חשש קל והשאלה הגדולה, האם היום, 20 שנים אחרי, הסרט הזה מחזיק מים? התשובה היא: הרבה יותר מלפני 10 שנים.
להמשיך לקרוא צפייה מן העבר, 20 שנה ל"ספייס ג'אם" – קליעה בול
