הגענו סוף סוף לרגע המיוחל – הקרוסאובר הגדול של הCW. האירוע הטלוויזיוני הענק שלוקח את כל גיבורי העל של DC שכרגע מופיעים על המסך הקטן, כל אחד ביומו, ומאחד אותם לסיפור אפי אחד. והאמת?! השנה הוא בהחלט היה אפי ברובו – אבל זה רק אם מפרידים אותו בכל פרק של סדרה.

אני לא אתייחס לפרק של סופרגירל משתי סיבות, הראשונה, רועי ברדה כבר כתב על הפרק, והסיבה השנייה היא ש"סופרגירל", כסדרה, פשוט לא הייתה קשורה לקרוסאובר הזה בשום צורה. כדי להוכיח את זה עוד יותר, החליטו בCW לא לקרוא לפרק של סופרגירל ״פלישה!״, כמו שעשו בחלקים 1-3 בהתאמה לכל סדרה, אלא ״מדוזה״, על שם משהו שמתרחש בעלילה של סופרגירל. יתרה מכך, אותה סצנה של 30 שניות ששודרה בסוף של סופרגירל, שודרה גם בפלאש. אחד לאחד. בלי שום שינוי. מאכזב שכך היה הדבר, ומלבד מליסה בנויסט לא ראו אף דמות מהסדרה שלה.

המשך הקריאה כולל ספוילרים לקרוסאובר:

רשת CW מנסה להכניס את סופרגירל לאט לאט לתוך היקום המורחב (כפי שראו בסוף הקרוסאובר), ואולי שנה הבאה נקבל את Crisis on Infinite Earths, ואיכשהו נקבל קצת סדר ב-CWverse, שמתחיל לקבל צורה של המדיום עליו הוא מבוסס – הקומיקס. הכל קיים במקומות שונים, לפעמים מתקשר, לפעמים לא, דמויות הולכות וחוזרות, והקרוסאובר הזה הוא דוגמה מושלמת: הוא מתקשר-לא מתקשר לעלילות של שאר הסדרות.

בגלל שהאירוע היה כל כך גדול, הוא התפרס על פני שעתיים, ואם רואים אותו ברצף (כמו שאני עשיתי) הוא יותר סרט טלוויזיה מאשר פרקים אינדיבידואלים של סדרות שונות.

בואו נברר מה הם חמשת הדברים שכן עשו נכון בקרוסאובר (בכותרות ירוקות) וחמישה דברים שממש יכלו לוותר עליהם או לעשות בצורה הרבה יותר טובה (בכותרות האדומות):

כל סדרה שמרה על השפה הטלוויזיונית שלה – מי שרואה את הסדרות באופן רציף, או לפחות ראה חלק מכל סדרה, יודע שלכל סדרה יש את השפה הטלוויזיונית שלה. הפלאש היא יותר הומוריסטית וקלילה, לא לוקחת את עצמה ברצינות יתרה; החץ היא ההפך המוחלט של הפלאש – היא כבדה ולוקחת את עצמה ברצינות, לפעמים יותר מידי, עד כדי כך שאני הפסקתי לצפות בה באמצע העונה הרביעית; אגדות המחר מתמקדת בעיקר באקשן. ובכל חלק בקרוסאובר היה אפשר לראות באיזו סדרה הצופה נמצא כרגע ואיזו דמות מגיעה מאיפה.

שימוש מועט בסופרגירל – כמו שגיבור על זקוק לנבל שלו, גם בקרוסאובר היו דברים שהיו מיותרים ולפעמים אפילו מרגיזים, והשימוש המועט בסופרגירל הוא אחד מהם. נכון שיש הרבה דמויות להתמקד בהן, אבל ראבק, הבאתם אותה מיקום אחר כדי לשלב אותה בסיפור, אז למה לתת לה אפס זמן מסך? (או ממש כמעט אפס) תגרמו לה להיות דמות שולית שרוב הזמן קיימת שם, רק בשביל להגיד שהבאתם את סופרגירל למסיבה? זה קצת מביש מצדכם CW. נקווה ששנה הבאה תחליטו לעשות בה יותר שימוש, או לחילופין, לא תאכזבו בפרק קרוסאובר המתוכנן שלה עם הפלאש בהמשך השנה.

אמין לקומיקס, יחסית – מודה, לא קראתי את הקומיקס המקורי של ״הפלישה״ אבל לפי מה שהבנתי הסיבה לפלישת הדומינייטורס בסדרה ובקומיקס היא זהה – הם מפחדים ממטא-יומנס ומהמין האנושי שישמיד אותם בעתיד, אז הם עושים ״הבא להורגך השכם להורגו״ – או לפחות מנסים.

איכשהו, שוב בארי אשם – Haven't the Flash people suffered enough?! בארי אלן נמצא בשפל חדש, אפילו בשבילו. הוא יצר טיימליין חדש, הוא חזר לטיימליין שלו וגילה שכולם שונאים אותו כי הוא שינה את הטיימליין מלכתחילה, אז עכשיו אתם גם מפילים עליו את כל הפלישה הזאת? באגדות המחר הם כל הזמן נוסעים בזמן, למה שלא תפילו את זה עליהם? הלוואי והיו עושים ספין אוף על הפסיכולוג של בארי שצריך לסבול את כל ההתבכיינות שתהיה לו אחרי הקרוסאובר הזה.

רפרנסים – וואו! היו כל-כך הרבה רפרנסים לעונות קודמות, לסדרות האחרות ובכלל לתרבות הפופ, וכמובן שרוב הרפרנסים נעשו על-ידי מלכי הרפרנסים הבלתי מעורערים של ה-CWVerse – סיסקו ופליסיטי. בין היתר היו רפרנסים לנוסע השמיני, מלחמת הכוכבים, מסע בין כוכבים, ואי.טי.

כמעט כל הפרק של ארו היה הומאז׳ לעצם קיומה כסדרה הראשונה ב- CWVerse. הפרק הזה היה מעין סגירת מעגל נפלאה לאנשים שצופים בסדרה מתחילתה, וגם אנשים שהפסיקו בדרך (כמוני למשל) יכלו לראות המון מהקסם הראשוני שהיה לה (וכשדיויד רמזי – דיג – עשה חיקוי של אוליבר בתור החץ הירוק, שהוא בעצם חיקוי של באטמן, זה היה אחד הרגעים שהכי הצחיקו אותי בקרוסאובר).

אבל בואו נשים את הקלפים על השולחן – האמא של הרפרנסים, זה שניצח את כל הרפרנסים בפרק היה כמובן כשפליסטי אמרה על קארה שזה כמו להסתכל במראה, ומיד אחריה הוסיף ברנדון ראות׳ – סופרמן בעבר והאטום בהווה – ״היי, היא דומה לבת דודה שלי״, רפרנס שהיה מצופה להגיע דווקא מכיוונה של קארה, וקיבל את הטוויסט הכי טוב שיכל לקבל. מצד השני, שנייה אחר כך קארה הגדירה את אוליבר והחבורה כ- Earth's Mightiest Heroes, טאגליין שבדרך כלל מתקשר לאוונג׳רס, וגרם להרמת גבות קלה מצידי.

אתה לא רואה את כל הסדרות? זבש״ך – בגלל שהאירוע קורה בזמן שכל הסדרות רצות, צריך לשמור על איזושהי המשכיות עם כל סדרה בפני עצמה, מה שלפעמים יוצר בעיות, בעיקר בפרק של ארו, שרובו התמקד בהיסטוריה של "ארו" – דבר שהיה מרגש ויפה – למי שרואה את הסדרה.

דוגמא נוספת היא שכל מיני דמויות צצות וקופצות במהלך האירוע, ולאדם שלא רואה את כל הסדרות (או הפסיק באמצע) קשה מאוד להבין מאיפה פתאום צצה לאוליבר חבורה חדשה ומה הקשר שלה לכל הסיפור הזה. אני בטוח שהיו לא מעט כמוני שפשוט הרגישו אבודים ברגעים מסוימים.

בגלל שלכל סדרה יש את היקום הפנימי שלה, אנחנו כצופים צריכים להתמודד עם דמויות שבאות והולכות, דמויות שלא ברור מה המוטיב שלהן, ודמויות שפתאום שם כאילו הן כל הזמן היו קיימות. לפעמים זה נדמה כי היה עדיף לעשות את הקרוסאובר הזה בתור פרק אחד גדול באמצע השבוע, שמכיל את כולם ואת הכל, ולא גורם לצופה לא להבין חלקים מסוימים.

שדה תעופה הוא תמיד מקום טוב לסצנת קרב – אם כבר עשו רפרנס לנוקמים, למה לא לקחת את אחת הסצנות הכי כיפיות שראינו על המסך בהקשר של גיבורי על – סצנת הקרב מ״קפטן אמריקה: מלחמת האזרחים״ ולהעתיק אותה? אז למה זה כן דבר טוב? כי הסצנה הזאת הייתה כיפית, אקשנית, ונתנה לכל אחד להראות את הכוח שלו ומה הוא יודע, משהו שקשה להראות במקום קטן וסגור.

״זה לא המפגש איתם ששינה אותי, זה המפגש איתך״ – השורה הזאת, שלקוחה מאחד הסרטים הטובים של השנה (אם לא הטוב שבהם) – "המפגש" (שאיכשהו חולק המון פרטי עלילה עם הקרוסאובר) היא שורה שהרסה לי טיפה מהסרט, אבל היא יכולה לתאר חצי מהקרוסאובר הזה, שהיה קלישאתי בצורה בלתי רגילה. ברור שאוליבר, שבהתחלה כולו גראמפי ולא מתלהב מהנוכחות של קארה, יאהב אותה בסוף ויתרכך; ברור שסיסקו יסלח לבארי על משהו שהוא מעוצבן עליו כבר שלושה פרקים, אחרי שהוא יבין שגם הוא הרס את הטיימליין וגרם לפלישה של הדומינייטורס להיות יותר גרועה ממה שהיא. היו כל-כך הרבה דברים שפשוט היו צפויים בקרוסאובר הזה, שלפעמים לא היה ברור אם בכלל יש מקום להפתעות והנאות.

כולם יחד! וזה משאיר טעם של עוד – סוף סוף רואים את הDCTV במיטבה (מינוס גות׳האם, אבל אולי עדיף שכך). לראות את כל הגיבורים האלו, קטנים וגדולים כאחד, כחבורה שלמה, הוא משהו שבתור fanboy מרגש אותי וגורם לי לרצות עוד דברים כאלה. אז קדימה CW, תנו לנו איזה איחוד יקומים קטן ותראו לנו כמה כיף יכול להיות ביקום אחד שלם שבו כולם פועלים יחד. ואם אפשר לתת קריצות קטנות ל- DCEU זה בכלל יהיה מופלא, ויגרום לנו כמעריצים באמת להעריך דברים שאולי נראים לנו כרגע כתמוהים (כמו ההפרדה המוחלטת בין יקום הסדרות לסרטים).

לסיכום: הקרוסאובר הזה נוצר למעננו – המעריצים, ולא תמיד התסריטאים קולעים בדיוק למה שלנו יש בראש ולפעמים אנחנו מצפים ליותר מידי. אולי זה תסמין נטפליקס, שכרגע הוא קו מנחה לכל סדרת גיבורי על, ואולי זה משהו אחר, אבל אנחנו שוכחים שהCW היא רשת יותר קלילה, ולכן מן הראוי שנקבל משהו יותר קאמפי ויותר קליל, ואם נשים את זה בראש שלנו – נהנה הרבה יותר.

ציון לכל הקרוסאובר: 3.5