אחרי פתיחת העונה בה חזינו ברוע של כל הרוע, הפרק הנוכחי דואג לתת לנו משכך כאבים ושם אותנו בקצה השני- בטוב של כל הטוב. האמנם?
הפרק מתחיל עם הדמות האהובה שהייתה חסרה לכולנו בפרק הקודם- קרול. ואין משמח מלראות אותה אחרי טראומת האלימות שחווינו בשבוע שעבר. אם לרגע חששתם לפתוח את הטלוויזיה ולצפות בפרק השני וממה שהוא יביא, פניה של קרול מיד ירגיעו אתכם ויגרמו לכם להתמסר לפרק ולסדרה מחדש בין רגע. אגב, אם לא חששתם לפתוח את הטלוויזיה זה צריך להדליק נורה שאתם סובלים מקהות רגשית וכדאי שתבדקו מה לעשות עם זה.
בסוף העונה השישית, קרול ברחה מאלכסנדריה, שבורה מכל ההרג והרוע שמקיף את העולם ולא הייתה מוכנה להיות בקרבה עם אנשים שהיא אוהבת ולקחת אחריות על חייהם או לחילופין שהם ייקחו אחריות על חייה. מורגן עקב אחריה, בהתחלה בליווי ריק ובהמשך לבדו, מצא אותה והציל אותה ממוות מידי אחד מהמושיעים, לא לפני שזה ירה בקרול מספר פעמים. קרול ומורגן נאספים על-ידי זוג אבירים שזהותם לא ידועה.
הסצנה הראשונה, והמרהיבה, של הפרק הנוכחי מתחילה בדיוק מנקודה זו בה קרול נישאת על גבי עגלה רתומה לסוס ולצידה מורגן והאבירים. הרוגע בו מתחיל הפרק משתנה תוך רגעים ספורים כאשר הקבוצה הקטנה מותקפת על-ידי זומבים על אם הדרך. קרול נופלת מהעגלה ומביטה במתרחש באימה. מטושטשת מפציעותיה, בשילוב עם הקושי הרגשי שחוותה לאורך העונה הקודמת, היא מתבוננת במהלכים ובמוחה רואה אותם כבני האדם שהיו. הדימויים הוויזואליים האלו מלווים את כל הסצנה כשהחזקים ביניהם נשמרים לסופה בה הקבוצה הורגת את המהלכים ובזמן מותם אנו רואים אותם כבני אדם רגילים דרך עיניה של קרול.
הרגעים המרגשים בהם המהלכים נראים כבני אדם רגילים אשר מוצאים את מותם תחת ידי השורדים, מעלים פעם נוספת את השאלה בדבר ההבדל בין המתים לחיים ועל האחריות האישית של כל אחד בתוך העולם החדש והנורא בו יש להרוג את מי שעד לפני רגע היה השכן שלך, אשתך או אימא שלך.
מי שהציל את הקבוצה הקטנה ממתקפת הזומבים היו אבירים נוספים וכעת כולם חוזרים למקום הנקרא “הממלכה” ושם אנו פוגשים גם את המלך בעל הטיגריס- יחזקאל. שוב אנחנו זוכים לראות קהילה משגשגת עם גידולי פירות וירקות, אנשים רגועים, בלי מהלכים ביניהם או בקיצור, סוג של גן עדן.
ושוב, בניגוד מוחלט לפרק האימה שפתח את העונה, הפעם אנחנו מקבלים פרק קומי דרך עיניה של קרול. השחקנית מליסה מקברייד מצליחה להעביר את כל ספקנותה הציניקנית של קרול בסדרת הבעות פנים שמבטאת את מה שכולנו חושבים- בחייך מורגן, שוב התחלת?
קרול לא רוצה להישאר חלק מהממלכה של יחזקאל כי היא כבר החליטה שכל העמדת הפנים הזו שהיא ניסתה מהיום הראשון של האפוקליפסה, זה לא בשבילה. ואם חושבים על זה, יש בה אולי את הצד השפוי ביותר מבין כל הדמויות בסדרה. כבר בחיים שלנו כפי שהם, כולנו רוצים (לפחות מידי פעם) לחיות הרחק מאנשים, להתבודד ולהיות אחראים רק על עצמינו, אז פתאום בעולם שבו כולם מתים ננסה לחיות עם אנשים שאנחנו לא מכירים ולסמוך עליהם? ובכן, לא.
מה שקרול לא לוקחת בחשבון בשלב זה, אלו המושיעים. בעוד היא זוממת בדרכים משעשעות מאוד (גונבת סכין, אבל חלילה לא בלי לגנוב גם שוקולד) כיצד היא חומקת מהממלכה בשקט, מורגן מצטרף למשימות קטנות יחד עם המלך ואביריו. משימות הקשורות לחלוקת התפוקה של הממלכה עם אנשיו של ניגן. אבל למלך יש תכניות משלו ואת אותם חזירים אשר הוא מספק למושיעים, דאג להאכיל במהלכים קודם לכן, בתקווה שתהיה לכך השפעה על מי שיאכל אותם בהמשך.
בסופו של דבר קרול מצליחה לחמוק באישון לילה אך זוכה להיתקל ביחזקאל שעקב אחריה בחצרותיו. הוא ממהר להסביר לה שהבין את הטקטיקה שלה להיות נחמדה לכולם, כדי לא לעורר חשד, ואז לברוח. היא ממהרת להבהיר לו שהוא בדיחה, יחד עם כל המקום. ואין רגע יותר מתאים מזה למילות השיר הקלאסי של ניל סאדקה: “Oh Carol! I am but a fool, darling I love you, though you treat me cruel”. האמת שהשיר הזה נכון לגביה באופן כללי בכל רגע נתון.
מפה לשם, כל הישירות הזו בין השניים מובילה לסיפור הרקע של יחזקאל שהיה מאלף בגן חיות ושחקן תיאטרון וכך הצליח בעצם לשלוט בטיגריס ולהיכנס לדמות המלך, שזה מה שהאנשים רצו להאמין בו. שיש להם מלך שינהיג אותם ויעניק להם קצת שקט ושלווה. בנוסף, הוא מצליח להראות צד אמיתי באמת בשיחה הזו וגם לראות את הצורך של קרול בכל הסיפור הזה- משהו שאף אחד מחבריה, גם לא ריק, הצליח להבחין בו כי כולם כל-כך אובססיביים בלהתגונן ולהגן אחד על השני מפני סכנות.
המלך מציע שקרול תישאר בממלכה, אבל לא ממש בממלכה, והיא זוכה לביתה פרטי משלה בו תוכל לחיות לבד ובשקט ועדיין לזכות להגנה מפני המלך ואביריו, ביניהם מורגן. השאלה רק האם יבוא לכך מחיר שיהיה עליה להחזיר לממלכה בהמשך וגם כיצד תימנע לבד מסכנות כמו מהלכים (שזה ממש בקטנה בשבילה) ובעיקר המושיעים שעלולים לרצות לנקום בה על שהרגה כמה מהם בסיום העונה הקודמת.
איך שלא יהיה, קיבלנו פרק רגוע ומשעשע עם תשובות לשאלות שהטרידו אותנו על גורלם של מורגן וקרול וזכינו להכיר עוד קהילה שנתונה למרותו של ניגן. לי נראה שאם אלכסנדריה, היל-טופ והממלכה יתאחדו יהיה להם סיכוי לא רע מול המושיעים. מצד שני, אני אומר את זה מהסלון בבית.
ציון: 5
