סיום הפרק הראשון בעונה החדשה היה הדבר הטוב ביותר בפרק. עם לא מעט קליפ האנגרים מעניינים נראה שאנחנו בפתיחתה של עונה בעלת פוטנציאל לא רע. אם הפרק הראשון הציב את הכלים על לוח השחמט, הפרק השני פותח את המשחק ונותן תקווה שגם בעונה 11 יש לכותבים עוד כמה מהלכים מוצלחים.

סאם החולה עדיין משוטט לו בעיירה, מחפש נגועים שיוכל להציל ובמקביל להציל גם את עצמו. נראה שכל תושבי העיירה כבר מתו ממזמן אבל משום מה אף אחד בעולם הגדול לא שם לב לזה, באמת? אפילו דיווח תקשורתי אחד או מישהו ששם לב שעיירה שלמה מתה (אין להם קרובי משפחה במקומות אחרים)? נראה לי קצת זלזול באינטילגנציה שלנו כצופים.

במהלך השעות האחרונות של סאם, לפני שיגעון מוחלט הוא מקבל את אחת הכניסות המרשימות ביותר של דמות בסדרה. לצלילי “Oh Death” הנפלא (אותו שיר שהציג את המוות בעונה 5), ובשוט חשוך ומלא צללים, סאם פוגש את ריפר שמגיע להעביר לסאם מסר אחד, נגמרו הטובות. כשיגיע היום הבלתי נמנע בו דין וסאם ימותו, אין יותר חזרה לחיים, אין יותר גן עדן או גיהינום הם פשוט ימותו.

במידה והכותבים באמת ישמרו על ההבטחה הזאת אני חושב שמדובר בשינוי מרענן. סאם ודין מתו כל אחד לפחות 3 פעמים במהלך הסדרה וחזרו לחיים, העסק ללא ספק נהיה קצת לעוס. אבל האם יש פה אמירה משמעותית יותר? האם חוסר יכולתם של האחים לחזור לחיים אומרת שאנחנו מתקרבים לסיומה של הסדרה? רק הזמן יגיד.

כמובן שבדקות האחרונות של שפיות סאם מוצא מרפה לאפילה (מפתיע, סאם שרד!) בצורה של אש משמן טהור. מצחיק שגם בעונה 11, הלהבות עדיין נראות כמו משהו ששלפו מסרט מצוייר. דין ממשיך בשלו, מלווה את ג’נה ואמארה (שעליה טבוע אות קיין) לסבתא של ג’נה כדי שיוכלו להמשיך בחייהם. אמארה מתחילה להפגין סימנים שהיא לא בדיוק ילדה נורמלית. ג’נה המודאגת קוראת לדין (בבדיחת “מכסחי השדים” מעולה), שמגלה שקראולי כבר הגיע למרכז העניינים. חייבים לציין את יכולת ההצגה של קראולי על ידי הכותבים, נראה שבמשך כל עונה הם מצליחים לחשוב על דרכים יותר מחוכמות ומצחיקות להציג אותו.

אחרי ההצגה המעולה של קראולי, מגיעה דווקא כתיבה עצלה. במקום שהוא ודין יכנסו לעניינים ויבינו מה קורה עם הילדה הם מחליטים לנהל שיחה בחוץ ומחוסר תשומת לב שנבעה מדרישת התסריט אמארה מתחילה לעשות צרות. בכדי לגדול, אמארה, מסתבר, נדרשת לאכול נשמות של אנשים ובסדרה אנחנו יודעים טוב מאוד מה קורה למי שמאבד את הנשמה. אני מקווה שלא נתחיל לראות כמויות של אנשים מסתובבים ללא נשמה כי זה די מוצה בעונות השישית והתשיעית.

בכלל נראה שחלק מהאירועים בעונה הנוכחית הם שחזור של תכנים שראינו בעבר. האנשים המודבקים מזכירים את נגיף הקרואטון, האפילה היא משהו שאלוהים נעל מזמן בדומה ללוייתנים, וחוסר הנשמות חזר כבר כמה פעמים. אני מוכן לסלוח על הכל אם הכותבים יגשימו משאלה אחת שלי. תחזירו את לוציפר ומייקל!!! לוציפר הוא הראשון שהאפילה נגעה בו, הוא ומייקל הם היחידים שנלחמו בה ועדיין בחיים, זה מתבקש. כמעט ולא דיברנו על המלאך החנון והאהוב עלינו. לאור בגידתו בגן עדן ושחרורו של מטטרון, קאס עובר טיפול בעינויים של יביישו את ת’יאון גרייג’וי. בסה”כ מדובר, בינתיים, בקו עלילה די משעמם וכזה שלא היו חייבים לפתח רק כי מישה קולינס הוא דמות קבועה.

בסוף הפרק דין וסאם חוזרים אל מערת העטלף (יש לכם שם טוב יותר?) רק כדי למצוא את קאס הפצוע שזקוק לעזרה דחופה. השלישייה האהובה ביחד שוב.

ציון סופי: 4