כתיבה: ריק רמנדר, ציור: דניאל אקונה, הוצאת מארוול

[ספוילרים ל-Axis]

לפני הביקורת עצמה חובה עליי לציין שמזה כמה שנים לא עקבתי מקרוב אחר המאורעות ביקום מארוול, ולא קראתי קומיקס של האוונג’רס אותה תקופת זמן. משום כך, אני לא מעורה בריצה של ריק רמנדר על Uncanny Avengers ועל ההתרחשויות בקרוסאובר האחרון של מארוול, Axis, שמעתי\קראתי מעדות שנייה. אף על פי כן, התנדבתי לבקר את הגיליון הראשון בסדרה החדשה של רמנדר באותו השם, והתוצאה – ספוילר – מאכזבת.

כשרמנדר השיק את הסדרה הראשונה בשלהי 2012 הוא הרכיב קבוצה מגוונת תחת השם Avengers Unity Division שחבריה היו נוקמים ותיקים ואייקוניים (קפטן אמריקה, ת’ור) ומוטאנטים\חברי אקס-מן לשעבר (האבוק, רוג). הרפתקאות הצוות הובילו לאירועים חובקי יקום כאלה ואחרים, ולבסוף ל-Axis (זרעי המזימה הגדולה של רד סקאל נשתלו בתחילת הסדרה). עם תום Axis הקבוצה התפרקה והוקמה מחדש, ברובה עם חברים חדשים, חלקם עברו שינויים מהותיים בסיפור המדובר.

רוג, המנהיגה ומקימת היחידה המחודשת, ספגה בקביעות את הכוחות והזכרונות של סיימון וויליאמס\וונדר מן; קפטן אמריקה (סאם ווילסון), פאלקון לשעבר וממשיך דרכו של סטיב רוג’רס; ויז’ן, האנדרואיד שנוטר טינה לאשתו לשעבר, סקארלט וויץ’; דוקטור וודו, ה-Sorcerer Supreme הנוכחי; סייברטות’, הפך לטוב במהלך Axis ונותר כזה, כעת מתפקד כוולברין “החדש” (רוג עדיין לא סומכת עליו). אחד השינויים אליהם התייחסתי הוא זה של סייברטות’. אולם ההשלכה היחידה מ-Axis שמעניינת את כולם היא השאלה מי הוא אביהם הביולוגי של וונדה (סקארלט וויץ’) ופייטרו (קוויסילבר) מקסימוף.

נכון לסוף הגיליון הראשון התאומים לא חברים בקבוצה ולמעשה נרדפים בגלל מעשיה של וונדה לאחרונה (היא הפכה לרעה ועשתה הרבה בלגאן). ללא ידיעתם של רוג וחברי היחידה, וונדה חזרה למוטב וכל מה שהיא ואחיה מנסים לעשות, כפי הנראה, הוא למצוא את שורשיהם, בעקבות הגילוי שמגנטו הוא לא אביהם, כפי שחשבו במשך שנים. השאלה לא נענית בחוברת, והמסע של וונדה ופייטרו נעצר בעולם מקביל, מעין אוטופיה של יצורי השעטנז ממעבדתו של ה-High Evolutionary, “האנשים החדשים”, בקרבם גדלו השניים ביקום הרגיל.

האוונג’רס מנסים להגיע לאותו יקום כדי למצוא את התאומים, אך הכישוף של דוקטור וודו מופרע והחברים מתפצלים למקומות שונים, ספק אמיתיים, ספק בראשיהם. זהו כלי עלילתי נדוש שרמנדר בוחר להשתמש בו מהר מדי, בייחוד כשמדובר בקבוצה שכפי הנראה חבריה לא ממש נהנים לשהות זה לצד זו מלכתחילה. הפיתרון הצפוי הוא שהפיצול הזה יגבש אותם בהמשך, וחבל שרמנדר נופל לקלישאות הללו. באותה הזדמנות יש לציין את האקספוזיציה הבעייתית (“זוכרים שהאבוק נשאר מרושע וחטף את אשתו, וואספ?” רגע, מתי הם בכלל הספיקו להתחתן, שלא לדבר על להיות זוג…?) שבטח נועדה לקרוץ לקוראים חדשים.

את הצייר דניאל אקונה מעולם לא הצלחתי להבין. היה לו סגנון מלאכותי מדי שנראה לי כמו גרסה נחותה של אדם יוז. אולי זו הייתה רק הצביעה? ב-Uncanny Avengers #1 הצביעה שונה (אקונה עושה את כל עבודת האמנות) אבל עדיין לא עובדת. לעתים נראה שהוא השמיט פרטים בשלב מוקדם רק כדי להשלים אותם בסיוע צבעים בהמשך. תחושת המלאכותיות נותרת על כנה, בתוספת חפיפניקיות שאין לה מקום ראוי בכותר מיינסטרים מוביל.

אם כן, גיליון הבכורה לא עובד. לא לקורא חדש או קורא שלא היה בעניינים תקופה ארוכה. אולי עבור הקוראים הקבועים, אלה שהמשיכו מהסדרה הקודמת ו-Axis, הגיליון הראשון והסדרה יתאימו. אני לא השתכנעתי לדבוק בה.

ציון: 2