למרות שהפרק השני בעונה החמישית של “הפלאש” לא מצליח לעמוד ברמתו של פרק פתיחת העונה, עדיין מדובר בפרק טוב אשר מספק כמה רגעים נחמדים ומשעשעים לצד רגעים מצחיקים ומותחים.

הפרק לא מצליח לגלות לנו יותר מדי על “ציקדה” (באנגלית זה נשמע טוב יותר Cicada) אותו מגלם כריס קליין שמאז שהופיע בסדרת סרטי “אמריקן פאי” לא ממש הצליח לתחזק קריירה מצליחה. בניגוד לעונות קודמות, הסדרה לא ממתינה זמן רב לפני שהיא חושפת את פניו של הנבל (המרכזי?) של העונה, אולם מצד שני, אנחנו עוד לא ממש מבינים את המניעים שלו.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לפרק:

הסוד הגדול של נורה, שהיא בעצם הגיעה במכוון לזמן של בארי ואייריס מתגלה וכל החבורה מגלה כי בשלב מסויים בארי נעלם ולכן הוא לא כל כך הכיר את הבת שלו, בעתיד המסויים הזה. אייריס היא דווקא היחידה שלא מתרגשת מהידיעה הזו והיא אומרת שהם בעבר כבר קראו לא מעט כותרות שהם הצליחו לשנות.

בניגוד לפרק הקודם, בו במרכז היו בארי, אייריס ונורה, הפעם הפוקוס הוא על דמויות המשנה, ובעיקר על סיסקו, ראלף וקייטלינג, אולם כל השחקנים משרתים את התמה של הפרק, שעוסקת בהורים וילדים, אם זה במערכת היחסים שבין נורה ואביה, או בחששות של ססיל שהיא לא אמא מספיק טובה כי היא מאבדת את הכוחות שלה, או בחיפוש של קייטלין אחרי אבא שלה.

סיסקו “מאבד את זה” בזמן שהוא מתמודד עם הפרידה מג’יפסי, אך עושה זאת בצורה חביבה ומאוד סיסקואית. ראלף, כרגיל, מספק את האתנחתא הקומית כאדם שאין לו שום מושג על החיים, או על רגשות (אם כי פה ושם יש לו יציאות מוצלחות).

ואי אפשר כמובן, בלי הנבל השבועי, הפעם בדמותה של ונסה ג’נסן (בלוק) שביכולתה להקיף אנשים בבלוק אטום, ולמחוץ אותו ואותם עד לאפר ובעצם להפוך אותם לקוביה קטנה של בשר. כמו בפרק הקודם, הנבל של הפרק הוא (היא) תרוץ לכמה קטעי אקשן ולכמה סיקוונסים שמחזקים או מקדמים את העלילה הדרמתית שבין חברי משפחה אלן ווסט.

כמו שציינתי, הפן הקומי של הפרק שייך לסיסקו קייטלין ולראלף שאת “27 הדרכים להתגבר על אהבת חייך” צריך ללמד בכל דרמת נעורים. בייחוד כשדרך מספר אחת היא “לצלול בכלוב עם כרישים”.

נורה המתלהבת ממשיכה לעשות פשלות של ספידסטר מתחיל שחלקן מסכנות מאוד את בארי (שכמובן מקבל את הכל בהבנה כיאה לאבא). אפילו יש לנו סצינה נחמדה של אבא בארי מנסה לחנך את הילדה נורה תוך כדי חיזוק חיובי שלה בזמן ש אייריס חוקרת את עניין המקרה עם גרידלוק ובעצם עולה על קיומו של “ציקדה”.

אחת הסצינות היפות בפרק שייכות דווקא לסיסקו (קרלוס ולדז) ולקייטלין (דניאל פאנאבייקר) שמאוד מפחדת לחקור תעלומת תעודת הפטירה המזוייפת של אביה, כדי לא להיפגע רגשית. סיסקו, הפגוע רגשית מהפרידה, דווקא מייעץ לה להמשיך עם החקירה, כי אין מה לעשות, לדעת את האמת חשוב יותר ונכון יותר מאשר לחיות בהכחשה או בחוסר ידיעה.

ואז מגיע החלק האחרון של הפרק, בו, “הציקדה” (אולי נקרא לו מעכשיו סיקאדה וזהו, למרות שזה נשמע כמו מכונית יפנית), מגיע, פוגע במטה הנבלית ועומד מול בארי, סיסקו, ראלף ונורה. בארי אומר לבתו לקחת את הנבלית ונסה לבית חולים ושלושת הגיבורים נשארים אל מול הויג’לנטי החדשה. סיקאדה זורק את ברק המתכת שלו, ששואב את הכוחות של בארי סיסקו וראלף ומשאיר אותם די חסרי אונים. אחרי שסיקאדה מכריע את השלושה ועומד להרוג את בארי, מופיעה נורה, מגלה את זהותה כבתו, מה שעוצר את ציקאדה (לא ברור למה) שפשוט קם ועוזב את המקום.

מה שכן, נראה כי גם היקום של ה-ARROWVERSE מכיר בגדולתה של מרוול ובפרק היו שני רפרנסים, בראשון, ראלף, אחרי שמאבד את כוחותיו מהפגיון של סיקאדה, מאזכר את “גוסט ריידר” ואילו מאוחר יותר, סיסקו מאזכר את מיולנר ומסביר לקייטלין התוהה, כי מדובר בפטיש של ת’ור. מעניין איך קיבלו את שני הרפרנסים האלה בצד השני של מאבק החברות הגדול.

הפרק מסתיים בכך שסיסקו מנסה לאתר מי חתם על תעודת הפטירה של אביה של קייטלין והם מגלים יחדיו כי מדובר באמה, אולם זה הפרט היחיד שאנו הצופים מגלים. הסיום של הפרק מעלה את השאלה המתבקשת, “מי הוא ציקדה” וכפי הנראה, נורה יודעת את התשובה, והיא מאוד לא אוהבת אותה.

ציון: 3