אם יש משהו ש"אגדות המחר" ממש טובים בו זה לגרום לצופים להתחבר לדמויות ולאפשר לדמיון שלנו לרוץ חופשי בעולם בו הכל אפשרי. מתחילתה, הסדרה לקחה אלמנטים שונים מפנטזיה, מדע בדיוני, מיתולוגיה, היסטוריה, ספרות ותרבות הפופ וערבבה אותם במיש-מאש של רפרנסים והרפתקאות עם חבורה מגוונת של דמויות שכל אחד יכול למצוא מישהו להתחבר. בעונה הנוכחית הם עושים עבודה נפלאה עם רוח שטות, מודעות עצמית וכתיבה מרעננת שהופכת כל פרק להרפתקה
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקים 4 ו-5 של העונה השלישית:
פרק 4, Phone Home, ברוח "ליל כל הקדושים", היה ברובו הומאז' לקלאסיקה הקולנועית, "אי.טי. חבר מכוכב אחר", עם חזרה לשנות ה80 המופלאות. ריי פאלמר, האטום החביב עלינו, הוא הקורבן האחרון של פאשלות הזמן שהאגדות יצרו בעונה הקודמת, ובמקום להגיע לגיל בגרות ולהפוך לגיבור-על שמשלב בין איירון מן לאנט מן, הוא נהרג כילד.צוות האגדות צריך לחזור בזמן ולהציל את ריי מהמוות הלא מתוכנן שלו ועל הדרך לגרום לזארי להרגיש רצויה ולהתחבר לשאר חברי הצוות, מה שלא ממש קל לציניקנית משנת 2042.
קשה שלא להיסחף לתוך הסרט הקצר שהכותבים הכינו לנו הפעם, במיוחד אם גם אתם בכיתם כשאנשי הממשלה הרשעים רדפו אחרי אליוט ואי.טי בקלאסיקה של סטיבן שפילברג, אבל גם אם לא, סביר להניח שתוכלו להזדהות עם הסיפור של ילד קטן (פאלמר) אינטליגנט בצורה יוצאת מן הכלל וקורבן לבריונות קבועה, שנואש לחברים ולאוזן קשבת.
כדי לגלות איך העבר של ריי השתנה, חברי האגדות עוקבים אחרי הגרסה הצעירה שלו ומגלים שהוא מחביא בחדר שלו חיזר קטן שהוא מצא ביער, הבעיה (העיקרית) שהחייזר הוא דומינטור והגזע שלו כמעט והשמיד את האגדות ושאר גיבורי ה Arrowverse בקרוסאובר של העונה הקודמת, "פלישה".
הפרק כולו הוא מופע רפרנסים אחד גדול, עם שירים מ"שיר אשיר בגשם", הסוכנים הממשלתיים שרודפים אחרי ריי, מפלצות ב"ליל כל הקדושים", חייזרים משני צורה, נייט שנשען על מכונית שנראית בדיוק כמו הדלוריאן מ"בחזרה לעתיד", וזארי שמשתמשת בטוטום שלה כדי לעזור לריי לברוח עם הדומינטור ויוצרת סצנת ריחוף אופניים לרקע הירח בדיוק כמו באי. טי.
בנוסף לסיור הנוסטלגי ברחבי הזמן והקולנוע, הפרק החל להניע את העזיבה העתידית של פרופסור שטיין מהצוות, כשג'אקס מבקש את עזרת ריי לפרק את פיירסטורם. מה שמוביל אותנו לפרק הבא, פרק 5, Return to Mack…
כיוון שכבר ביססנו שהאגדות מאוד טובים ביצירת קומדיה ואקשן, הפרק החמישי הפתיע אותי (מאוד) כשהצליח ליצור אווירת מתח אפלה ומיסתורית ולמרות שלא היו חסרים רגעים של צחוק בקול רם, רוב הזמן הייתי מרותקת למסך בסקרנות ונבלעתי לתוך סרט בתוך פרק.
כיאה לסדרת פנטזיה, במשך העונות נתקלנו בכל הסוגים של ייצורים פנטסטיים (זומבים, אלים, מפלצות) אבל איכשהו, הצליחו בסדרה לפספס את הערפדים. כל זה תוקן כשנזרקנו היישר אל לונדון במאה ה19 לתוך תעלומת רצח מסתורית של שרשרת קורבנות שרוקנו מדם ונשארו עם 2 חורים מפורסמים בצוואר.
אתם בטח שואלים את עצמכם למה שהאגדות יחקרו ערפדים איי שם בעבר והתשובה לכך היא ריפ האנטר. כן כן, הקפטן לשעבר שלנו החליט לצאת לחקירה פרטית, ללא ידיעת "לשכת הזמן", כדי לאתר את ה Big Bad של העונה, מאלוס, שככל הנראה קשור לערפד המסתורי שלנו ומבקש מהאגדות שיעזרו לו בחקירה.
הפרק כולו היה חגיגה לחובבי ז'אנר המיסתורין הויקטוריאני והרגיש כאילו באמת נסענו בזמן או עברנו דרך דפי הספרים של שרלוק הולמס, כשכל צעד בחקירה מקרב אותנו יותר ויותר אל האמת. נקודה נוספת שנגעו בה הייתה השאלה של זארי "מה הטעם במכונת זמן אם אני לא יכולה לחזור אחורה ולהציל את המשפחה שלי ממוות ודאי?" שהזכירה לנו שכל אחד/ת מהאגדות איבדו מישהו שקרוב אליהם ונאלצו לחיות עם הידיעה שאסור להם לשנות שום דבר, מה שלא מתקבל כל כך טוב אצל החברה החדשה בצוות, שנואשת לתקן את עברה ולהציל את אחיה.
בזמן שהאגדות חוקרים את הקשר בין הרציחות למאלוס, נייט נחטף על ידי סיר הנרי שטיין, אחד מאבותיו של פרופסור שטיין, שחקן תאטרון ומאמין גדול בעולם הרוחני-מיסטי שמציג את מאדאם אלינור, מתקשרת עם העולם הבא, שמצליחה לגנוב מזארי את הטוטום שלה ולהשתמש בו כדי להחזיר לחיים את דמיאן דארק.
מאדאם אלינור, היא למעשה הבת של דארק מהעתיד, שבעזרת המאמינים של מאלוס נשלחה לעבר שם היא יכלה להחזיר לתחייה את אביה. הערפד לעומת זאת, מעולם לא היה אמיתי, אלא תוצאה של רוצח שהשתמש במזרק כפול כדי לשאוב את דם הקורבנות כדי להזין את גופתו של דארק.
בשלב הזה, סוכני לשכת הזמן נכנסים לתמונה ומנסים לעזור לשרה ולאגדות להילחם בדארק ובבת שלו (לצלילי שיר הנושא של הפרק) בסצנת קרב מרהיבה בהילוך איטי וסיבובי מצלמה שלא היו מביישים את מיטב סרטי האקשן. לבסוף רוב הסוכנים מאבדים את חייהם ודארק עם הבת שלו מצליחים לברוח באמצעות פורטל.
הפרק מסתיים בכך ששרה מסגירה את ריפ לידי לשכת הזמן אחרי שהוא בגד בהם ובכל גוף אחר שהוא איי פעם עבד איתו כדי לרדוף אחרי השדים של עצמו והסוכנת שארפ נותנת לאגדות חנינה ומאפשרת להם להמשיך לטוס בזמן ללא הפרעה.
כמה נקודות אחרונות:
כיאה למסורת האגדות, כל שחקן בסדרה זוכה לרפרנסים מהקריירה שלו במהלך הפרקים והפעם זה היה מיק רורי שקרא בשקיקה את הספר של דרקולה (דומיניק פרסל גילם גרסה של דרקולה בסרט "בלייד 3").
כמו כן, במהלך הפרק ריי ניסה לעזור לג'אקס לנתק את הקשר המנטלי בינו לבין שטיין כהכנה להפרדה של פיירסטורם וסיפק לנו כמה רגעים קומים כתוצאה מאיבוד זיכרון לטווח קצר. מבחינה עלילתית ג'אקס מעוניין להפריד את פיירסטורם כדי לאפשר לשטיין לחזור למשפחה שלו בזמן שהוא יישאר חלק מהאגדות. מאחורי הקלעים זה כי ויקטור גרבר כנראה מיצה את התפקיד ועוזב את הסדרה.
נכון לעכשיו זוהי העונה המוצלחת ביותר של הסדרה. הצוות של האגדות מתחיל להיות מאוזן בדינמיקה של גברים-נשים, העלילה של אמאיה וזארי מסקרנת, כל פרק עומד בפני עצמו כמיני סרט וכצוות הם ממשיכים להיות מבדרים ומעניינים משבוע לשבוע.
אני קצת מאוכזבת שהחזירו את דארק לתמונה (ללא ספק אחת הדמויות השנואות עלי בArrowverse) ולהרוג אותו פעמיים כנראה שלא מספיק וחבל לי שמפרקים את פיירסטורם (אם כבר שטיין עוזב היה עדיף להיפטר מג'אקס גם על הדרך). מסקרן לראות מיהו מאלוס וכיצד הכוחות של השושלת של אמאיה יביסו אותו (כי בואו נהיה כנים, זה מה שהולך לקרות).