עם כל המלחמות ואירועי הענק, הדרקונים המתים וקרבות האדירים, הגדולה האמיתית של משחקי הכס היא בבניית ועיצוב הדמויות. ברב הדמויות ששרדו עד עכשיו אנחנו מושקעים רגשית כבר מהעונה הראשונה, זה היה ב 2011. תחשבו כמה אתם עברתם בשש וקצת שנים האלה, מה היו המשברים העיקריים שלכם? מה עיצב אתכם כמי שאתם היום לאורך הזמן הזה? עם השאלות האלה הדמויות מתחילות להתמודד לקראת סוף העונה השביעית, כהכנה המרכזית לעונה השמינית והאחרונה שתגיע רק בעוד שנתיים- אז לכל מי שלא הצליח להתאפק כמה ימים עד לשידור הרשמי, ורץ מהר להדלפה, תחשבו על זה שאתם מחכים כבר כמה ימים יותר מכולם לפרק הסיום, בעוד מי שחיכה (כמוני) עדיין נהנה מרכבת ההרים הרגשית שהפרק השישי הציע בשידור היום. ובאמת רגע לפני שמגיעים לסוף העונה אל האור חנן אותנו בפרק Beyond the Wall, השישי מתוך שבע לעונה הנוכחית, מהפרקים המרשימים של הסדרה.

*מכאן כל מילה נוספת היא ספויילר לפרק 6 Beyond the Wall של העונה השביעית של משחקי הכס’.

כדי לתקל את הפרק המורכב נתחיל דווקא במקום שבו דיברו הכי הרבה בסדרה: וינטרפל. אופרת הסבון השבועית בבית סטארק עם הדמויות המרכזיות ומניעיהן: סאנסה שרוצה לשמור על אחדות שורות בבתי הצפון כדי לשמר את כח האדם שג’ון הצליח לרתום יחד למלחמה האמיתית נגד מלך הלילה. בייליש שרוצה שליטה ויודע שסאנסה היא המפתח לצפון. ומולם אריה האחות הסוררת הפמיניסטית והאנרכיסטית. נעדר מהפרק הזה: בראן.

בשיחה הראשונה שלהן יחד אריה מיד מעמתת את אחותה עם המכתב שהיא כתבה בציווי סרסיי. אריה מקריאה את המכתב בעיקר בשביל לרענן את זיכרון הצופים שסאנסה למעשה בצעה בגידה בעוד היא יכלה לבחור למות עבור העקרונות שלה. המלומד של וינטרפל הניע את רוב מלהיענות למכתב הספציפי הזה כי הוא זיהה את התחבולה של סרסיי. אבל אריה לא יודעת את כל זה.

על המרפסת אריה מזכירה שכשהיא הייתה ילדה אביהן מחא לה כף כשהיא עשתה משהו שילדות לא אמורות לעשות כמו לירות בחיצים: “the rules were wrong”. התסריט משתמש בלשון עבר כי עכשיו בהווה אריה וסאנסה נמצאות בעמדה הגבוהה. אריה לקחה את הצד של הלוחמים כמו אביה, ואילו סאנסה את צד הנסיכות כמו אמה. השוני ביניהן מאופיין גם בצבעי השיער שלהן בהתאמה להוריהן.

בייליש ממשיך לפלג בין האחיות סטארק. אך הסצינה האחרונה בין האחיות לבית סטארק היא בגדר סוג של צפירת הרגעה, לפחות כפי הנראה: סאנסה מתגנבת לחדרה של אריה. הפגיון שנתן לה בראן על השולחן מחוץ לנדן. סאנסה מגלה שם את הפנים שאריה גנבה מ’אף אחד’ ו’האל רב הפנים’. אריה בדיוק נכנסת, הם משחקות את משחק האמת שאריה שחקה עם ג’אקן הגר, אבל סאנסה מתעקשת להיות זאת ששואלת את השאלות. אריה עונה לכולן בכנות ומספרת על הטכנולוגיה שמאפשרת לה להתחזות לאחרים. היא מתקרבת עם הפגיון אל סאנסה ואומרת לה שהיא יכולה להתחלף איתה, כל מה שצריך זה רק את הפנים שלך. אבל כשהיא מגיעה קרוב לסאנסה, בקלוז-אפ היא הופכת את הסכין כאשר הפגיון פונה כלפי חוץ.

שתי האחיות עברו הרבה במהלך הסדרה הזו, את שתיהן דחפו אל הקצה מבחינת רגשית, פסיכולוגית וגופנית. אבל למרות כל השוני ביניהן, אריה הרחיקה את החלק החד של הפגיון מסאנסה, היא לא תפגע בה. ועכשיו הפגיון נשאר אצל סאנסה. בפרק הזה היא נדחפת אל קצה גבול  היכולת שלה בניהול הממלכה. זה פעם ראשונה בשבילה בעמדת כוח כזו, תנו לה זמן.

מבלי להתמהמה יותר מדי, נחזור לסצינות הנושאות את שם הפרק Beyond the Wall. יחידת הקומנדו של ג’ון סנו, בסצינה שמפורקת לאורך כל הפרק, מציגים למה ההפקה של הסדרה הייתה צריכה חורף אמיתי. השביעייה הקשוחה הזו מטיילת לה בלוקיישנים הרריים מושלגים מהממים ביופיים, ובמהלך המסע שלהם לתפיסת מת חי אחד בכדי להראות לסרסיי, הסדרה מתעכבת על אפיוני דמויות והעברת מידע לקראת המלחמה הגדולה שתגיע.

השיחה הראשונה והכי חשובה, שהpay off  שלה מגיע בסוף הפרק, היא השיחה בין ג’ון סנו לטורמונד חברו הטוב. הזוג הזה כבר למוד קרבות, זו לא הפעם הראשונה שלהם מעבר לחומה. ג’ון שלא מדבר הרבה בכלל בפרק הזה, מספר שדנירז בקשה ממנו לכרוע ברך. טורמונג מיד מזכיר את מאנס ריידאר וחוזר על אותו דבר שדנירז אמרה לו במערה. ההשוואה בין השניים נעשית במטרה להזכיר שהפעם אפשר למנוע מות חפים מפשע בגלל גאווה. המשפט הזה בתחילת הפרק יוביל להבנה של ג’ון סנו בסופו.

גם ג’ורה זוכה לכמה אפיונים מכובדים וללא ספק הדמות שלו מכילה בתוכה את המהות השלמה של האביר. הוא שבייש את אביו ושבר את ליבו גלה ליבשת אחרת- אסוס- ורק אחרי שהתנקה מחטאיו ואיבד את מרבית עורו הנגוע, שב מזוכך ומלא אצילות. הוא מסרב לקבל את החרב של ג’ון, ולפני שהוא יוצא מהפריים הוא מזכיר את זה שהוא יצטרך אותה, וכך גם הילדים שלו שיישארו בעולם אחריו.

אם כבר בילדים עסקינן, הסדרה אז עוברת חזרה לדרגונסטון. דנירז יושבת עם טיריון יד המלכה שלה והם מדברים על המהלכים העתידים. טיריון מנסה להכין את דנירז לפגישה עם סרסיי ולתחבולות שהיא שוקדת עליהן. הם מדברים על גיבורים ודנירז מזכירה ארבעה: חאל דורוגו, ג’ורה, דאריו נאריס ואחד ג’ון סנו. טיריון אומר שזה מעניין שהיא מזכירה ארבעה גברים שהתאהבו בה, מבלי להזכיר את עצמו ביניהן (נו כאילו שלא ידעתם) אבל למעשה, אלו הם ארבעת הגברים שדנירז עצמה התאהבה בהם. אומנם טיריון הוא יד ימינה, אבל לא הלב. גם הסצינה הזו היא סצינת הכנה לסוף הפרק, היא נוטעת בנו הבנות שמגיעות לשיא רק בסוף.

טיריון הולך רחוק מאד, בתור אסטרטג כבר הצליחו להערים עליו לאורך המלחמה בעונה הזו, אך אולי כאסטרטג הוא צודק. מעבר לכך, בפרק הקודם גילינו, יחד עם ג’יימי, שסרסיי בהריון. כך שעם הגעת הדור הזה למיצוי שלו, יש לחשוב על הדור הבא במיוחד עכשיו שהזמן עובר ממש מהר בסדרה וקופצים רק לאירועים מרכזיים.

חזרה אל מעבר לחומה, בעוד ג’ון מתמודד עם שאלות קיומיות על החיים והיעוד שלו, הסדרה משתמשת בכמה קרבות להעביר לצופים המון מידע, הן מבחינה נרטיבית- לקראת המשחק הסופי של החיים והמתים, האש והקרח- והן מבחינת עיצוב הדמויות המורכב. השביעיה נתקלת בדב ענקי. מעבר לכך שהדוב ענק הוא גם מת, כלומר הוחזר למצב זומבי על ידי מלך הלילה או אחד מקציניו.

סצינת הקרב בדוב המת נוטעת בנו, הצופים, את ההבנה שגם חיות יכולות להפוך לחלק מהצבא המת של מלך הלילה. בקרב הזה, שמתכתב עם הסרט זוכה האוסקר ‘האיש שנולד מחדש’, תורוס מותקף על ידי הדוב. בריק תוקף אותו חזרה עם החרב הבוערת שלו וגורם לדוב לעלות באש ולהיות עוד יותר מפחיד ממה שהוא היה. כל זאת בכדי לחדד את הטראומה של סנדור ‘הכלב’ קלאגיין מאש. בדיוק כמו תיאון בקרב מול יורון, גם לקאלגיין יש דברים שהוא עדיין לא יכול להתמודד איתם. תורוס נפצע ומדמם.

בקרב הבא אנחנו לומדים עוד פיסת מידע קריטית למלחמה האמיתית שעוד תבוא בעונה הבאה. השביעיה יוצרת מארב ומפתיעים מחלקה קטנה של מתים בראשות קצין לבן מהלך. עם הריגת הקצין נופלים המתים שאיתו כשקי עצמות.  אם הורגים את המהלך הלבן גם המתים שהוא החזיר נופלים איתו. גילוי משמעותי למלחמה הקרבה.

החבורה המזליסטית בעולם נשארה עם מת אחד והם מצליחים ללכוד אותו- שוב בימוי שחקנים נהדר המציג דינמיקת לוחמים נהדרת. הם לוכדים את השבוי רק במבטים מבלי לדבר או לצעוק, כופתים אותו ומכינים אותו לדרך, כל זה בשביל לשכנע את סרסיי. אבל המת השבוי שולח צעקה וקורא לכל חטיבת המתים שמסביב, ובכך השביעיה מוצאת את עצמה בורחת אל סלע באמצע אגם קפוא. כוחות הצבא המת סוגרים עליהם ומכתרים אותם אך כדי למשוך זמן שידור הם לא יכולים לחצות את הקרח הדק. לפני שהם מכותרים ג’ון סנו שולח את גנדרי הצעיר והחזק חזרה אל החומה שישלח עורב ויזעיק את דנירז.

גנדרי מצליח להגיע והם שולחים עורב, אבל טיריון נמצא שם כדי לנסות לעצור את דנירז מלעשות משהו שעלול לסכן אותה- כי היא הכי חשובה. היא עומדת שם על הדרקון, יודעת שג’ון סנו מהמר על חייהם ועל סיכויי ממלכת האדם כולה בבקשה הזו. פעם אחרונה שהיא שמעה בעצתו של טיריון היא הפסידה, כשהיא הייתה על הדרקון היא הצליחה. היא לא אבא שלה, היא מנהיגה שקולה ובעלת עוצמה, ולכן היא מתעופפת לה מהצוקים של דרגונסטון אל עבר הצפון. אל עבר ג’ון.

הסדרה נפרדת מתורוס  המכשף שלא שורד ומת. בזמן שצבא המתים כולו עומד מסביב לאגם הקפוא. החבורה שורפת את הגופה שלו, ‘הכלב’ מסיט את המבט בעוד ג’ון סנו נשאר להביט- אם קלאגיין הוא קשוח, אז ג’ון סנו יותר. הם מתפללים שיצילו אותם- גם תפילה וגם העלאת קורבן לאל האור, אתם בדרך הנכונה.

ג’ורה מראה לג’ון שמלך הלילה וארבעת הרוכבים שלו גם הצטרפו לחגיגה, וכל מה שצריך כדי לסיים את הסדרה זה להסתער עליו ולהרוג אותו. אבל ג’ון יודע שיש עוד פרק לעונה הזו ועוד שישה פרקים לעונה השמינית, אז הוא מוריד אותו מהרעיון הזה לעת עתה.

האבן שקלאגיין זורק היא אות הפתיחה לקרב האחרון של הפרק. עכשיו נשארו רק חמישה ועוד ניצב שמהר מאד מוקרב אל המתים בכדי לצבוע את הפריים בקצת דם. בדיוק שהכל נראה אבוד וג’ון סנו קורא לכולם לסגת ולעלות אל הנקודה הגבוהה ביותר על הסלע שבמרכז האגם. כל אחד בתורו גורר את השבוי שבגללו החלה כל מהומת האלוהים הזו, המתים סוגרים, הלוחמים האמיצים מתעייפים ואז חיל האוויר רושף האש של בית טארגריאן בראשות אם הדרקונים מכניס אותנו לסצינה החשובה ביותר בסדרה עד כה.

הסצינה הזו מהווה למעשה את הקרב הראשון במלחמה בין האש לקרח. המלחמה הזו כבר התחילה ובמהלך הפרק הזה ראינו למעשה את פעולת הקומנדו הראשונה של הסיירת. כאשר הם הסתבכו הם קראו לחילוץ אווירי. והנה באה דנירז ומראה כמה יעילים הדרקונים בלחימה נגד צבא המתים.  מלך הלילה, באמצעות חנית קרח, מצליח להרוג את אחד מדרקוניה של דנירז, ומייצר בפעולה זו גם ידיעה על הכוח שנמצא בידיו, וגם ובעיקר חושף את דנירז לסדר הגודל של האיום שג’ון סנו סיפר לה עליו כשהם נפגשו. איזו סצינה עצובה, איזה קלוז אפ של הלם מוחלט של דנירז. קטע עמוס בכינורות של פרידה בעוד הגופה הענקית והממוחשבת צוללת אל האגם הקפוא, הלב נקרע, הטובים ספגו מכה כואבת. ובמהלך הקרב גם ג’ון סנו עצמו, בדיוק כמו הדרקון נגרר אל המים הקפואים. בעוד דנירז נוסקת עם השאר והשבוי המת.

ג’ון סנו שורד, כמובן. זה לא השלב שלו ללכת עדיין, ואם ג’יימי שורד אגם חמים בדרום היבשת, אז שג’ון סנו לא ישרוד אגם קפוא בצפון? אבל המתים שומעים אותו וחוזרים לסגור עליו עכשיו שהוא באפיסת כוחות. ובדיוק ברגע הזה מגיע הדמות הכי לא צפויה בסדרה, דוד בנג’ן, ידיים קרות. במחזות היוונים קראו לזה ‘דאוס אקס מאכינה’ שהוא למעשה סוג של גורם חיצוני בסיפור שמתערב כדי להציל או לפתור מצב דרמטי. דוד בנג’ן מקריב את עצמו ושולח את ג’ון סנו אל החומה על סוס, תרגיל תסריטאי כדי למשוך אותנו עוד קצת אל קצה הכסא.

דנירז עומדת על החומה. זו הפעם הראשונה שלה בצפון, ופעם ראשונה שרואים דרקונים מעל החומה. היא איבדה את אחד מילדיה אבל הנה ג’ון חוזר ונאסף אל הסירה היוצאת לדרגונסטון. ושם בסצינה הכי רומנטית שלהם עד כה, הוא מתעורר, חשוף חזה פצוע וקוביות, דנירז מגלה דרך הצלקות שהכל נכון. שג’ון מתעורר הוא משתתף בצערה על מות הדרקון שלה, ולראשונה העונה אנחנו רואים דנירז חשופה, שברירית שבוכה בעצב אמיתי קורע לב- אמיליה קלראק גבירותי ורבותי. רק האובדן הזה יכול לכרוך את הגורלות שלהם יחד והיא חושפת בפניו את העובדה שהיא עקרה, ולבסוף ג’ון סנו קורא לה ‘מלכתי’ my queen.

הבחירה של דנירז לבוא לעזרתו ולהציל אותו ממצב אבוד אינו דבר של מה בכך עבור ג’ון. היא נרתמה במאה אחוז למטרותיו ועכשיו הוא מחזיר לה בצורת נאמנותו ונאמנות כל בתי הצפון עליהם הוא מולך. כמובן שכדי לחזק את הרגע הוא לא משחרר את ידה. הם מביטים אחת בשני בקלוז אפ והכל ממש מותח ורומנטי שוב, ואז היא צריכה ללכת. אגב, דוד בנג’ן שמת, הוא בן היחידים שיודעים בווסטרוז על היות ג’ון סנו טארגריאן, ועכשיו גם הוא מת. מעניין מי יבשר את הבשורה והאם היא תגיע לפני הגילוי. עריות כמובן. צבא המתים מוציא את הדרקון השני מהאגם הקפוא. מלך הלילה משיב לחיים- בצורת זומבי- את הדרקון של דנירז. עכשיו יש בידו כלי שובר שוויון, (כאילו שהוא לא היה מספיק חזק עד עכשיו) שבאמצעותו הוא יוכל לעבור את החומה. מעניין אם דרקון מת-חי יורק אש או קרח? אש כחולה?

עוד פרק אחד נותר עד סוף העונה. קשה להאמין שנאלץ לחכות שנתיים שלמות לעונה האחרונה, אבל זה מובן בהתחשב בכך שראינו את סדר הגודל של הלחימה שמצפה לנו, את המחיר של האבדות שעוד נספוג, את ההתגברות של הדמויות על המכשולים הטראומתיים שלהם. הרהוריו הקיומיים של ג’ון סנו מציגים את הדמות ההיסטורית שהוא מייצג, דנירז נחושה לשנות את השיטה של הפוליטיקה הישנה- יחד הם הכוח הצעיר העולה מול שארית הכוח הישן והמושחת מכסף ושררה בצורת סרסיי.

הפרק הבא והאחרון לעונה יהיה עמוס ביותר דיבורים, והכנה משמעותית לקראת העונה האחרונה של האפוס הטלוויזיוני הזה. בהצלחה במלחמות העתידות לבוא.