X-men prime#1. כתיבה: מארק גוגנהיים, גרג פק, קולן באן. אומנות: קן לשלי, איברהים רוברסון, לאונרד קירק, גיירמו אורטגו. הוצאה: Marvel comics.
“אקס מן פריים” היא חוברת וואן שוט אשר נועדה להתחיל את העידן החדש של קבוצות ואנשי האקס מן ביקום מארוול. החוברת הזו גם מהווה נקודת זינוק לסדרות החדשות של האקס מן שמתחילות החודש.
המשך הקריאה כולל ספוילרים (וגם כמה נקודות שיאפשרו לאלו שלא קוראים להתעדכן):
הסדרה מתרחשת מיד בתום קרבות האקס מן נגד האינהיומנס באיוונט ששלט ביקום מרוול עד לאחרונה. קיטי פרייד חוזרת לכדור הארץ אחרי המסעות שלה בחלל עם סטאר לורד. סטורם מאתרת אותה ומנסה לשכנע אותה לחזור בחזרה אל האקס-מן, שנמצאים על סף של התחלה חדשה, ומנסים להחליט מה הוא הצעד הבא הנכון להם. סטורם מציעה לקיטי לחזור לאקס-מן ומבשרת לה באותה נשימה שהיא מתכוונת לעזוב את הקבוצה, בעיקר בגלל שהיא מאשימה את עצמה בכל מה שקרה במלחמה נגד האינהיומנס.
בינתיים הצוות הקלאסי של האקס-מן בהנהגת ג’ין גריי (שחזר בזמן ונתקע בהווה) מחליטים שהגיע הזמן שלהם לעבוד סולו. הם גם נתנו סיבות לזה אבל כל מה שאני הבנתי זה, “רוצים עוד סדרות.”
לא משנה מי יהיו הדמויות אשר ינהיגו את קבוצות האקס מן השונות, ולא משנה לאיזה כיוון ייקחו את הסדרות החדשות ואת העידן ה”חדש” הזה, משהו תמיד ירגיש לא במקום. משהו חסר. וזו העובדה שמדובר באקס-מן בלי סייקלופס ובלי וולברין.
נכון, יש לנו את סקוט סאמרס הצעיר מהצוות הקלאסי שחזר בזמן, ויש לנו את אולד מן לוגן (בתור שאריות של סיקרט וורס) אבל הם רק מרגישים כמו חלפים זולים של מרוול לדמויות שאי אפשר להחליף.
סקוט ולוגן הם האקס-מן מבחינתי (גם פרופרסור אקסאוויר, אבל הוא גם לא בסביבה כבר תקופה ארוכה), ועכשיו במקומם אנחנו תקועים עם הגרסה הצעירה של אחד והקשישה של האחר, ולא שיש לי בעיה שם שינויים בעולם הקומיקס או התקדמות עלילתית, אבל כשאני מסתכל על סקוט הצעיר, כל מה שמתעורר אצלי זה כעס שהוא לא הסקוט האמיתי, וכשאני אני מסתכל על לוגן הזקן, רק חסר לי האחד האמיתי. הם רק ממלאי מקום, ורק ככה אני חושב עליהם.
היתרון העיקרי בתקופה החדשה הזאת של האקס-מן היא ללא ספק המעמד החדש של קיטי שניצבת במרכז העניינים בתור המנהיגה החדשה של האקס-מן. היא אחת מהדמויות האהובות עליי בעולם של האקס-מן ואם אנחנו תקועים בלי סקוט (המנהיג האמיתי של האקס-מן) אז לפחות אנחנו מקבלים תחליף ראוי למנהיגות. הסיבה העיקרית שאני אמשיך לקרוא את הסדרות החדשות של האקס-מן היא ללא ספק בזכות מעמדה של קיטי.
האומנות בחוברת מחולקת בין ציירים שונים וזה יוצר חווית קריאה לא נעימה, לא רק בגלל העובדה שאף אחד מהאמנים אינו מוצלח במיוחד, אלא בעיקר בגלל ההחלפה המתמידה והגסה ביניהם. אף פעם לא נהניתי מחוברת שעבדו עליה אמנים רבים, זה נותן לחוברות הרגשה יותר “מופקת” ופחות מושקעת.
אני מאלה שגם לא אוהב שמחליפים צייר באמצע סדרה, אבל מבין שאין ברירה לפעמים, אז נסו לדמיין את העצבים כשכל שני עמודים מצייר מישהו אחר. האומנות אינו “רעה” בהכרח, פשוט לא מאוד מעניינת או יפה (במיוחד קיטי שנראית רוב הזמן כמו מורה כעוסה בגיל 40).
החוברת עצמה עושה את המינימום הנחוץ כיאה לחוברת שנועדה להציב בפני קוראי מארוול את הסטטוס קוו החדש של המוטאנטים והיא עושה את זה, ורק את זה, בלי לחפור יותר מדי על דברים לא קשורים ולכן, בתור פיסה של בידור היא לא מוצלחת במיוחד.
אין דיאלוגים מעניינים, אקשן מבדר, או רגעים מרגשים, אין מאמץ לעשות יותר ממה שנחוץ כדי לשרת את המטרה. אפשר להבין את זה, לחוברת יש תפקיד מסוים ומספר דפים מוגבל לבצע אותו. ובתור חוברת שמהווה פתיחה לתקופה חדשה אצל האקס-מן, אני מניח שהיה יכול להיות יותר גרוע. אני כן סקרן לראות לאן מועדות פני האקס-מן עכשיו, אבל יכול להיות שזה רק בגלל העניין האישי שלי בהם, ולא בגלל שהחוברת פתחה אצלי את התיאבון.
לסיכום אם אתם מחפשים בידור, לא הייתי ממליץ לרכוש את X-men Prime, אבל אם האקס-מן מעניינים אתכם ואתם רוצים לראות לאן מיועדות פני הצוות בעתיד, אז כן שווה לקנות את החוברת הזאת, כי יתכן שבאמת מדובר בהתחלה של משהו מעניין וחדש עם האקס-מן, לפחות ככה אני מקווה.
הגל החדש של חוברות וקבוצות האקס-מן מתחיל עם אקס-מן גולד, בו יככב הצוות המרכזי של עולם האקס בהנהגת קיטי פרייד, ואקס מן בלו, בו מככב הצוות המקורי, בהנהגת ג’ין גריי. בהמשך הדרך נראה עוד סדרות חדשות, של צוותים חדשים וגם מוכרים וכמה סדרות סולו.
ציון:2.5
