אז איפה היינו?
לפני שבועיים סאם ודין החליטו לשים את המחלוקות בצד ולהתחיל לעבוד עם אנשי הספר הבריטים על מנת לטהר את אמריקה ממפלצות. עכשיו כשאני כותב את זה, "לטהר את אמריקה ממפלצות" נשמעת כמו ססמה אופציונאלית לדונלד טראמפ.
המשך הקריאה כולל סופילרים לפרק:
נחזור לעלילה, מיק מצטרף לסאם ודין לטובת צייד פשוט של איש זאב שהספיק להרוג נער ולפצוע את אחותו. תוך מספר דקות מתחילת הפרק אנחנו מתחילים להבין איפה עובר הקו בין האידיאולוגיה של סאם ודין לעומת האידאולוגיה של אנשי הספר.
בעוד שאנשי הספר מאמינים בשחור ולבן, ושכל מפלצת עתידה למות, סאם ודין מאמינים בגישה יותר אפורה, הג'וב שלהם הוא לצוד רוע, אם יש לך ניבים אבל אתה ניזון מחיות, אתה יכול להיות רגוע.
דין אפילו מכיר בעובדה שהוא היה כך בעבר, אם יש לזה ניבים או טפרים זה צריך למות, אבל הוא התבגר. המסע של סאם ודין לימד אותם דבר אחד או שניים, משהו שהשנים של מיק בספרי הלימוד ובאקדמיה של אנשי הספר, לא יכלו לעשות.
הפרק משחק לא מעט על נקודת הרתיחה המתקרבת בין האחים לבין אנשי הספר. אני מתחיל לחשוב שהמחלוקת שתשבור הכל תהיה הילד של לוציפר. מי כמו סאם ודין יודעים שאתה קובע את גורלך, לא מי שהיו ההורים שלך או מה שאיזו תוכנית גדולה תכננה שתהיה. הם לא יתנו יד בחיסול תינוק תמים רק כי אבא שלו הוא השטן.
איפשהו גם קלייר, הבת של ג'ימי מצטרפת לפרק והיא רוצה לעזור בצייד איש הזאב. תפקידה בפרק מתגלה די מהר בתור הקורבן הנוכחי שננשך וכעת צריך את עזרתם של האחים ובמיוחד של מיק כדי להתרפא. כן, 12 עונות של על טבעי ורק עכשיו אנחנו מגלים שאפשר לרפא גם אנשי זאב. בסך הכל הפרק היה בדיוק מה שצריך אחרי חזרה מפגרה של שבועיים: פרק רגוע שלא משאיר אותך על הקצה, קצת רגש וכמובן ההומור של על טבעי.
בסך הכל אני די נהנה מהעונה הזאת, אבל אני חייב לומר שלאחר הפרק הנוכחי, שאמור כבר לסמן את הכיוון של הסדרה בכל מה שנוגע לשיא של העונה, אני עדיין נמצא באפילה ואין לי מושג לאן אנחנו הולכים.
זה לא נובע ממסתורין מסוים של העונה, כמו לדוגמא ב"אבודים". זה נובע מהסיבה שבנתיים העונה הולכת לכל כך הרבה כיוונים שאין לי מושג לאן רוצים להגיע: אנשי הספר הבריטים, לוציפר, הילד של לוציפר ומרי וינצ'סטר. אני מפחד שנגיע לפרקים האחרונים ויהיו כל כך הרבה התרחשויות כדי לסגור את העונה שזה ירגיש מזורז ועצל.
ציון: 4
