כתיבה: סאם המפריס. אומנות: רובסון רוקה. הוצאה: DC קומיקס.
אחרי חוברת הספיישל ריברת' של הגרין לנטרנס (ממנה מאוד נהניתי), הגיע הזמן לבחון את הדבר האמיתי, דהיינו, לעבור לחוברת הראשונה של הסדרה הרצה, ואני הגעתי אליה עם ציפיות גבוהות.
הסיפור מתחיל כשהגרין לנטרנס החדשים, סיימון באז וג'סיקה קרוז, אשר אחראים על הגנת כדור הארץ (או גזרה 2814 אם אתם רוצים לדייק) מוזעקים על ידי טבעות הכוח שלהם לזירת אירוע כל שהוא. כשהם מגיעים לאזור הם מוצאים בית ישן וכשהם נכנסים לתוכו הם נתקלים באדם מוטרף (עם רובה) שנשלט על ידי כוח מסתורי, חייזר מת תלוי על הקיר, ומרתף מלא בדברים מתים אחרים (אני אומר 'דברים' כי לא ברור אם מדובר בבני אדם).
ואם ההתחלה הזו נראית לנו מסתורית ומעניינת, החוברת רק ממשיכה את הכיוון המסתורי וחושפת את הסיפור שלב אחר שלב, כשהכתיבה של המפריס מעלה את הסיכונים ואת התהיות ומשלבת בצורה מעולה סצנות דרמטיות וסצנות אפיות. הכתיבה מעלה בראשו של הקורא לא מעט שאלות, להן נקבל מענה במשך הארק הסיפורי הראשון אני מניח.
כבר מהדפים הראשונים של החוברת ברור שמה שהפך את חוברת הספיישל לכל כך טובה נמצא גם בלב החוברת הזאת. סאם האמפריס נותן לדמויות שלו קול ייחודי ומעניין. סיימון וג'סיקה חדשים לעולם הזה של הגנת היקום, והם גם לא הכי מסתדרים אחת עם השני וממש אפשר להרגיש את זה בדיאלוגים/מונולוגים של שניהם לאורך החוברת.
בשלב מסוים השניים מחליטים להתקשר למשטרה על מנת להתמודד עם המצב, והשוטרים פשוט אומרים להם: "איפה הגרין לנטרנס האמיתיים?". זה מצחיק בעיניי ששני האנשים שאמורים להגן על הפלנטה שלנו מכל רע נתקלים בתקרית שבהחלט נמצאת תחת סמכותם, ומתקשרים למשטרה… אתם יכולים לדמיין אם סופרמן היה מוצא רמזים לשובו של דארקסייד במרתף ואומר לעצמו "וואו אוקי, זה כבר יותר מדי בשבילי, אולי אני אתקשר למשטרה?". (אוקי טכנית יש בסיטואציה הגיון כי היו במרתף גופות של "אנשים", וזה משהו שהמשטרה צריכה לטפל בו, אבל אתם מבינים על מה אני מדבר.)
אנו עוברים לכוכב רחוק מכאן בגזרה 666, שם נמצא Atrocious, הגרין לנטרן האדום (הטבעות האדומות מונעות מכוחו העצום של הכעס). הוא מקשקש על התוכנית שלו בעוד שהוא עומד בפוזה שנראית כאילו הוא מדגמן לתמונת אפוקליפס מחזיק את מיסטיק מהסרט האחרון ולא קשה לנחש שהוא יהיה הנבל בקשת הסיפורית הראשונה של הסדרה (כפי שגם רמזו בחוברת ריברת'). למרות שהוא יכול להיראות בקלות כנבל פשוט או בנאלי, ענקי חזק אבל משעמם, אני דווקא מתרגש לראות אותו בפעולה וחושב שזה יכול להוביל לדברים טובים. מה שמייחד את הנבלים ביקום של גרין לנטרן זה שמעל העובדה שהם "רעים", יש לכל אחד את הטבעת שלו שמונעת על ידי רגש שונה, וזה אומר הרבה על הדמות שלהם ומוסיף להם רובד חשוב.
אחרי הפתיחה הבומבסטית והמסקרנת, אנחנו עוצרים כדי לקחת קצת אוויר ואת החצי השני של החוברת מקדיש סאם האמפריס בכדי להראות לנו את החיים הפרטיים של סיימון וג'סיקה. סיימון (המוסלמי) עדיין מתעמת עם הרשויות ועם דעות קדומות. ג'סיקה יוצאת עם אחותה לסידורים, למרות החרדה של ג'סיקה מהעולם החיצוני.
האמפריס בונה כאן סיפור מעולה שמשלב בין האקשן האינטרגלקטי המגניב, וסיפורים אנושיים טובים. אנחנו מקבלים את שני הצדדים של העולם של האנשים האלה, והם לא רק קיימים במקביל אלא גם משתלבים אחד עם השני בעלילה. כולי תקווה שהדרך שהאמפריס סולל לסדרה לטווח הארוך תישאר ככה.
הייתי מאוד שמח לראות את הדרמה המשפחתית והאישית של סיימון וג'סיקה משתלבת לתוך החיים שלהם בתור הגרין לנטרס, או לפחות באופן יותר משמעותי מאשר בחוברת הראשונה. ארצה לראות הרפתקאות בחלל עם סיימון, ג'סיקה, ועם חברי המשפחה שלהם, ואולי בשלב מסוים, אפילו לתת לאחד מהם טבעת משלו. העולם הזה מציע כל כך הרבה אפשרויות.
בלי לספיילר את הסוף של החוברת אני רק אציין שהם רומזים לפיתוחים מאוד מעניינים בעתיד של הדמויות וכך גם של העלילה, ומחזקים את האמונה שלי שהאמפריס רוצה להרחיב את יקום הגרין לנטרנס בדרך משלו ולהוסיף למיתוס הכבר כל כך משגע שלהם. (קריאות שמחה)
כשסיימתי לקרוא את החוברת, נשארתי עם מחשבה אחת בלבד, "אני רוצה עוד!" אני מאוד מתרגש לראות איך מערכת היחסים של סיימון וג'סיקה תתקדם בעתיד, וגם לראות עוד מהאקשן הקוסמי המרהיב שאפשר לקבל רק בעולם הנפלא של הגרין לנטרן. משום שאנחנו רק בתחילת הדרך של ריברת' עוד לא ברור אם מדובר בהצלחה או כישלון לחברת DC, אבל הסדרה הזאת נראית לי כמו הימור בטוח! אני שמח שהעולם של הגרין לנטרנס מקבל אותי בחזרה בזרועות פתוחות.
ציון: 4
