הביקורת השבועית של “הסוכנת קרטר” מוגשת בחסות דני דין.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ואת הווארד סטארק במיטבו (או מרעו, תלוי בנקודת המבט שלכם)!

אם שמים בצד את פגי קרטר ודמויות המשנה הקבועות שהקיפו אותה בעונה הראשונה, אחת מנקודות העניין של הסדרה הייתה הגחתו לפרקים של הווארד סטארק. רודף השמלות הגאון והנהנתן, גרסה מוקדמת של בנו המשודרג כגיבור על, היה תענוג לצפייה ומקור לכמה מהרגעים המשעשעים בעונת הבכורה. לכן הופעת האורח של דומיניק קופר כבר בשבוע השני הייתה יותר ממבורכת.[1]

[1] סביר להניח שקופר עסוק כעת עם עיבוד אחר לקומיקס, Preacher של AMC בו יגלם את התפקיד הראשי. עד כמה שקופר מעולה כהווארד, לא הייתי מתנגד לראות הצצה לחייו המאוחרים יותר, כי ג’ון סלאטרי גילם את סטארק המבוגר מעט מדי.

ההתעסקות הנוכחית של הווארד עם הוליווד, עליה סיפר ג’ארוויס בפרק הפתיחה, מסייעת לפגי ודניאל בחקירת אירועי האסון במעבדות Isodyne, ובשלב מסוים גם להגנבתה של פגי אל נבכי החדרים הסודיים במועדון הארינה, שם מתכנסת הועידה הסודית שעומדת מאחורי מועמדותו לסנאט של קלווין צ’אדוויק ופרויקט Isodyne המבוטל.

מלבד הווארד, היה משמח לראות את ג’ייסון ווילקס חוזר, הגם אם כדמות לא גשמית, תוצאה של התפוצצות החומר השחור. זה מקנה לווילקס את האפשרות לחבור למדען גאון אחר, סטארק, אך יותר מכך – לשחזר את המתח הרומנטי בינו לבין פגי. גיבור מלחמה נעדר, סוכן ביון נכה ועכשיו מדען בלתי מוחשי; למיס קרטר יש טעם מאוד ספציפי בגברים…

אגב סוכנים, ג’ק תומפסון משתלב גם הוא בענייני ל”א כשהוא מגיע לביקור ומתערב בענייני החקירה של פגי ודניאל, שם להם רגליים בהוראת חבריו החדשים במקומות הנכונים, שמן הסתם קשורים לועידה הסודית אותה פגי חוקרת. אע”פ שנראה שג’ק פועל בדיוק כפי שורנון מורה לו, אני מחזיק בתקווה שיש לו אג’נדה נסתרת הרבה יותר אלטרואיסטית; המבט שלו בסיום הפרק, כשגילה שכותרת העיתון העתידית אותה ראתה פגי היא אכן נכונה, עשוי להעיד על כך.

סודה של וויטני פרוסט\אגנס קולי לא נותר כזה לאורך זמן, כשווילקס מספר לעמיתיו על האירועים במעבדה, וחקירה ישירה וחטטנית מצד פגי גוררת ניסיון התנקשות כושל ורפרנס משעשע לג’ארוויס המודרני. הטרגדיה הגדולה לא פחות, מבחינת וויטני, מגיעה כשהבמאי שלה מנסה לכפות את עצמו עליה, ונשאב ע”י החומר השחור שבגופה – מה שמגדיל את הסדק על פניה. מישהו מתכנן הפקה של “פנטום האופרה” בהיפוך מגדרי?

בעונה הראשונה היו פגי ודוטי כשתי סוכנות העל משני צדי המתרס, וגם השנה – אע”פ שגברים ניצבים בפיקוד הבכיר או מנהלים את העולם מאחורי דלתיים סגורות – נשים הן הכוח והמוח האמיתי. אמנם וויטני\אגנס לא אחראית להחלטות הגדולות, אך היא הראש המדעי מאחורי Isodyne ומתמרנת את בעלה לקחת סיכון (שאכן התגלה כבעייתי) ולשלוח רוצח אחרי פגי. לא בכדי שנות הארבעים (והחמישים) היו תקופת השיא של הפילם נואר והפאם פאטאלס שאפיינו את חלקם.

כאמור, הווארד הוסיף טעם משובח לפרק, בסדרה שמלכתחילה מתובלת בצמד המופלא פגי וג’ארוויס, והרגעים המבודחים שהם חולקים ביניהם (ראו ההגעה לסט סרטו של הווארד); בל נשכח את הרוטינה הקבועה והותיקה של פגי והווארד (כגון “אילופו” של סטארק באמצעות בלאדי מרי). רק חבל שאנה נעדרה מהפרק, כי היה נהדר לראות אותה חולקת מסך עם הווארד, שני טיפוסים צבעוניים שכמותם.

ציון: 4.5

– קיד קולט היה אחד מגיבורי המערבונים של מארוול, ז’אנר שצמח בעיקר בשנות ה-40-60.
– אגנס קולי הוא אמנם לא אחד מזהויותיה של מאדאם מאסק בקומיקס, אבל וויטני פרוסט הוא אכן לא שמה מלידה, אלא ניתן לה ע”י משפחה אצלה גדלה.
– הסיפור של וויטני\אגנס מזכיר את זה של הדי לאמאר (מינוס הקשר לארגון סודי מרושע), כוכבת הוליווד שהפכה למדענית וממציאה, ובין השאר אחראית למה שאנחנו מכירים כיום כ-Wi-Fi ובלוטות’.
– ג’ארוויס: “אין לי רצון לבלות לנצח כקול חסר גוף.”