הביקורת השבועית של “סופרגירל” מוגשת בחסות TV Tropes.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים והפקה פחדנית!

השמחה הייתה מוקדמת וניצני ההשתפרות של “סופרגירל” נגדעו באיבם. והכל במחי החלטה אידיוטית שהרחתי מקילומטרים; או לפחות מרגע שקאט דרשה מקארה להוכיח שאינה סופרגירל, או שהיא מפוטרת. הגילוי המבריק בסוף הפרק האחרון, שקאט הבינה שהעוזרת האישית שלה מסתירה זהות סודית כגיבורת העל החדשה של נשיונל סיטי, הפך למרדף חתול ועכבר מטופש עם סיום צורם.

שאר הפרק היה לא רע ולולא הסיום הייתי מעניק לו ציון גבוה יותר. אמנם גנרל ליין הטרחני חזר כדי לנהל את ה-DEO לאחר חטיפתו של האנק בידי נון, אך מעשיו הנוראיים (ואני לא מתכוון רק לעינוי של אסטרה, אלא גם למשחק שלו) הציבו מראה מול סופרגירל ומה שהיא מסמלת. אם ליין מונע מפחד, כפי שהודה בפני אסטרה כדי שתבין מי האויב שלה, קארה פועלת לפי תקווה ואמונה.

בסופו של דבר הפעולות של סופרגירל הן שהביאו לסיום רגוע של העימות עם הקריפטוניים. כמו כן, הצלתו של המפקד בשטח תחת פיקודו של ליין, לאחר שאנשיו הובלו למלכודת שטמנה להם אסטרה, הובילה להסרת כל התנגדות צבאית למהלך של סופרגירל ואלכס. החיילים בטח הועמדו אח”כ למשפט צבאי, אבל העיקר שסייעו בשיחרורה לחופשי של פושעת בין-גלאקטית שיכולה להרוג בני אדם בהינף אצבע.

קארה, אגב, לא מגיעה למקום הזה בקלות, אלא לאחר התמודדות עם גילויים על מעשיה של אמה בימיה האחרונים של קריפטון והענשתה האכזרית של אחותה התאומה, מה שמלווה בזעם ותסכול. לבסוף היא נרגעת בזכות התמיכה של ג’יימס ו-ווין ושומעת את האמת מדודתה: אלורה האמינה בטענותיה של אסטרה וניסתה להציל את קריפטון כפי שהבטיחה לה כשהתראו לאחרונה, אולם אחותה הייתה צריכה לשלם על פשעיה ופגיעה בחפים מפשע. ועדיין, לי הרגיש שהתסכול העיקרי נבע מהבעיה עם קאט יותר מאשר האיחוד המשפחתי הלא מצופה.

בניגוד לאמונה של קארה בהפסקת האש הרגעית עם הקריפטוניים לטובת חילופי השבויים, עם קאט היא פועלת מתוך סוג של אנוכיות, דווקא ברגע מאוד לא אנוכי של קאט: היא דורשת מקארה לעזוב את העבודה ולהשקיע את זמנה בהצלת העיר והעולם. קארה טוענת שהיא צריכה את העבודה הזו, את המקום בו נמצאים חבריה הטובים והתומכים וקאט כמנטורית. אבל היה ניתן למצוא לכך פיתרון לו הייתה נאלצת לעזוב את העבודה; כי כדבריה, לא העבודה עצמה חשובה, אלא האנשים. לחילופין, אולי פנייה נרגשת לקאט, ההסבר שנתנה להאנק, היה מספק אותה ומבטל את איום הפיטורים. אבל… לא. הסדרה בחרה לפתור זאת באופן מגוחך שמבטל רגע נהדר, ואף מועתק מ”לויס וקלארק”, שם השתמשו בהולוגרמה כדי להסתיר את זהותו הסודית של קלארק.

אגב קלארק, אם תהיתם למה סופרמן לא מופיע כדי להיאבק בפושעים שווים לו בכוחם שמאיימים על שלום נשיונל סיטי, הצ’אט עם קארה חוזר כדי לענות על כך: היא פשוט ביקשה ממנו לא לעזור כי היא מסתדרת בעצמה. זה נכון הפעם, אבל מה יהיה כשאסטרה ונון יחליטו לממש את האיום שלהם? קארה והאנק לבדם לא יצליחו לעמוד מול צבא קריפטוני, ועוד כמה חוצנים עם יכולות כאלו ואחרות.

המשימה הצדדית של ג’יימס ו-ווין מגלה שמקס לורד מסתיר איזשהו סוד גדול, מזימה נגד סופרגירל ושכמותה. אם לא הספיקו כל ההשוואות הברורות מדי ללקס לות’ור, לורד עובד בסתר על נערה בעלת מאפיינים מאוד זהים לאלה של קארה. לות’ור לא בחל בעבר באמצעים, כגון יצירת שיבוטים. מעניין איזה שטיק מקס העתיק ממנו הפעם.

לרוב אני לא נותן לרגע אחד של שפל, אפילו בסיומו של פרק, להשפיע על מה שחשבתי על כל מה שקדם לכך. הפעם זה היה כה צורם שהחוויה שלי נפגעה מאוד. אני לא מאבד תקווה במהרה והפרקים האחרונים היו לא רעים עד נהדרים, אבל הפרק האחרון עלול להוכיח שהכיוון של הסדרה עדיין לא מבוסס מספיק כדי להתעלות על הבעיות שלה. אני עדיין מחזיק אצבעות.

ציון: 2.5

– המספר 52 מגיח כמספר המעבדה הסודית של מקס לורד.