הביקורת השבועית של “גות’אם” מוגשת בחסות אדם פ. גולדברג.

זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים וטקסי הקרבה ביזאריים!

אין דרך להימנע מזה: ברוך שפטרנו, תיאו גלאבאן.

מתחילת העונה הצהרתי על תיעובי כלפי ג’יימס פריין והדמות אותה גילם לא הייתה שונה. עלילת גיוס הפסיכופתים של גות’אם הסתיימה כמעט ללא תכלית (מרביתם מתים, ברברה בקומה, אחד נעדר) והסיפור עם מסדר דומא היה מיותר אף יותר. לפחות גלאבאן הוא שדחף את ברוס לעלות שלב ולהשתפר, מגמה שנמשכה השבוע. במותו של תיאו גם הרווחנו את דמויותיהן של טביתה וסילבר משוחררות ממנו, ולא אתנגד לראותן בעתיד.

ברוס, כאמור, נאלץ שוב להתקדם כדמות. אחרי המהפך המרשים בפרק הקודם, הוא נחטף ע”י תיאו כדי לשמש הקורבן האחרון והגדול בטקס כלשהו של מסדר דומא, לפני שישתלטו על גות’אם. למרבה השמחה, הוא לא נופל לקלישאות הנער החטוף, ולא נראה שהוא נותן לעמדת הנחיתות להשפיע עליו.

אמנם הדרישה של גלאבאן הייתה אידיוטית (אלא מה?) להורות לסילבר שתפתה את ברוס בפעם האחרונה לפני מותו, כדי להוכיח את מקומה במשפחה. ברוס משתף פעולה, אך לא נופל לפח המאוד שקוף כשסילבר מביימת ניסיון הימלטות כושל. לבסוף היא נשברת ונראה שזה הרגע בו אכן יש ביניהם קשר אמיתי, גם אם לא כנאהבים, אבל בידיעה כי גורלה של סילבר עלול להיחרץ מיד עם לכתו, ברוס מעניק לה את נשיקת הפרידה המטופשת שדודה רצה לראות (…) וגואל אותה בדרכו אל המוקד.

גורדון מוסתר בדירתו של ניגמה (אף מילה על הקשר המוזר בינו לבין הפינגווין, כן?) ונרדף ע”י החוק בחשד להריגתם של שני שוטרים (אף מילה על כך שהם היו מושחתים ובכיסו של גלאבאן, כן?) כל הנפשות הפועלות מתחברות כשאלפרד נעצר פצוע כשהוא מנסה לגנוב רכב, לושיוס פוקס מתלונן על היעדרותו של ברוס (אף מילה על כך שפוקס לא הופיע מספר שבועות ונראה שהיה עסוק במערה הסודית באחוזת וויין בזמן שהילד נחטף, כן?) וניגמה מסגיר את מיקומו של ג’ים.

לי מנסה להרחיק את ג’ים מלב המהומה, בייחוד כשהיא חושפת שהיא בהריון, אבל הוא נאלץ להישאר ולצאת עם בולוק, אלפרד, סלינה והפינגווין לקרב אחרון עם גלאבאן. כאמור, מסדר דומא התגלה כמיותר, וחבריו חוסלו בקלות יתרה. אם בפרק הקודם נאמר שהם לא מרגישים כאב, הפעם אחד מהם נראה סובל מאוד כשסילבר יורה ברגלו. העיקר העקביות.

סילבר וטביתה בוגדות בתיאו ומותירות אותו לחסדי הרשויות או פינגווין, מי שיגיע ראשון. גורדון כמעט נשבר ועומד להוציא להורג את גלאבאן, בעקבות התרברבותו כי יצליח להיחלץ ממערכת החוק שוב ושוב. קפטן בארנס לא מצליח לעצור את ג’ים, תודות לאוסוולד, ולבסוף השניים הורגים את גלאבאן על גדת הנהר אחרי כמה מכות מחבט של הפינגווין, המקום בו גורדון “חיסל” את אוסוולד בפרק הפיילוט. כהכנה לבאות, גופתו של תיאו (עם מטריה נעוצה בגרונו) נלקחת למעבדה המסתורית של תעשיות וויין.

מאחר וברוס היה נקודת האור גם של הפרק הזה, אעשה עוול אם לא אציין את סצנת עזיבתו את הבניין של גלאבאן לצד אלפרד וסלינה, כשהוא פוטר אותם ב”לא הייתם צריכים לבוא לעזרתי, הייתה לי תכנית”, כיאה לבאטמן הגאוותן. איפה היית עונה וחצי, מר וויין?!

ציון: 3.5

– “גרונדי 805”: כתובת דירתו של אד ניגמה היא רפרנס לנבל סולומון גרונדי, ענק זומבי שלא ממש ניתן להרוג.
– ברוס אוהב ינשופים. נשמע כמו רפרנס מאוד ברור ל-Court of Owls, קשת סיפור שהציגה כת סודית השולטת בגות’אם מזה מאות שנים ושמה עיניה על ברוס וויין, לא בשונה ממסדר דומא הקדוש. הנה הביקורת של הדר תומאס פרי על הסיפור.
– אז… לזלי בהריון. סביר להניח שזו הדרך של הסדרה להכניס את ההריון האמיתי של מורנה בקארין (מעמיתה ובן-זוגה גם במציאות, בן מקנזי) לעלילה. מאחר ולא בטוח שבגרסה הזו ג’ים וברברה יהיו ביחד בסופו של דבר, אולי זו גם הדרך להכניס את צאצאיו של גורדון או אחד מהם לסדרה (ג’יימס ג’וניור וברברה; אף שבעבר היא הייתה בתו המאומצת של ג’ים, בת אחיו שנהרג בתאונה יחד עם רעייתו).
– איזכור שמו של נבל עתידי 1: פרופ’ הוגו סטריינג’, פסיכולוג ומדען עם אובססיה לבאטמן.
– קמיאו של נבל עתידי 2: כן, זה היה קפטן קולדמיסטר פריז.