הרשו לי לשכנע אתכם לראות את הסדרה הטובה ביותר שאתם כנראה לא רואים, או שאתם כן רואים ואז סתם יצאתי שחצן מתנשא. לא נורא, אני יכול לחיות עם זה.

נכון, השם “מר רובוט” הוא שם לא מפתה לסדרה שתרצו להוסיף לרשימת הצפייה שלכם. זה בדיוק מה שגרם לי כמעט ולהתעלם ממנה – מה זה השם הזה? שוב פעם סדרה על אנדרואידים שמחפשים את אנושיותם כמו “Real humans” (המצוינת, לפחות בשבדית) או “Almost human” (האיומה). אבל לא, “מר רובוט” היא דווקא מותחן סייברפאנק פסיכולוגי.

הסדרה עוקבת אחר אליוט אלדרסון (ראמי מאלק, “הפסיפיק”), צעיר ניו-יורקי, אשר ביום הוא עובד מתוסכל בחברת אבטחת מידע גדולה ובלילה הוא וויג’ילנטה על דעת עצמו, שמשתמש בכישורי ההאקריות שלו כדי לחשוף את סודותיהם של עבריינים שונים, ממוכרי סמים דרך פדופילים וסתם מתחזים שונים שעולים על הכוונת. התחביב המסוכן הזה נובע מתוך כמיהה של אליוט “לתקן” את העולם סביבו – אליוט סובל כנראה ממשבר סכיזופרני כלשהו ונמצא בטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי כדי לעזור לו להתגבר על טראומה שבעקבותיה חווה התמוטטות.

הספקטרום הרגשי של אליוט, כפי שהצופים נחשפים אליו, נע בטווח שבין דקסטר מורגן, הרוצח החביב על כולנו, לבין זה של שרלוק הולמס כפי שמגלם אותו בנדיקט קמברבץ בסדרה הבריטית הנפלאה. אליוט נרתע כמעט מכל מגע פיזי או גילויי חיבה  ומתקשה ליצור אינטראקציות עם הסובבים, אלא אם כן מדובר באנשים שבורים כמוהו. במהלך עבודתו, נחשף אליוט לחבורת האקרים בשם “F Society”, אשר בדומה ל”אנונימוס” או אדוארד סנודן, מאיימת בהריסתם של תאגידים גדולים ע”י חשיפת סודותיהם הכמוסים.

אליוט, שגם מתעב מסיבותיו שלו את התאגידים אותם הוא משרת, מוצא את עצמו נמשך אל האידיאלים של הקבוצה, אלא שמסתבר שהקבוצה כבר יודעת עליו – ניסיון פריצה שלהם לתאגיד ענק נועד בעצם לבחון אותו ולמשוך את תשומת ליבו. מנהיג הקבוצה, איש מסתורי המזדהה רק בכינוי “מר רובוט” (כריסטיאן סלייטר, החוזר כאן לימיו כאנרכיסט פרוע ב”רדיו חזק”) מציע לו לשתף איתם פעולה.

אבל, העניינים לא פשוטים כפי שהם מוצגים ואליוט יקלע לקונפליקט מוסרי בין הערכים שלו לבין הפעולות שמנהיג הקבוצה המניפולטיבי מתכנן לעשות. מכאן הכל רק מסתבך וייתכן מאוד ששום דבר אינו כפי שהוא נראה – האם אנו יכולים לסמוך על מה שאליוט מתאר לנו בקריינות שבה הוא מלווה את המתרחש (שוב, כמו ב”דקסטר”)?

בנוסף, מיהו “מר רובוט” שרומז עליו שם הסדרה? האם זה אליוט שאכן נראה כי הוא מתקשה לבטא רגש אנושי, או שאולי זה אכן השם שמיטיב לתאר את מנהיג “F Society”, שנראה חביב וחברותי למדי, אך מטרותיו קרות?  הסדרה משכה אותי מהרגע הראשון מאחר והבחנתי בה במספר מאפיינים מעניינים – יש בה אנרכיזם ושנאת תרבות הצריכה שמזכירים את “מועדון קרב”, ריקנות וניכור שמתקשרים עם “נהג מונית”, צילום מסוגנן כמו “בבית הקלפים”, מוזיקה אווירתית כמו ב”בלייד ראנר”  ואותנטיות עכשווית של עולם ההיי-טק כמו ב…טוב, אין ממש מותחן סייבר אמין שאפשר להכניס כרפרנס.

תמיד בסרטים או בסדרות האלה כל החלק הטכנולוגי נראה מצוץ מהאצבע ודווקא ב”מר רובוט” הכל נראה אמין למדי (חלונות עם “לינוקס” למשל ושורות קוד ארוכות). גם שהראיתי את הסדרה לאנשים שמתעסקים בתחום הם לא הביעו הסתייגות אמיתית, למרות שציינו כי נעשו כמה “קיצורי דרך”. האמינות גם נובעת מאזכורים של הסדרה לנעשה בעולם האמיתי, כאשר היא מראה קטעי חדשות העוסקים באירועים רלוונטיים ממש מהזמן האחרון.

כאשר פרק הבכורה שוחרר לרשת כחודש לפני הבכורה הרשמית הוא יצר באז מיידי סביב הסדרה, דבר שהוביל לכך שלסדרה הוזמנה עונה שנייה עוד לפני שהחל שידורה של העונה הראשונה. מצפייה בשלושת הפרקים שיצאו עד עתה, אני בהחלט יכול לומר שהבאז היה מוצדק.

ציון סופי (לשלושת הפרקים הראשונים):