מי שעוקב אחרי האתר שלנו, יודע כי עם עליית העונה הראשונה של "לוק קייג'" העלינו כתבה נרחבת בה סקרתי את הרפרנסים לתרבות השחורה, בעיקר תרבות ההיפ הופ, אשר העונה הראשונה הייתה משופעת בהן. כעת, אחרי שראינו את העונה השנייה, אין ספק כי המגמה ממשיכה.

גם בעונה הנוכחית ניכר הרצון של היוצר צ'או הודארי קוקר ליצוק תוכן פוליטי/חברתי רלוונטי וכמובן שלמוזיקה השחורה יש שוב תפקיד משמעותי. אך הפעם, בהתאם לרוח הסיפור, היריעה מורחבת מעבר לגבולות ההיפ הופ. חוזרים לעזור לו במשימה המפיקים המוזיקליים אדריאן יאנג ועלי שהיד מוחמד, המפליאים לרקום מעטפת מוזיקלית נהדרת, אשר כולה מכוונת מטרה. הפעם, לא רק שיש ייצוג לצליל הניו יורקי שהיה כל כך דומיננטי בעונה הראשונה, אלא שעתה יש יצוג מכובד לג'מייקה כתוצאה מנוכחותו של בושמאסטר.כן, זהירות. מכאן יהיו ספוילרים:

1 . רשום בסלע – בעונה הקודמת שמות הפרקים נלקחו משיריהם של ההרכב "גאנג-סטאר" ובעונה השניה כל השמות מצטטים מהלהיטים של הצמד הוותיק Pete Rock & CL  Smooth.

רוק (פיטר פיליפס) וסמות' (קורי פן) היו פעילים בתחילת שנות ה-90 בסצנה הניו יורקית, כאשר בדומה ל"גאנג-סטאר", פיט רוק שילב לא מעט סימפולים של ג'אז במוזיקה, בעוד שהראפ של סמות' נטה להיות מתוחכם ונטול קללות (בניגוד לרוב הז'אנר) ועסק כמובן בחיי הקהילה השחורה. הם זכו להערכה בקרב הקהילה ושיתפו פעולה עם לא מעט אמנים ניו יורקים (כמו RUN D.M.C ופאבליק אנמי) אך לא זכו להצלחה מסחרית רבה.

בדומה ל"גאנג-סטאר", חילוקי דעות גרמו להם להתפרק כבר ב-1995, אולם כל אחד מהם היה פעיל בקריירה משלו, כאשר הם משתפים פעולה זה עם זה לאורך השנים. חילוקי הדעות שנשארו לא איפשרו להם להתאחד מחדש. דווקא מותו של גורו מ"גאנג-סטאר" בשנת 2010, לאחר שלא השלים עם שותפו פרמייר, גרם לפיט וסמות' לחזור ולהתאחד. הפרק הראשון בעונה נקרא Straighten It Out שהיה אחד הלהיטים של הצמד מהאלבום הראשון:

הפרק האחרון בעונה בעונה קרוי למעשה בשם הלהיט הגדול ביותר של הצמד (הלקוח גם הוא מהאלבום הראשון) They Reminisce Over You  או בראשי תיבות T.R.O.Y, שיר שהוא הספד לטרוי דיקסון חבר להקת Heavy D and The Boyz שנהרג בתאונה מצערת:

כאמור, השניים המשיכו לעבוד לאורך השנים והם פעילים עד היום. סמות' תרם את קולו ללא מעט מפיקים מוזיקלים, כאשר שיתוף הפעולה הטוב ביותר שלו (לטעמי) היה בקטע המשובח של המפיק היפני דיג'יי קראש. שילוב מצמרר בין מזרח למערב:

פיט רוק המשיך להפיק רמיקסים ואלבומים שונים לאורך השנים, תוך שהוא מטפח אמנים חדשים. הטעם המוזיקלי המשובח שלו תמיד היה לצידו, כפי שמוכיח הסט הזה ב"בוילר רום" הניו יורקי:

.2 ניו יורק, ניו יורק – אין ספק שהעיר היא מולדת ההיפ הופ ולכך יש ייצוג משמעותי בפסקול. הפרק הראשון נפתח עם shook one pt 2 הלהיט הגדול ביותר של הצמד מקווינס Mobb Deep משנת 1995.

השיר נחשב עד היום לאחד משירי היפ הופ הגדולים של כל הזמנים, כאשר לא מעט אמנים מושפעים ומצטטים ממנו. מילות השיר דנות במאבק הקיום היומיומי של צעירים שחורים בעיר ובמאבקי הכנופיות, בבוטות לא מתנצלת שאפיינה את שירי הצמד והפכה אותם לאחד מהרכבי ההארדקור ראפ החשובים של כל הזמנים. למרבה הצער, חבר ההרכב פרודיג'י נפטר מחנק לפני שנה ובכך הסתיימה קריירה של כמעט 2 עשורים:

למופע החינם שמעלה מריה במועדון בהארלם היא מגייסת לא אחר מאשר את  KRS-One, עוד אושית היפ הופ ותיקה מהברונקס. KRS-One (נולד כלורנס פארקר) נחשב לאחד מהאייקונים של היפ הופ הניו יורקי מאחר והוא פעיל כבר מאמצע שנות השמונים.

KRS-One הוא אדם רוחני מאוד, השואף להשפיע על חיי הקהילה השחורה בה הוא חי. לשם כך הקים קרן בשם "תנועת עצרו את האלימות" שנועדה להפסיק את האלימות בקרב הנוער וגם  את "מקדש ההיפ-הופ" שנועד לשמור ולטפח את תרבות ההיפ הופ. ל KRS-One היו לא מעט להיטים ענק לאורך השנים כמו MC's Act Like They Don't Know (אותו הפיק פרמייר מ"גאנג-סטאר") או הפייבוריט שלי Step Into A World אבל השיר המזוהה ביותר איתו היה ונשאר sound of da police והסירנות העולות והיורדות:

בהקשר הזה חשוב לציין שהדיג'יי שמקפיץ את המועדון בפרק השני הוא D-Nice שהיה חבר בהרכב Boogie Down Productions שאיתו KRS-One החל את הקריירה.ההופעה האחרונה במועדון, שגם נועלת את העונה, היא של אושיה וותיקה לא פחות מ"תור הזהב" של ההיפ הופ הניו יורקי – ראקים, הראפר מהצמד המיתולוגי Eric B. & Rakim. מדובר כאן בשיר חדש שהופק ע"י יאנג ועלי במיוחד לסדרה:

הצמד Eric B. & Rakim החל את דרכו בלונג איילנד והפך להיות במהלך סוף שנות השמונים להרכב המשפיע ביותר על ההיפ-הופ, כאשר לא מעט אנשים נוקבים בשמו של ראקים (ויליאם מייקל גריפין) כראפר הטוב ביותר בכל הזמנים, כאשר הדבר שייחד אותו היה הסגנון המאולתר והחופשי בו הגיש את השירה שלו. אלבום הבכורה שלהם מ1987 Paid in Full כלל את הלהיט באותו שם, אשר נחשב עד היום לאחד משירי ההיפ הופ הטובים של כל הזמנים.

ללהיט הנ"ל יש קשר ישראלי מעניין – כמקובל בתעשיה, חברת התקליטים חפצה למקסם את ההצלחה עם רמיקס מעניין למועדונים. הצמד הבריטי "Coldcut", שאולי מוכר לכם לכם מהחידוש שלהם ל Autumn Leaves  של איב מונטאן, נשכר למטרה זו והוציא רמיקס שכונה Seven Minutes of Madness שכלל בתוכו סימפולים אינספור, ביניהם סימפול ברור של עפרה חזה מהשיר "אם ננעלו". אריק בי שנא את הרמיקס בעוד שראקים כינה אותו "הרמיקס הטוב ביותר ששמעתי", אולם התוצאה הסופית הייתה ש-Seven Minutes of Madness הפך להיות אחד הרמיקסים הראשונים שהפכו להצלחה מיסחרית מסחררת, בייחוד ברחבי אירופה, כאשר על הדרך הוא תורם למכירות של האלבום הבינלאומי של עפרה חזה, "שירי תימן".  Paid in Full מופיע באוסף הפרטי שלי לא מעט פעמים ובלא מעט גרסאות ואני חושב שלעולם לא ימאס לי ממנו. הנה הוא עבורכם בגרסה המקוצרת של הרמיקס:

3 .וו-טאנג קלאן עדיין כאן! – כמו בעונה הקודמת, מקומה של כנופיית הוו-טאנג לא נשכח. בשתי סצנות בהן לוק קייג' משתף כוחות עם אחרים, מלווה את הפסקול שיר של ה"וו". כאשר לוק נלחם יחד עם דני ראנד, האיירון פיסט, במאפיה 7th Chamber Part II מלווה אותם בצליליו:

כאשר לוק ובושמאסטר מאחדים כוחות כדי להילחם בכנופיה הסינית, צלילי Shame On A Nigga הם הפסקול המתאים:

שני הקטעים האלה הם כמובן מתקליט הבכורה המופתי Enter The Wu Tang: 36 Chamber. זאת ועוד, חבר ה"וו-טאנג",  Ghostface Killah מופיע גם הוא במהלך העונה במועדון ומבצע את השיר The Sure Shot , אשר הפיק אדריאן יאנג:

לוק טורח לציין שיש לו "דיבור" עם ה"וו טאנג" וש"מת'וד מן" כתב עליו כבר שיר (בעונה 1). מעניין לציין שדווקא לפני כל הקרבות, לוק ודני עסוקים בשאלה איזה אלבום של ד"ר דרה טוב יותר – "הכרוניק" המקורי מ 1992 או "הכרוניק 2001", כאשר דני מעדיף את האחרון משום שזה היה האלבום האחרון לו האזין לפני מות הוריו. יש כאן סטייה מהמיקוד של היפ-הופ מהחוף המזרחי, אבל אפשר לסלוח כי אכן מדובר בדרה ובשני אלבומים שהם ציון דרך.

.4 מי המלך? – לקורנל סטוקס\קוטונמאות' היה את הציור של "המלך ביגי" אותו הוא תלה במשרד על מנת לקבל השראה. מריה, בעלת השאיפות לשלוט והרצון להיות מתוחכמת, מחליפה אותו בציור Red Kings  של ז'אן-מישל בסקיאט:

בסקיאט היה אחד האמנים השחורים הראשונים שפרצו מתוך תרבות הנגד של אמנות הרחוב והגרפיטי של מנהטן בסוף שנות השבעים. האמנות המופשטת שלו שילבה מוטיבים אפריקאיים והייתה חלק מה"ניאו-אקספרסיוניזם". בסקיאט ביטא בעזרתה את דעותיו הפוליטיות ומתח ביקורת נגד גזענות ופער מעמדות.

בסקיאט היה גם משורר ומוזיקאי והקים הרכב רוק שבין חבריו היה גם השחקן\במאי ווינסנט גאלו ("בופאלו 66"). במקביל להצלחתו כצייר הוא הפך להיות דמות מוכרת בסצנת המוזיקה הניו-יורקית – הוא מופיע כדיג'יי בשיר Rapture של להקת "בלונדי", עבד לתקופה קצרה עם דיוויד בואי וגם היה החבר של מדונה, הרבה לפני שמישהו הכיר אותה.

בסקיאט אייר את עטיפת הסינגל של הרכב היפ-הופ נשכח בשם Rammellzee vs. K-Rob (ששווה היום המון כסף) ואחרי מותו המוקדם (ממנת יתר בשנת 1988 ובגיל 27) הפך למושא הערצה של קהילת ההיפ-הופ, כאשר הוא מוזכר בשירים של קנייה ווסט, ג'יי זי, נאס וליל' וויין, אם למנות רק חלק. ג'יי זי גם הצטלם לפרסומת על רקע ציור של בסקיאט, בעוד שהראפר דרייק ערך תערוכה ששילבה בין הציורים של בסקיאט לשירי היפ-הופ. לאורך כל העונה שיידס חוזר ומזכיר למריה שהציור שווה כמה מיליונים ואכן כל יצירה של בסקיאט, שולית ככל שתהיה, שווה היום הרבה כסף בעולם האמנות.

בעת שבושמאסטר משתלט על המועדון ועל המשרד של מריה, התמונה שוב מתחלפת ובושמאסטר תולה תמונה של מארקוס גארווי, לאומן שחור שפעל בתחילת המאה ה-20 ודמות נערצת בג'מייקה:

גארווי, שנולד בג'מייקה ייסד תנועה פאן-אפריקאית ששמה לה למטרה לגרום לאנשים ממוצא שחור להיות מעורבים בפוליטיקה של ארצות האפריקאיות ו"לשחרר" אותן מהקולניאליזם המערבי. הרעיונות של גארווי השפיעו על הקמה של תנועות אחרות כמו "אומת האיסלאם" ותנועת ה"ראסטאפרי" הג'מייקנית, שמשפיעה על כל תרבות הרגאיי, אשר רואה בגארווי את נביאה.

עד היום, משנתו של גארווי בעלת השפעה במדינות רבות באפריקה, באירופה בקאריביים וגם בארה"ב, שם רואים בו גיבור תרבותי שהשפיע על מלקולם אקס ומרטין לות'ר קינג. עם סיום הסדרה ונפילתה של מריה, חוזר כמובן הציור של ביגי ומחליף את הבסקיאט, כדי להחזיר עטרה ליושנה ולסמן את עליית המלך החדש\ישן של הארלם.

5. כוחה של המילה – באחד הפרקים אפשר לראות את לוק קורא בספר Between the World and Me מאת טא-נהאסי קואטס, ספר העוסק במשמעות הקיום כשחור באמריקה, הכתוב כמכתב של אב לבנו הצעיר. זו גם קריצה פנימית של "מארוול" מאחר וקואטס הוא הכותב של הקומיקס של "הפנתר השחור" במהלך השנתיים האחרונות ועזר להפוך את הכותר לרב-מכר.

6. ברוכים הבאים לג'מייקה – לאור המקום המרכזי שתופסים בושמאסטר וג'מייקה, זה רק מתבקש שבעונה הזו שירי רגאיי יתפסו מקום מכובד לצד ההיפ הופ. התזכורת הראשונה לרגאיי מופיעה יחד עם קלייר טמפל, כאשר השיר שמתנגן ברקע הוא הקלאסיקה "אחות הלילה" של גרגורי אייזקס, כמובן מחווה לדמות הקומיקס Night Nurse ששולבה בסדרה לתוך הדמות של קלייר:

הגעתו של ה"בושמאסטר" תביא איתה עוד כמה "קלאסיקות זהב" כמו אלה של איני קאמוזה וברינגטון לוי, כל אחת מהן כבר סומפלה אינספור פעמים בשירים אחרים:

אולם הקטע המוכר ביותר שמור לסצנה בה "בושמאסטר" מחזק את כוחותיו באמצעות "עשב הלילה" על מנת להביס את לוק קייג'. זהו כמובן השיר Chase the Devil של מקס רומיאו, אשר הרוב מכירים מהסמפול הכבד של "הפרודיג'י" בלהיט Out of space מתחילת הניינטיז:

עם התקדמות העלילה גם מועדון ה"הארלם פרדייז" מקבל גוון ג'מייקני כאשר מופיע בו לא אחר מאשר הבן של "האגדה", סטיבן מארלי. מארלי הצעיר מבצע שני שירים- You're gonna leave ואת Chase dem העוסק בפוליטיקאים מושחתים. כמה מתאים לנושא הסדרה:

אי אפשר להתעסק בג'מייקה ורגאיי בלי "האגדה" עצמה, ולכן גם בוב מארלי מקבל את הכבוד הראוי עם Hypocrites וגם עם השיר האופטימי Sun is shining שמופיע ברקע דווקא בעימות סטייל "בצהרי היום" בין קייג' לבומשאסטר על הגשר. שיר הרגאיי האחרון שמתנגן בעונה הוא אחד המוכרים – Redemption Song אשר כמובן רומז ל"גאולה" הנדרשת עבור ג'ון מקייבר, הבושמאסטר:

7.נשמה, בלוז וכל הג'אז הזה – כמו בעונה הקודמת, גם עתה מופיעים ב"הארלם פרדייז" שלל זמרים המציגים את שורשי המוזיקה השחורה – הג'אז, נשמה והבלוז. הראשונה היא Joi, זמרת נשמה מאטלנטה ששיתפה פעולה בעבר עם Outkast, עם TLC וגם עם רפאל סאדיק (שהופיע בעונה 1). זמרת אחרת היא באסיסטית הג'אז אספרנזה ספולדינג מפורטלנד, עילוי מוסיקלי מגיל 5 שזכתה כבר ב-4 פרסי גראמי.

עילוי צעיר נוסף שמופיע הוא הגיטריסט בן ה-18 כריסטון "קינגפיש" אינגראם, שמבצע את הקלאסיקה של בי.בי. קינג Thrill Is Gone. אינגראם נחשב  להבטחה גדולה בעולם הבלוז למרות שטרם הוציא אלבום. זמרת הנשמה פיית' אוונס חוזרת גם בעונה הזו, כאשר יחד עם הראפר ג'דאקיס היא מבצעת את השיר nyc. השיר הלקוח מאלבום שהוציאה בשנה שעברה עם הקלטות גנוזות של בעלה, הלוא הוא ביגי המנוח.

אך השיר הטוב ביותר בעונה שייך לגארי קלארק ג'וניור, מוזיקאי רוק\בלוז מאוסטין טקסס, אשר שיתף בעבר פעולה עם שלל אמנים בהם אלישיה קיז, הפו פייטרז, שריל קרו וגם עם צ'יילדיש גמבינו (כלומר דונלד גלובר). בפרק השני קלארק מבצע את שירו If Trouble Were Money, שיר שמהדהד את הרלוונטיות שלו לאורך כל העונה:

אבל איך אפשר לעסוק בנשמה בלי להזכיר אפילו פעם אחת את "הסנדק של הנשמה", ג'יימס בראון האחד והיחיד. מכיוון שבראון לא ממש זמין להופיע בסדרה (עניין בעייתי מאחר והוא מת מזה יותר מעשור) הלהיט The payback מגיח כאשר לוק חוזר להתמודד מול המאפיה האיטלקית. האמת שזו בחירה קצת צפויה וחבל, מאחר והקטע הזה כבר מופיע בכל כך הרבה סרטים,כולל בסצנה כמעט זהה ב"לוק סטוק ושני קנים מעשנים". עדיין, בגלל שאנחנו כבר ממש בסוף, איך לא ניתן כבוד לסנדק?