ביקורת: מה אם…?, עונה 1, פרק 2 – טצ'אלה-סטארלורד

אחרי שהפרק הראשון של "מה אם" הצליח להרשים את עבדכם הנאמן, והצליח גם להרגיז חלק מהמעריצים שחשו כי שחטו להם כמה פרות קדושות, הגיע פרק 2 ואיחד את העולם תחת האמירה "ואוו, מדהים, מרגש, מעולה!". השאלה ששואלת הסדרה הפעם: "מה היה קורה אילו טצ'אלה היה נחטף לחלל במקום פיטר קוויל"? מה אם הנסיך מווקנדה, היה הופך לסטארלורד? ובכן, אם חשבתם שכל מה שנראה כאן זה את הפנתר השחור בחליפת חלל… וואו כמה שזו רק טיפה בים. אזהרת ספוילרים להמשך הסדרה, יש ספוילרים והאם לא הולכים לשום מקום:

הפרק השני, בניגוד לפרק הראשון, שואב אזכורים ליותר מסרט אחד ואנחנו מקבלים פאזל של "מה אם" שונים מלפחות 4 סרטי היקום הסינמטי של מרוול. הפתיחה זהה לפתיחה של "שומרי הגלקסיה". סטארלורד נכנס למקדש על מנת להשיג את הכדור המכיל את אבן הכוח. קוראת' (דג'ימן הונסו) כצפוי מנסה לעצור בעדו, אך כאשר סטארלורד מתגלה כטצ'אלה (הופעתו האחרונה של צ'אדוויק בוזמן), הדמות שהייתה לוזרית ושחצנית מתחילה להתפתח כרובין הוד בין גלקטי אצילי ומקסים.

קוראת' מיד מזהה את הגיבור בהערצה עיוורת (בניגוד מוחלט למה שקרה בסרט המקורי) והשניים מתחילים שיח מאוד משעשע מלא ברפרנסים לסצנות מפורסמות מה-MCU. מי שבקיא בחומר מדובר בדו שיח בין שני פנתרים שחורים (הונסו דובב את הדמות בסדרת מושן-קומיקס בתחילת שנות ה2000). טצ'אלה חוטף את הכדור, סוחב את קוראת' המעולף ובעזרתו של יאנדו (מייקל רוקר), השלושה חוברים אל שאר "הבוזזים".

כדי להסביר את היקום הנוכחי והשינוי בו, "הצופה" לוקח אותנו לשנת 88 אל וואקנדה, כאשר אחרי ויכוח עם אביו, המלך טצ'אקה (ג'ון קאני), טצ'אקה הצעיר בורח מהבית ומיד "נחטף" ע"י "הבוזזים" של יאנדו ומתגלה כטעות משעשעת בזיהוי. שון גאן וכריס סאליבן חוזרים לתפקידיהם של קראגלין וטייזר-פייס (שממש משעשע אותי הפעם) והחבורה המתגבשת יוצאת לחגוג את הביזה המוצלחת בבר מקומי (המנוהל ע"י דראקס שאינו מדובב ע"י ג'ון בטיסטה).

בבר המקומי אנחנו מגלים שהשינוי הקטנטן של חטיפת טצ'אלה הרעיד יקום שלם מאיזון! האבן לא מגיעה לרונאן, לא לידי נובה בהמשך ות'אנוס (ג'וש ברולין) מחליט להקשיב לטצ'אלה ולהפוך לבחור טוב(?! WTF?) ומכיוון שכך היה, נביולה (קרן גיליאן) לא עוברת עינויי מוות ונשארת נערה יפייפיה ומהפנטת המשמשת כאשת המודיעין של "הבוזזים".

נביולה מעדכנת את צ'אה צ'אה (מעכשיו נקרא לו רק כך) על פריט עוצמתי בעל יכולת למנוע רעב עולמי הנמצא במוזיאון של "האספן" (בניסיו דל טורו) והחבורה יוצאת לגנוב את האוצר החדש. "האספן מתגלה כמי שירש את עוצמתו של ת'אנוס, את "המשמר השחור" וכל שאר מיני צעצועים וחפצים מדמויות חזקות ברחבי הMCU (לא נחשוף פה הכל!) והוא לא בוחל באמצעים כדי ללכוד את סטארלורד.

לאחר כמה חילופי טוויסטים קלים, צ'אה צ'אה מביס את האספן, זוכה בפרס ואפילו חוזר הביתה לאחד עולמות. מה שמשאיר לנו אפילו עוד קצה חוט קטן לפני הכתוביות כאשר פיטר קוויל זוכה למפגש עם אבא שלו. למה זה חשוב? לכו לראות "שומרי הגלקסיה 2" ותזכרו.

הפרק הזה עמוס באזכורים לקשת רחבה של סרטים. העלילה מסתבכת למי שלא בקיא בחומר, אבל ואוו כמה שמדובר בחוויה לעיניים. לא רק שעיצוב הדמויות, הצבע, הרקע והאנימציה מהפנטים, השורה הקטנה בסוף הפרק כהספד לבוסמן המנוח פשוט פותחת את כל הברזים והדמעות יוצאות בלי שליטה. הפרק לא רק מאתגר אותנו ויזואלית הוא גם מהווה את המהות של השאלה "מה אם"? בצורה כל כך אולטימטיבית, שיהיה קשה לבקר את הפרקים הבאים באותו רף.

הכתיבה חכמה, האזכורים מתחברים במדויק, אפילו השכילו לנו רפרנס למותג אחר לחלוטין של דיסני (לחדי העין) שאם יתברר כנכון, עלול לגרום לכל המעריצים בעולם להתפוצץ מאושר. זוהי שירת ברבור נהדרת גם למי שהיה אחד השחקנים המוערכים ביותר בדורו. בקיצור הפרק היה מצויין! צפיתי בו פעמיים באותו יום! תמשיכו ככה בבקשה.

ציון סופי: 5