בעוד שהפרק הראשון בעונה השביעית של "החץ הירוק" הצליח להיות, יחסית, ממוקד ולשים את הכלים על לוח המשחקים של העונה, הפרק השני מצליח לעשות בלאגן אחד שלם, לא קוהרנטי ולחלוטין לא מעניין.
יותר מדי דמויות, יותר מדי לוקיישנים ויותר מדי סיפורים (ארבעה לפחות) הופכים את הפרק למנותק רגשית. למרות שהנבלים השבועיים הם דיי מגניבים, קטעי האקשן בפרק הזה, בניגוד לפרק הקודם, סתמיים.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
הפרק מתחלק ללא פחות מארבעה סיפורים שונים שנפרשים על המון לוקיישנים, הרבה מעבר לנדרש בפרק של 42 דקות. אוליבר קווין עדיין בבית הכלא, כשהפעם, במהלך כל הפרק, הוא אמור להיפטר מאחד השומרים המציקים ביותר שיש, אולם, השומר הזה או אולי שמוק, אבל הוא אדם שומר חוק שיש לו אישה וילד, עובדה שמקשה על אוליבר קווין להיפטר ממנו בדרך הקלאסית ועליו לחשוב על דרך מתוחכמת גם להיפטר מהשומר וגם לספק את תאוות האסירים שדורשים זאת ממנו.
ולמה אוליבר קווין מקשיב לאסירים אחרים ואפילו מנסה לבצע בשבילם כל מיני משימות? בשביל לקבל מידע על דיאז. בסדר, הבנו את הרעיון, אבל סיפור העלילה הזה נמרח ונמרח עם טקסטים די מפגרים וגנרים.
המוקד השני נמצא במפקדת ארגוס, שם פליסיטי, ג'ון ושאר צוות החץ יוצאים במשימה לתפוס את דיאז. במקביל אנחנו מכירים את קבוצת הפושעים שעובדת עם דיאז, ה- longbow hunters שהאמת, היא חבורה די מגניבה של נבלי על עם כל מיני יכולות, זאת אומרת, הרעיון שמאחוריהם הוא מגניב והכוחות שלהם מגניבים אבל הביצוע… ממש סתמי לחלוטין.
שלושת השחקנים שנבחרו לגלם את דמויות הנבלים, כנראה אינם שחקנים אמיתיים, אלא פעלולנים, הם לא מוציאים מילה (כמעט) והם בעיקר שם כדי להרביץ. היחידה שמצליחה להבליח קצת היא הולי אליסה שמגלמת את "החץ האדום".
המוקד השלישי הוא מערכת היחסים בין לורל ובין דינה, זו רוצה לצוות לה שמירה, ואילו לורל רוצה לפעול לבד, גם היא רוצה לתפוס את דיאז. ואז הפרק מחליט לפצל את הצוות לקבוצות קטנות יותר ולזרוק אותם להמון לוקיישנים לזמן קצר מאוד בניסיון למצוא איזה רמז על מיקומו של דיאז.
המוקד הרביעי הוא הפלאש פורוורד שעוסקות במעללות רוי הארפר ווויליאם, בנו הבוגר של אוליבר. גם הפלאש פורוורד האלה לא מגלים הרבה מעבר לחוסר הכישרון של התסריטאים שיודעים רק להשתמש במשפטים גנרים ששמענו בהו כל כך הרבה מקומות אחרים.
וכן, זה די מה שהפרק הזה מצטיין בו, בהרבה מאוד משפטים שחוזרים על עצמם בווריאציות קצת שונות, במשפטים שיגרמו לנו קצת לפלפל בעיננו, ובעיקר, משפטים שהופכים את הפרק הזה, המבולגן, למשעמם ומנותק רגשית מהצופה.
ישנן שתי סצינות רגשיות בפרק, שבגלל כל הבלאגן של שאר הפרק לא מצליחות להשאיר רושם. שתי הסצינות כוללות וידוי של אחת הדמויות הראשיות, הראשון הוא ג'ון שמסביר לפליסיטי מדוע הוא לא לקח על עצמו את תפקיד החץ הירוק אחרי שאוליבר ביקש ממנו והסצינה השנייה היא בין לורל ודינה בה לורל מתנצלת על הדרך בה התנהגה בעבר ועל הרצון שלה להשתנות. גם הסצינות האלה כתובות כמו כל סצינת וידוי מאז שנות החמישים כשהצופה הקצת מנוסה יכול לנחש את הנאמר הרבה לפני שהשחקן אומר.
והקטע הכי מבאס בפרק הזה הם סצינות האקשן. בעוד הפרק הקודם כלל כמה סצינות מכות מרשימות, הפרק הנוכחי הוא ההפך הגמור, ישנו ניצוץ קל בקרב שבין לורל לבין הנבלית Silencer אבל זה קצר מדי וקטוע, שאר קטעי האקשן בפרק, ואין הרבה כאלה, עשויים ממש רע, הם חסרי מעוף, הם לא אמינים ובעיקר, לא מצליחים להיות מותחים מצד אחד ומצד שני לא מצליחים להלהיב.
הפרק מסתיים בכך שפליסיטי מבינה שאם היא רוצה לתפוס את דיאז היא תצטרך לעשות את זה לבד, עם צוות אחר או עם אנשים אחרים. היא עוזבת את המקום ויוצאת לחפש תשובות במקום אחר. אוליבר מצליח למצוא דרך, מתוחכמת יחסית, להיפטר מהשומר ועדיין להישאר נאמן לעצמו. ואילו בפלאש פורוורד, ויליאם מגלה כי אביו, אוליבר קווין, השאיר לו את הקשת והחיצים של החץ הירוק בירושה.
השבוע היה חלש וסתמי, נקווה שבשבוע הבא יהיה קצת יותר טוב.
ציון: 2.5
