הייתי בן 10 כשראיתי לראשונה את "הטורף" של ג'ון מקטירנן (1987) בלי ידע מקדים, כך שהטוויסט של "זה חייזר" הגיע אלי בהפתעה מוחלטת. כילד, התעלמתי לחלוטין מדיאלוגים מגוחכים, כתיבה מגוחכת ומשחק מגוחך והתעמקתי עד אימה במפלצת של הסרט- בריון ענקי, דמוי לטאה, חייזרי, רצחני או במילה אחת- מגניב!

מאותו רגע, "הטורף" הפך להיות אחת הדמויות האהובות עלי בקולנוע, ואחד הסרטים שעד היום אגן עליו מכל מבקר קולנוע הדורש איכות. כי בואו נודה באמת, הסרט נועד לבדר, גם אם לא בצורה אינטלקטואלית.

המשך הקריאה כולל ספויילרים לסרט:

31 שנים עוברות ומי שהיה אחד החיילים שנפלו קורבן לטורף, הופך לבימאי הסרט הרביעי של המותג, שהפך לקאלט והשישי אם סופרים את שני סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף" (וסופרים אותם!).עם כל הרקורד העשיר (בערך) של שיין בלאק, טרם סלחתי לו על הפיאסקו של "איירון מן 3". אבל אמרתי לעצמי "היי, הוא מכיר את החומר. בואו ניתן לו צ'אנס". נתתי ובעוד כל העולם ומבקרי הקולנוע מצאו את עצמם בסרט מגוחך, אני נהניתי, מאוד נהניתי.

השנה היא שנת אדונינו 2018. יחידת ריינג'רים אמריקנית המונהגת על ידי קווין מק'קנה (בויד הולברוק, "לוגן- וולברין") ניצודה במהירות הבזק על ידי יצור אימתני וצמא דם, אי שם בדרום אמריקה. מק'קנה שורד את הטבח רק כדי למצוא את עצמו בידי ארגון ממשלתי סודי המעוניין לחקור אותו אודות החייזר שראה. כן, הפעם גיבור הסרט כבר מכיר את העלילה איכשהו… ויודע שמדובר בחייזר. כמו כן, גם הארגון הסודי, בראשו עומד וויל טריגר (סטרלינג קיי בראון), מכיר בקיומם של החייזרים הרצחניים, אותם הם מכנים "הטורפים" ("כי זה יותר מגניב").

אחרי שמק'קנה מאשר שראה את הטורף, הוא נזרק אל "אוטובוס המשוגעים" ואל צוות הטסטוסטרון התורן, בדרכם ל"בור" הממשלתי ממנו אין חזרה. בין חברי הצוות: המעניש לשעבר, תומס ג'יין, שמגלם איש מארינס עם תסמונת טורט, אלפי אלן מ"משחקי הכס", שמשחק עם קסמים, קיגן מייקל קיי שלא מפסיק להיות… קיגן מייקל קיי, טרוונט רודס בתפקיד החייל המטורף ביותר ואגוסטינו אגולרה שנמצא בסרט כדי לחבר אותו לאלוהים. כי גם אלוהים זה מצחיק. מטרת כל יושבי האוטובוס הזה היא לבסס שהסרט ברובו מצחיק.

כשבנו של מק'קנה, רורי (ג'ייקוב טרמבליי המוכשר עד דמעות, "חדר", "פלא") מוצא ארגז עם ציוד של הטורף, החייזר הרצחני פותח במרדף להשבת רכושו וקווין יוצא לעזרתו, בליווי יחידת המטורללים. על הדרך הם חוברים לדוקטור קייסי ברקאט (אוליביה מאן), ביולוגית המתמחה ביצורים שלא מן העולם הזה, שברשותה כמובן, עוד מידע על "הטורפים" (כי כולם כבר ראו את סדרת הסרטים).

מכאן האקשן, הדם והקומדיה עושים את שלהם בצורה מבריקה. כל דקה שהטורף על המסך, היא הנאה טהורה לחלוטין. הוא זז, נלחם ומתנהג כאילו נשלף ישירות מיצירת מעריצים נלהבים. כל הדברים המוכרים והטובים נמצאים בסרט, מהטכנולוגיה של החייזר ועד לאזכורים מדויקים מהסרט המקורי שהפכו לקאלט. בנוסף לישן והטוב, כאמור, המסתורין סביב הפרנצ'ייז שנקרא "הטורף" רק ממשיך ונגלה לצופים. התרבות של הגזע, ההתנהגות, האמצעים להשגת המטרה, ולרגע לא משעמם. תוסיפו לזה את ההומור המשוגע של יחידת המטורללים (ובמיוחד של מייקל קיי וג'יין שיש בניהם כימיה מצוינת) ויש לכם, שוב, שעה וחצי כמעט של הנאה מוחלטת.

היכן הסרט נופל? ובכן, אם עומק רציתם, אם סיפור טוב חיפשתם, אם היגיון לא מצאתם, זה כי נכנסתם לסרט בסדרת "הטורף". סרט מד"ב שנחשב שטותי עוד בשנות ה80. נכון, מרבית הסיפור לא הגיוני מבחינה עלילתית וחלק מהאלמנטים שלו מאשרים קשר מוחלט לשני סרטי "הנוסע השמיני נגד הטורף", אותם "פרומיטיאוס" ו"קובננט" הוציאו מקאנון הסדרה.

הסרט, שמוצג כסרט "אימה" ברובו משדר פרודיה או אפילו קומדיה. להרבה מאוד אנשים הדבר יוצר דיסוננס שגורם להם לומר "זה סרט רע" או "זה סרט מאכזב". אני? הגישה שלי שונה לחלוטין. מי שלא מצא עניין בסרט הראשון, לא ימצא עניין גם בסרט החדש. אבל אם באתם לבידור טהור- באתם למקום הנכון. אין דקה אחת של שעמום, למרות שהיו קטעים שהרגישו שמאריכים את הסרט. החייזר עצמו מופיע בחלק לא גדול אך מאוד מספק, ומעריצי המקור לחלוטין ימצאו כאן משהו חוויתי. החל מהמחווה הישירה למקור עם פסקול ורפרנסים תסריטאיים, ועד לתוכן החדש כמו המגה- טורף וכלבי הצייד.

בשורה התחתונה, "הטורף" של שיין בלאק נע בין מהנה למבלבל, בין חוויה לכאב ראש, בין חלק ראוי בסדרה, לעוד נפילה קולנועית של הקיץ. הכל תלוי את מי שואלים, והאם הוא מצא את עצמו פעם רץ אל המסוק.

ציון: 4