כמה גרועה נהייתה הפלאש? הפלאש הפכה כל-כך גרועה, שהייתי צריך לקחת לעצמי חופשה מהסדרה ולתת לחברי, רועי ברדה, לסקור את החלק הראשון בצמד פרקי גרוד. המחשבה שלו על הפרק הראשון ליוותה אותי גם בפרק השני, שאין הרבה מה לכתוב עליו שכבר לא נכתב על ידו: הסדרה פשוט נשארת ברוטינה שלה, רוטינה שאי אפשר לעצור, רוטינה שבה כלום לא באמת מתקדם, רוטינה שבה… היי, רגע. מישהו אמר סאביטר? תודה לאל!
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרק:
הפרק מתחיל, כבכל פרק, בצוות הפלאש המתאמן לקראת העתיד שלאט לאט מתקרב והלוואי וכבר יגיע ויגאל אותנו מהמריחה של הסיפור הזה. אבל אז משהו משתנה: סאביטר חוזר ומחליט להשתמש בוולי בתור הכלי החדש שלו להשגת המטרות שלו. זה לא משהו שלא היה אמור להיות צפוי, אבל סוף סוף רואים את העלילה מתקדמת – וזה מה שחשוב, כי העלילה של סאביטר מעניינת, אבל היא תמיד נדחפת לצד לטובת מה שכבר הספקתי לכנות כ״ספידסטרים חסרי מנוח״.
וגם מזה לא נפטרנו לחלוטין הפרק, וקיבלנו מנה הגונה של שקר ממישהו אחד וגילוי מהאחרים. ואני אפילו לא מדבר על קייטלין, ששיקרה והחביאה חלק מאבן החכמים אצלה על מנת שאולי תוכל בעזרתו למצוא תשובה לבעיית הקילר פרוסט שלה. גם זה משהו שמראש הרגיש יותר מידי מומצא ולא הגיוני – הפכו את קילר פרוסט לישות בפני עצמה ובזכות עצמה, לצד האפל שהפך לפיצול אישיות, משהו שלא לגמרי מוסבר בסדרה. זה גורם לכל צעד של קייטלין, בניסיונותיה להיפטר מהפיצול הזה, להיראות טיפשי, במקום לקבל אותו ולנסות להגיע עם עצמה לעמק השווה.
בחזרה לעניינינו. השקרן השבועי הוא בארי, שהחליט בלהט הרגע להציע לאייריס נישואין בלי ליידע את ג׳ו, למרות שידע שזה הדבר הכי חשוב מבחינתו – שבארי יבקש ממנו את ידה של ביתו.
וכמובן שבאמצע הפרק יגלו שהוא עשה את זה רק בגלל שהוא ראה שבעתיד לאייריס אין טבעת על היד, והוא חשב שאם הם יהיו מאורסים זה ישנה את העתיד. בתור מישהו שהיה בעתיד לממש מעט זמן, הוא הצליח לקלוט כמות דברים שתמלא פרקים שלמים של כלום ושום דבר – אז תודה רבה בארי, זה כמעט גרוע כמו לדפוק את הטיימליין שוב ושוב, וסביר להניח שלפחות עוד כמה פעמים עד שתיגמר העונה.
נחזור לעלילת הפרק המרכזית – וואלי חווה הזיות שכוללות את סאביטר, שמפתה אותו לזרוק את חתיכת האבן לתוך הספיד פורס על מנת שהוא יוכל לחזור אל היקום הממשי מתוכו. הדבר מוביל למערכה השלישית של הפרק, מערכה מבאסת במיוחד, כי עשר הדקות האלה הן כל מה שאני רוצה ומצפה מהסדרה: הפלאש בפעולה, תוך התמודדות עם איומים אמיתיים שמשאירים אותו חסר אונים, בלי צוות עצום (מידי) שעומד מאחוריו כדי להגן עליו ובלי לדעת מה קורה אחר-כך.
מה שהופך גיבור לגיבור טוב, הם המכשולים והטרגדיות שהוא עובר בדרך להיות מי שהוא צריך להיות. לאורך רוב הסדרה, בארי בעיקר חווה שוב ושוב את המוות של ההורים שלו ולא עובר עוד דברים שהמטרה שלהם היא לחשל אותו, מה שיוצר תמונה של דמות שהיא בעיקר בכיינית ולא מעניינת. לא כמו, לדוגמא, וואלי, שכרגע מתמודד עם בעיות הרבה יותר קשות מבארי. באמת חבל לראות סדרה על גיבור-על ולהבין שהוא הדמות הכי לא מעניינת בה, עד כדי כך שהסצנה הכי דבילית במערכה הנהדרת של סוף הפרק הייתה כשבארי מגיע להציל את וואלי מלהישאב לתוך הספיד פורס ופשוט עומד שם כמו בול עץ. הוא לא עושה כלום, רק ממלמל לעצמו איך זה יכול להיות, במקום לנסות להציל את וואלי ואז לתהות מה קרה שם. וזה מה שאני עושה עם הפלאש בעונה הנוכחית: עומד ותוהה מה אני רואה? ומה אני עושה כאן? ולמה עוד לא פרשתי?
ומילה קטנה על שינוי סאביטר מדמות CGI לאדם בחליפה. ידידינו נתי אקב, בביקורת שכתב בגיקטסר, יצא כנגד השינוי הזה. לטעמי, על אף שסאביטר נראה פחות מאיים ויותר כמו קוספליי ממש מושקע של עצמו, הוא עבר את השינוי הפיזיקלי מלהיות אנרגיית ספיד פורס לישות ממשית ביקום – הזמן שבו בחרו לבצע את השינוי הזה, הוא נכון וטוב. בעיקר לאור העובדה שהרגע בו נגלה מי סאביטר קרוב.
ציון: 3.5
