תעצרו אותי עם שמעתם את הסיפור הבא: חבורה של תעשיינים חמדנים מחליטה להתגרות בטבע וכתוצאה מכך מעוררת את זעמה של מפלצת עצומת ממדים. או, שמעתם כבר? אוקי, אז מה אם אני אגיד לכם שהמפלצת היא בעצם קוף ענק? אה… גם את זה שמעתם. אמממ טוב רגע… הקוף הוא בעצם הבחור הטוב! נו, מה, אי אפשר להיות מקורי איתם?!

אז כן, כל מי שאי פעם ראה סרט הרפתקאות בקולנוע, שמע על קינג קונג. במקור (שנות ה30) מפלצת שהובאה מהג'ונגל המסתורי והחלה להרוס את ניו יורק עד שליבה נשבה בידי עלמה יפת מראה. עם השנים, המוניטין של קונג הפך אותו לאחת ממפלצות הענק הקולנועיות הידועות בעולם, מה שהביא את תעשיית הקולנוע היפנית להפגיש בינו, לבין שאר גיבורי התרבות המחופשים של אסיה (ביניהם עוד מלך שאליו נגיע בהמשך). בניגוד לסרט בבימויו של פיטר ג'קסון, העוסק בדמותו הקלאסית של קונג והוא בעצם רימייק לגרסה של 1933, "קונג – אי הגולגולת" שואב השראה מהמקורות המאמצים היפניים.

בשנת 1973, שנה שלא משנה באיזו מדינה תשאל, המילה הראשונה שתיזרק תהיה "מלחמה", משלחת מחקר המורכבת ממדענים, מגלי יבשות, חיילי קומנדו ו…צלמי טבע, יוצאת לחקור את פיסת האדמה האחרונה שטרם מופתה על הגלובוס, העונה לשם "אי הגולגולת". עד מהרה (ממש בשעה הראשונה שלהם על האי) מגלה המשלחת קוף ענקי ומאיים שגורם ללא מעט "אבדות בנפש". הניצולים כעת מנסים לברוח מנחת זרועו של קונג, תוך גילוי אמת מטרידה, אמת מרתקת ואמת משעשעת עד דמעות. נשמע בנאלי וחרוש נכון? אז זהו, שממש אבל ממש לא.

בואו נתחיל בקאסט. טום הידלסטון ("ת'ור"),  ברי לרסון ("קומיוניטי"), טובי קיבל ("ארבעה מופלאים"), ג'ון גודמן (מה נסגר אתכם?!), "סמואל ל. ג'קסון (שממשיך את מנטרת "אני מופיע בכל סרט ולא משנה לי איזה) וג'ון סי ריילי (להמשיך?!). אחד אחד כישרונות שמנוצלים בלפחות 75 אחוז של שלמות. הידלסטון מבצע תפקיד גיבור בצורה מדויקת ומרשימה כתמיד. לרסון מוכיחה שאין בחירה טובה יותר עבור "קפטן מארוול" בהיותה גם עלמה במצוקה אך גם שורדת קשוחה ודומיננטית. גודמן בקטעים קטנים ומנות זעירות גורם לך לומר "ואוו איזה קאמבק".

סי-ריילי פשוט חייב לי כיס דמעות חדש כי את הישן הוא שבר לי מרוב צחוק. וקיבל, כשחשבתם שהוא שוב בזבז את עצמו על המסך, אתם מגלים שהוא היה הקוף כל הזמן והוא קצת גורם לקונג של אנדי סרקיס (2005) להראות כמו ליצן (מה שמצחיק הוא ששניהם שיחקו קופים יריבים ב"כוכב הקופים" האחרון). סאם ל. פאקינג ג'קסון משחק בסרט הזה את אותו תפקיד שהוא משחק בכל מקום! וזה נהדר!

קאסט לחוד, וסיפור לחוד. האקשן מתחיל על הדקה הראשונה של הסרט! עוברים למעט אקספוזיציה ובום! שוב אקשן! קונג נמצא לא מעט על המסך, במלא תפארתו וברוטליותו המהממת, לצד נופים אקזוטיים ומפלצות נוספות שגורמות לצופה תמים לישון עם עין אחת פקוחה.

הדמות של סי-ריילי מתפקדת כ"קפטן אקספוזיציה" בחלקה הראשון, ומאכילה את הצופה בכפית, אבל בקלות ניתן להתעלם מזה היות ומדובר בקוף ענק שהולך מכות עם יצורים דמיוניים. פס הקול של הסרט מלווה בשירי שנות ה70 וה60 שבהאזנה גורמים לך לחלום על אותם חופים של נאם, וריח הנאפלם בבוקר. ריח של ניצחון.

אך אולי הדבר שבוא הסרט מצטיין יותר מכל, הוא בכך שמדובר באבן פינה, ליקום קולנועי ענק! (הא הא). לא מעט רפרנסים בסרט מחברים אותו לעוד סרט מפלצות שיצא לא מזמן, בו מככבת לטאה ענקית מסוימת וההבטחה כי "יקום המפלצות" של חברת לג'נדרי בפתח, בהחלט מורגשת כאן.

כחובב נלהב של ז'אנר סרטי המפלצות, הקטעים הללו ב"אי הגולגולת" גרמו לי אושר עילאי וכיאה לחלק מיקום סרטים, סצנת פוסט הקרדיטים הייתה זהה בעוצמתה להופעתו של ניק פיורי בסופו של "איירון מן". בסופו של דבר אומנם מדובר בעיבוד לפרשנות אסייתית של סרט אמריקני זול, אבל האבולוציה שעבר "קינג קונג" עד לתוצר הנוכחי, היא דבר מרתק ביותר, שמוצג לנו בסרט מהנה, מצחיק, מרגש ונהדר.

עשו לעצמכם טובה ולכו לבקר ב"אי הגולגולת".

ציון: 4