לאחר שביקרנו בחצרותיו של המלך, כעת אנו נחשפים למבצרו של הרודן הגדול. הפרק השלישי בעונה מציג לנו צלע נוספת בהרכב העלילתי של העונה הנוכחית- מפקדתו של ניגן ואנשיו.

בסיום פרק הפתיחה הופרד דריל מן הקבוצה ונלקח על ידי ניגן שמצא עניין בדמותו הפראית כמישהו שיכול להתאים לשורותיו, ועוד יותר מכך, כמישהו שיש להפריד מעל קבוצתו של ריק. די במבט אחד על דריל כדי להבחין בעצמתו הפיזית והנפשית כאחד והיה זה מהלך אסטרטגי מתבקש מצד ניגן.

המשך הקריאה כוללת ספוילרים לפרק:

בפרק הנוכחי אנו רואים כי דריל מוחזק בצינוק, ניזון מסנדוויצים עם ממרח אוכל של כלבים וסובל ממוסיקה קיטשית שמעירה אותו מעבר לדלת תאו. מי ששומע את המוסיקה הקיטשית הוא דוויט, מבכירי המושיעים של ניגן, מי שהרג את דניס בעונה הקודמת ואויב של דריל כבר מהעונה החמישית, בה דוויט גנב את האופנוע של דריל והותיר אותו לבדו ביערות.

כעת דוויט הוא מי שהוצמד לטפל בדריל ומי שמציג עבורו את האופציות העומדות עבורו: למות ולהפוך לזומבי, להשתתף במשחק היאבקות אכזרי של האסירים מול הזומבים או להצטרף לשורותיו של ניגן ולהיות מושיע.

דריל כמו דריל, לא ממהר להיכנע ועומד על שלו. הוא לא מוכן להוריד מערכו ומהאגו שלו ולכרוע ברך בפני מי שהרג את אחד מחבריו הטובים ביותר ובטח ובטח שלא לשנות את שמו לניגן. אולי כולם ניגן, אבל דריל יש רק אחד.

למרות שאיתנותו של דריל מול המושיעים, דוויט ובעיקר מול ניגן, מעוררת הערצה, לא ברור אם יש לו סיכוי לצאת מהתסבוכת הזו בדרכו שלו. הפחד של המושיעים מניגן הוא מהסוג הקיצוני והגבוה ביותר אליו אדם אחד יכול להוביל את הסביבה שלו. אותו פחד שאוחז במושיעים גורם להם להיכנע בחוסר ברירה, לאחר שכולם עברו התעללויות שונות ואכזריות מידיו של הסדיסט.

חוסר האונים והפחד בו שרויים המושיעים מציג בפנינו את הקלות בה אדם אחד יכול לשלוט בקבוצה שלמה ולהוביל אותם אחר רצונותיו. כולנו מכירים את התחושה הנוראית כאשר הבריון של השכבה מגיע למגרש המשחקים ומטיל אימה על כל הנוכחים. מעטות הפעמים שאנחנו או חברינו נעמדו מול אותו בריון בביטחון רב ובלי פחד בכדי שיבין שלא מדובר במגרש המשחקים שלו אלא של כולם.

כמסורת הסדרה, דמותו של ניגן מעמידה לנו מראה נוספת לגבי עצמינו. מצד אחד, הקלות בה הפחד יכול לשתק אותנו ולגרום לנו להרכין ראש בעוד אנשים פועלים בדרכים רעות ממש לידינו ואנו מעלימים עין. מצד שני, לפעמים אנחנו אלו שזוכים להטיל את האימה על הסביבה שלנו, להקטין אותה ולשלוט בה בכדי להרגיש חזקים ולהשיג את מטרותינו.

במובן הזה, הפרק מציג לנו נקודה מאוד חשובה על האחריות האישית והאנושית של כל אחד מאתנו. לא להתמסר לרודנות והדחף לשליטה באחרים שלפעמים מתעורר בנו, ועוד יותר חשוב- לא לתת לפחדים שלנו לשנות את המציאות ולגרום לאדם אחד לזכות בכל הכוח.

לצד אותו אלמנט של פחד ואימה, אנו עדים לצד נוסף במבצרו של ניגן ואצל חלק מהמושיעים. מי שמציג את הצד הזה ולמעשה מוביל את הפרק הוא דוויט. אותו אדם שעד היום למדנו לתעב והכרנו אותו כאינטרסנט חסר רחמים, מתגלה כבעל לב רחב הרבה מעבר לנראה לעין.

גישתו של דוויט לדריל היא כזו שמזדהה עמו ורוצה לעזור לו. דוויט אמנם עושה זאת בקשיחות כפי שניגן מצפה ממנו ומתוך המגבלה להתחבר לדריל בשיחות נפש עמוקות, אבל כבר מהרגעים הראשונים של הפרק בולט הרצון של דוויט כי דריל יעשה את הבחירה הנכונה ויישאר בחיים. אותה בחירה שדוויט עשה בעצמו כאשר גבו הוצמד אל הקיר ולא הייתה לו אף ברירה אחרת.

אחד הרגעים אשר מבליטים את ליבו הטוב של דוויט קורה כאשר הוא יוצא מהמחנה בעקבות מושיע שמנסה לברוח. אותו מושיע, שהיה חבר של דוויט, החליט כי אין לו סיבה להישאר תחת ניגן, שופך את ליבו, סיבותיו וייאושו בפני דוויט אשר מקשיב ברצינות רבה ועם הרבה חמלה בעיניים. לבסוף דוויט בוחר להרוג את הבחור, אך רק מפני שזה וויתר ודוויט רוצה למנוע ממנו את המפגש החוזר עם ניגן.

גם דמותה של שרי, אשתו לשעבר של דוויט, מופיעה בפרק. כמו דוויט, גם שרי הייתה מעורבת בגניבת האופנוע של דריל ביערות, וכמו דוויט גם היא מנסה לגרום לדריל לא להיאבק ולהיכנע לשלטונו של ניגן באומרה כי תמיד, כשמדובר בניגן, יש יותר גרוע ממה שחושבים.

הצד הזה אצל המושיעים, אשר נחשף בפנינו בפרק זה דרך כמה מהם, מציג את מורכבות החיים תחת ניגן ואת התקווה כי עוד נותרו אנשים שאמנם לעת עתה ויתרו על שמם וזהותם, אך רק בכדי לשרוד ולהגיע לעתיד טוב יותר ביום מן הימים.

באם דריל יבחר לפעול כפי שדוויט עשה, תהיה במעשה זה נקודת אור נוספת. אם דריל יהפוך למושיע זה אומר שלריק ולחבורה יהיה מישהו מבפנים. גם אם דריל יפעל תחת ניגן, ליבו וכוונותיו עדיין יהיו שייכים לקבוצה המקורית שלו, ואם יחבור לדוויט יוכלו השניים לחזק את התקווה אחד של השני ואולי להוביל למהפך.

הפרק אמנם יכול להיתפס כאיטי ומעט משעמם בשל חוסר האקשן ומעט העלילה שבו, אבל היה זה פרק שסיכם את הצגת הקודקודים העיקריים של העונה. בפתיחה ראינו את שבירתם של ריק והחבורה המקורית ואת כניעתם לניגן ודרישותיו. בהמשך זכינו לראות מה עלה בגורלם של מורגן וקרול והכרנו את המלך יחזקאל וממלכתו אשר גם הם כפופים לניגן אך לא ברצון רב ולא בלי התנגדות פנימית שנרמזה בבירור. ואילו בפרק הנוכחי זכינו לראות את הצד של המושיעים ואת הפחד המניע אותם לצד התקווה שעוד קיימת באחדים מהם.

כל שלושת הקבוצות הללו, לצד קבוצות נוספות כמו היל-טופ, נסובות ומחוברות על-ידי אותו גורם. ניגן האיום. והקבוצות האלו יחד הן כוח לא מבוטל. כעת מעניין לראות לאן יצעדו כל הקודקודים אשר הוצגו בשלושת פרקי הפתיחה. האם יצליחו לחבור יחדיו? האם הפחד ישתק אותם? אילו מחירים יאלצו לשלם בדרכם וכמה זמן ייקח להם לגבש תכנית ולהוציא אותה לפועל? והמעניין מכל- האם מישהו מבין כולם יצליח לעמוד מול ניגן באותה עצמה שהוא מציג? והאם ריק יכול לעשות זאת?

בהחלט יש למה לצפות מכאן והלאה.

ציון: 4