ביקורת, "אימה אמריקאית", עונה 6 פרק 6

לעתים רחוקות, במהלך חיינו כצופים טלוויזיוניים אנו זוכים לראות סדרה מתוסרטת שמצליחה לשבור, להפוך ו/או להמציא את החוקים מחדש ולתת לצופה בבית חוויה חדשה וחדשנית. בסדרות הנדירות הללו ניתן למנות יצירות מופת כמו "מראה שחורה", "אוז" וכעת… "אימה אמריקאית" שמצטרפת לפנתאון המאוד יוקרתי הזה.

הפעם אחרוג ממנהגי ולא אציין רק חמישה דברים שהיו בפרק, אלא אספק מדריך קצר ונטול ספוילרים כדי לנסות להסביר מה בדיוק התרחש בפרק 6 ומדוע העונה הנוכחית הצליחה לשבור את המסגרת הקונבנציונאלית, הן של העונות הקודמות והן של סדרת דרמה מתוסרטת בכלל.

נתחיל בלנסות להבין על מה מדבר פרק 6: במילים פשוטות הפרק הוא 70% אקספוזיציה, 20% האח הגדול, 10% AHS קלאסי (רציחות, אימה וגועל). הכי קל ונוח להסתכל על זה כאילו עונה 6 מחולקת ל- 2 מיני סדרות: הראשונה היא חמשת הפרקים ששודרו עד כה תחת הכותרת My Roanoke nightmare, והמיני סדרה השנייה היא ארבעת הפרקים שהולכים להיות משודרים תחת הכותרת My Roanoke nightmare: three days in hell. פרק 6 הוא האקספוזיציה המגיעה להשלים לנו הצופים את החלל שבין שני המיני סדרות הללו ומדוע הן מחוברות יחד.

בקצרה: המיני סדרה My Roanoke nightmare הפכה ללהיט ה-י-ס-ט-ר-י-! כזה שעקף ברייטינג סדרות כמו "המתים המהלכים", ואפילו את הרייטינג של משחקי הפוטבול ביום ראשון. אי לכך הרשת דרשה מיד סדרת המשך והמפיקים שמחו לספק להם, אלא שהפעם לא מדובר במוקומנטרי (כמו בחלק הראשון של הסדרה) אלא בריאליטי בסגנון "האח הגדול" בו ההפקה מתעדת ללא הפסקה את חזרתם של האנשים האמתיים שחוו על בשרם את האירועים וגם השחקנים שגילמו אותם בקטעי הקישור, לבית הרדוף. המפיקים האמינו שהאינטראקציה בין הדמויות השונות בשילוב התזמון של הגעתם לבית הרדוף, שלושת ימי הירח האדום, בתוספת אי אלו אפקטים מפחידים שההפקה שתלה ברחבי הבית, תספק לצופים את הדרמה לה ההפקה מייחלת ואולי אפילו התוודות של לי על רצח בעלה לשעבר.

מסיבות אלו ואחרות האנשים המקוריים והשחקנים שגילמו אותם הסכימו לחזור לבית הרדוף לשלושה ימים תחת העין העוקבת של המצלמה. כאן מגיעות כמה נקודות מעניינות שחשוב להבין:

השחקנים שהשתתפו בקטעי השחזור של אירועי רואנוק המקוריים צילמו את האירועים במהלך הקיץ ולכן לא חוו כל תופעות פראנורמאליות, מפחידות ומוזרות. כך שמבחינתם הכל היה המצאה של השלבייז.
חמשת הפרקים הראשונים, הם שיחזור של האירועים, כלומר איש החזיר, הקצבית, לידי גאגא, אדמונד, כולם-כולם שחקנים שהתחפשו לרוחות שהטרידו את השלבייז ולא הרוחות עצמם, כלומר אם וכאשר (וזה רק עניין של זמן) נראה את הרוחות האמיתיות הן לווא דווקא יראו דומות לאלו שראינו בקטעי השחזור במיני סדרה הראשונה (כלומר בחמשת הפרקים הראשונים). הוכחה לכך ניתן לראות בדמות איש החזיר והאחיות המרצחות שהופיעו בפרק. ויזואלית הם נראו הרבה יותר מבחילים עכשיו מאשר בשחזור (כי עכשיו הם אמיתיים!). (כמה מדהים יהיה אם ג'סיקה לאנג תופיע בתור הקצבית האמיתית?)
כבר באמצע הפרק אנו יודעים שהמיני סדרה השנייה, כלומר ארבעת הפרקים הבאים, מעולם לא שודרו ואנו בעצם צופים בFound Footage של מה שקרה בבית במהלך שלושת הימים של הירח האדום.
כבר באמצע הפרק אנו יודעים שאיש לא עתיד לשרוד את שלושת הימים הקרובים, פרט לשורד/ת אחד/ת. מוכנים להמר מי? (אני מהמר על מט).

מי שעדיין מתקשה להבין את האקספוזיציה, אני ממליץ בחום לצפות בסדרה UnREAL, אשר מדגימה את המניפולציות המתרחשות מאחורי הקלעים של סדרות הריאלטי.

בשביל להבין מדוע יוצרי הסדרה, ראיין מרפי ובראד פלצ'וק הצליחו לשבור את הכללים המסורתיים של הסדרה צריך להבין מה בעצם חווינו עד עכשיו ומה אנו עתידים לחוות בפרקים הבאים:

החלק הדוקומנטרי
עד עכשיו הם הצליחו לרתק אותנו למסך במיני סדרה מוקומנטרית/דוקומנטרית אודות אירועים שכביכול התרחשו לשלבייז, ומשלבים יחד עדויות ושחזורים כביכול אותנטיים של מה שהתרחש. תוסיפו לכל זה את הידע המוקדם של הצופים (וגם אם לא היה להם את הידע הסדרה דאגה לספק להם אותו) שקהילת ראנקוק שנעלמה היא אכן סיפור אמיתי לחלוטין.

הריאלטי
פרק 6 נתן לנו הצצה אל מאחורי הקלעים ואת הקישור למה שעתיד להגיע.

ה-Found Footage
כעת עם סיום שידור החלק הראשון של העונה (המיני סדרה הראשונה) אנו מוזמנים לצפות במיני סדרה השנייה (שמעולם לא שודרה) שהיא Found Footage, צילומים אותנטיים (כביכול) ותיעוד לא ערוך של מה שעתיד להתרחש בבית הזה. אינטראקציה בין אנשים (שחלקם במקרה הם שחקנים, אלא שהפעם הם לא משחקים) וכמובן רוחות אמתיות ולא שחקנים בתפקיד רוחות.

סדרת הדרמה המתוסרטת
כשצריך לזכור שמהתחלה ועד הסוף, כל עשרת הפרקים שאנו צופים בהם הם סדרה מתוסרטת. המעבר של היוצרים בין הז'אנרים השונים, תוך מתן לשחקנים את האפשרות לפשוט וללבוש דמויות שונות תוך מתן לצופה אפשרות להיות עד לתהליך (שרה פולסון וקייתי בייטס מדהימות כרגיל) הוא לא קונבנציונאלי, מרתק ומבוצע באופן מושלם!

נשאלת השאלה, ממה בעצם אנחנו כל כך מפחדים/מרותקים למסך? מהדוקומנטרי? מהריאלטי? מה-Found Footage או בעצם מסדרת דרמה מבריקה? ומה זה בעצם משנה, מדובר בעונה מעולה של AHS.