הביקורת השבועית של "סופרגירל" מוגשת בחסות נביסקו.
זהירות, מוצר זה עלול להכיל ספוילרים ופירורי עוגיות אוראו בחלב!
מתוך היכרות עם דמותו של האנק הנשואו, ציפיתי לגלות שבן-דמותו הטלוויזיוני לא שונה מהמקור. בשבועות האחרונים החלה לצוץ התיאוריה כי מדובר ב-Martian Manhunter, החוצן משנה הצורה וחבר ליגת הצדק (עד לפני מספר שנים הוא היה החבר הקבוע בכל גלגול של הקבוצה). למרות אכזבתי מכך שלא מדובר בהנשואו הקומיקסי, אני מאושר אף יותר מהופעתו של ז'ון ז'ונז.
אובדן כוחותיה של סופרגירל עקב שימוש יתר (זה לא מה שהבטיחו לנו בחנות…) עבד היטב בשני מישורים: באחד, קארה מצאה עצמה בסיטואציה חדשה ולא מוכרת, אנושית ופגיעה, מה שהוביל לתסכול (בייחוד אחרי שלא יכלה לסייע לאדם גוסס שלבסוף קיפח את חייו), פציעה, כניעה להשמצותיו של מקס לורד – ולגילוי העצמי שהביא למעשה גבורה של סופרגירל כסמל של תקווה ולא כבחורה עם שרירי על.
במישור השני, אנשי ה-DEO נאלצו להתמודד עם אסיר עוצמתי נמלט, במקביל לחשדותיה של אלכס בהאנק, מי שסמכה עליו בשנות שירותה תחתיו וכעת מנסה להסתיר את רגשותיה כלפיו אחרי שנודע לה על מות אביה באשמתו. לו סופרגירל הייתה יכולה לסייע ל-DEO, ייתכן ולא היינו מגיעים לרגע השבירה של אלכס ואיומיה על הנשואו, שבסופו של דבר חשף את פניו וטיבו האמיתיים, כחייזר שנתקע על כדה"א ואביה הגן עליו ברגעיו האחרונים מול הנשואו המרושע.
מערכת היחסים של קארה וג'יימס מקודמת לכאורה כסיפור רומנטי לא ממומש, כך שבכל פעם שהם חולקים מסך, ברור לאיזה כיוון הסדרה לוקחת אותנו. הפעם (ללא לוסי בסביבה) ג'יימס שימש בעיקר כשותף למסע של קארה במשעול האנושיות אליו היא לא מורגלת, שימש כמגן וכהשראה. בזכותו קארה הצילה בעלי מרכול משוד ואת הגנבים הפוטנציאליים ממעשה אסור ממנו לא יוכלו לשוב. דווקא במהלך מעשה הגבורה העל-אנושי של ג'יימס, הצלת אנשים שנתקעו בקומת משרדים, קארה מצאה את כוחותיה מחדש והצילה את חייו. מעניין מה היה קורה לו היה זה ווין…
נראה שכל הדמויות בפרק חולקו לצמדים מעניינים (אלכס\האנק, קארה\ג'יימס) כשווין קיבל הזדמנות להוכיח את יכולותיו מול קאט, כשתיקן את אמצעי השידור של החברה כדי שגרנט תוכל לשדר לעולם מסר של תקווה מול שנאת הזרים של מקס לורד והיעדרותה של סופרגירל. בסוף הפרק סופרגירל מודה לקאט על ההשראה שנתנה לה, הרגע האהוב עליי אחרי הופעתו של ז'ון ז'ונז, חיזוק למערכת היחסים והכבוד שהן רוחשות אחת כלפי השנייה.
שתי הנקודות שעדיין מחלישות את הסדרה (אחרי הפרק הזה אני רוחש כבוד מחודש לעלילת ה-DEO) הן דחיפת המתח הרומנטי בין קארה לג'יימס – שאף מתפקד כמרובע רומנטי סבוני עם ווין ולוסי – והשימוש בלקס לות'ור כנבל מרכזי בדמות מקס לורד. לרגע שכחתי שאסטרה חזרה בסוף הפרק, אז הנה נקודה שלישית שאני לא אוהב.
כמו כן, למעט עבודת ה-CGI המצוינת על ז'ון ז'ונז, במקרים אחרים מחלקת האפקטים מתפקדת באופן לקוי. תנועת השפתיים שלו כשאמר את שמו, למשל, או כשסופרגירל הצילה אוטובוס עם ילדים. וגם האיפור המגוחך של ג'ם, הנבל התורן.
יחד עם זאת, ההתקדמות האיטית של הסדרה נמשכת, מבינוניות מחרידה לסבירות מספקת. אם זה יימשך כך, אולי עד סוף העונה "סופרגירל" תשתווה לשלוש העונות הראשונות של "סמולוויל" (שהיו לא רעות, אם לא היה ברור).
ציון: 3.5
– אז… ז'ון ז'ונז. ה-Martian Manhunter. בהחלט לא האנק הנשואו. בקומיקס הוא הצאצא האחרון לגזע חוצני ממאדים שהושמד כנקמה ע"י אחיו התאום, ואיבד גם את אשתו ובתו.
– אם נמנעתם מספוילרים וכניסה לקישורים בעבר: הנשואו היה אסטרונאוט שלכאורה נהרג במשימה בה איבד גם את אשתו ועמיתתו. התודעה שלו שרדה בתוך מערכת מחשבים והוא חזר כסייבורג. לאחר "מותו" של סופרמן, אותו הנשואו האשים במות רעייתו, הוא הגיח כגרסה סייבורגית של סופרמן ואחד מארבעת מחליפיו הפוטנציאליים של איש הפלדה. מאוחר יותר ועם שובו של סופרמן האמיתי, סייבורג סופרמן הפך לנבל אמיתי ובין השאר השמיד את קוסט סיטי, עירו של גרין לנטרן\האל ג'ורדן.
– ג'ם וההולוגרמות זוכות כיום לתחייה מחודשת עם סדרת קומיקס מעולה. סליחה, לא ג'ם הזו… ג'ם, בניגוד לגרסה הטלוויזיונית, הוא בכלל דמות טובה וחבר קרוב של ז'ון ז'ונז, נסיך מהכוכב שבתאי.
– התלקחות סולארית זו יכולת חדשה יחסית של סופרמן בקומיקס.
– ה-Faceless Hunters, אותם מציין ג'ם, הם גזע חוצני שמתקיים ברמה האטומית על כוכב שבתאי.
– ג'יימס מספר כי אביו נהרג במלחמה. בקומיקס אבא של ג'ימי הוא ניק פיוריג'ייק אולסן היה סוכן ביון שנעדר במהלך משימה.