הסרט הראשון בסדרה, היה לא רע בכלל. כנראה שסנדלר של שנות ה-2000 צריך להישאר הסנדלר המצוייר.
אזהרה: הביקורת כוללת ספוילרים לסרט
ב-2012 הגיע למסכים "מפלצת של מלון", שהציג לכל המשפחה (למרות המוסכמה שאנימציה היא עסק לילדים) את עולמם של המפלצות הקלאסיות כמו דרקולה, פרנקנשטיין ואיש הזאב, באור (איי זה כואב) הומוריסטי, אנושי ומאוד קיצבי. אולפני האנימציה של סוני כבר אז היו ידועים ביכולות אנימטיביות מאוד מרהיבות ("גשם של פלאפל" למשל) ואם נוסיף עלילה מעניינת, דמויות מסוגננות מכל הצורות ונחבר לפרוייקט במאי שעומד מאחורי סדרות וסרטי אנימציה שהפכו לקאלט, גנדי טרטקובסקי ("סמוראי ג'ק" "המעבדה של דקסטר" "בנות הפאוורפאף" והרשימה ארוכה!), נקבל יצירה כל כך טובה, שכנראה מסוגלת לגאול את הכוכב הראשי שלה מגל השמצות בעקבות סרטיו האחרונים (אדם סנדלר! אני מדבר על אדם…סנדלר….!)
בסרט השני אנו חוזרים לטרנסילבניה מלאת המפלצות המפחידות, ואל המלון אותו מנהל הרוזן דרקולה (סנדלר) בדיוק בזמן לחתונתם של ביתו הערפדית מייביס (סלינה גומז) וחתנו האנושי ג'וני (אנדי סמברג), מה שמהווה המשך ישיר לעלילת הסרט הראשון (ממש כמו ב"גשם של פלאפל"). האווירה שונה מזו של הסרט הראשון שכן מפלצות ובני אדם חיים כעת בצוותא בלי פחד, למורת רוחו של דרקולה כמובן, שמעכל את העובדה אט אט.
מה שדרקולה מסרב לקבל, היא העובדה שהנכד שלו, דניס, עלול להיות "אנושי מדיי". במהלך הסרט דראק, בליווי חבריו מהסרט הקודם, פרנק, ווין, מורי וגריפין (קווין ג'יימס, סטיב בושמי, סי-לו ודייוד ספייד בהתאמה) מנסה להפוך את דניס למפלצת מפחידה "אולד-סקול" בזמן שמייביס חוששת שחייו של בנה בצל מפלצות עלולה להוביל לילדות מסובכת ושוקלת להעביר את המשפחה לחיות בשכונת פרברים בלוס אנג'לס לצד בני האדם.
הסרט מציג באופן מאוד ציורי את נושא הגזע: "ללא הבדל דת, גזע ומין"….או בלשון הסרט "לא משנה אם אתה ערפד, אדם או חד קרן", למשפחה שלך אתה תמיד תהיה אתה ותמיד יאהבו אותך, גם אם מסורת והיסטוריה עלולות להקשות על כך. הבעיה בהעברת המסר היא שהיא נעשת באופן ברור ומאסיבי מדיי. לא רק שדראק מתעקש להפוך את דניס לערפד (למרות ההצהרה שלא משנה למה יהפוך הילד הוא יאהב אותו כמו שהוא) מייביס גם היא דואגת שדניס יהיה "רגיל". ואם נוסיף לזה את הסבא רבא-ערפד וולאד (מל ברוקס!) שמגלם את שיא השמרנות ה"ערפדית", הרי מה שנקבל זה את אותו המסר שוב ושוב ושוב כאילו מנסים לדחוף לנו אותו לראש בכוח.
ישנה גם בעיה במעבר החד שקיים בין המערכה השנייה לשלישית, וזה מתחבר כמובן לנקודה הקודמת. דרקולה השלים עם המצב שדניס כנראה יישאר בן אדם, אז אולי כדאי להראות שהוא באמת משלים עם המצב. במקום זה משום מקום מגיע וולאד (שהוזכר לראשונה בחטף בתחילת הסרט) ומהווה מכשול חדש, מה שמביא לטוויסט המעט צפוי של סוף הסרט.
עם כל זאת, כאשר מצליחים להתעלם משתי המגרעות האלו (וכן, סנדלר הוא לא אחד המינוסים הפעם) קל מאוד להנות מאנימציה מאוד קלילה ודינאמית של דמויות משעשעות כמו איש הזאב ה"חלוד" שמזכיר יותר כלב מחמד, או איש בלתי נראה שלא מצליח לייצר זוגיות, ואולי הדמות הכי משעשעת בסרט שהיא גוש ג'לי בעל אופי שובב. הכתיבה של הסרט היא נקודת חוזק משמעותית ביותר, עם בדיחות שמתאימות לכל גיל הלקוחות מהאקטואליה והעולם האמיתי, לדוגמא אנשים מבוגרים וההתמודדות שלהם עם סמרטפונים, או אפילו הבדיחה הפנימית על מקומם של מפלצות בתקופה המודרנית.
לסיכום: "מפלצת של מלון 2" הוא לא סרט מושלם, לא בא להתחרות בקודמו, וגם לא מתעלה עליו בהרבה. אם זאת, מדובר בחוויה מאוד מהנה לכל הגילאים ובסרט אנימציה מרשים ויפייפה שלחלוטין ראוי להיות בלתי נשכח. וכן, אדם סנדלר בסדר גמור כשהוא מגלם דמות מצוירת. להוכחה נוספת לכו לראות את "שמונה לילות מטורפים".
ציון סופי: 4
