סוף השבוע האחרון ציין את יומה האחרון של חברת DC קומיקס בעיר ניו יורק, כשנסגר בניין המשרדים של החברה ונכבו האורות בפעם האחרונה, אחרי שמונים(!) שנה בעיר.

החברה, כפי שהוכרז בסוף אוקטובר של 2013, עברה למשרדים חדשים בברבאנק שבקליפורניה. הסיבה העיקרית למעבר היא העובדה שלפני כשש שנים נפתחה בחברה חטיבה בשם DC Entertainment, אשר עסקה בתיווך בין התכנים השונים של DC, בין אם מדובר על קומיקס, קולנוע או טלוויזיה, לבין התכנים והפלטפורמות של חברת האם שלהם, Time Warner. "מפקדת" החטיבה נמצאה בברבאנק, וב-2013, הוכרז כי DC תאחד את כל פעילויותיה ירוכזו במטה אחד, בברבאנק.

ניו יורק הייתה ידועה, בין היתר, כעיר הבירה העולמית של הקומיקס, מאחר וגם חברות אחרות, ביניהן היריבה (ובשלב מסוים, גם האקסית) המיתולוגית, מארוול, מצאו את ביתן בעיר. העיר גם שימשה השראה לעיר מטרופוליס, העיר הכי מפורסמת ביקום של DC הידועה כ-"משמש הגדול", קריצה לכינוי של ניו יורק, "התפוח הגדול".

עקב המעבר, כשמונים עובדי DC, חלקם ותיקים, נאלצו לוותר על עבודתם ולא לעבור לברבאנק מסיבות אישיות שונות. ביניהם נמנה גם בוב וויין, סגן-נשיא וראש מחלקת המכירות האהוב של החברה, שעבד שם קרוב ל-30 שנים. חלק מהעובדים לא רק עזבו את החברה אלא גם "הכו חטא על פשע" ועברו לעבוד במארוול, ביניהם העורך הבכיר של כותרי באטמן ומשפחת העטלף, מייק מארטס. מאידך, הצטרפו לחברה מספר שמות גדולים מהתעשייה וותיקים מהחברות האחרות.

עם המעבר, החל גם עידן חדש לתוכן של החברה; בזמן המעבר שייקח כחודשיים, תצאנה מעל ארבעים מיני-סדרות של שתי חוברות של האירוע Convergence, אשר אמור להתייחס לכל העולמות של DC שכבר לא אתנו, ו…נסעו לחווה בצפון הרחוק, שם הם יכולים לרוץ חופשי ולשחק כאוות נפשם? לא משנה. לאחר שיסתיימו כל כותרי Convergence בחודש מאי, תתחלנה סדרות חדשות, והחברה עצמה תיקח כיוון חדש עם כל הדברים שהיא מוציאה. כיוון קליל יותר, ופחות מקפיד על המשכיות ביקום הקולקטיבי.

הבניין היווה כשער כניסה לתעשייה עבור המוני שמות גדולים בתעשייה, כמו ג'ו קיוברט, בוב קיין, ביל פינגר, ניל אדאמס, קארמיין אינפאנטינו ועוד המון שהתדפקו על דלתות המשרדים ומצאו מקור לשימוש בכישרון שלהם.

כפי שעושים עם אנשים אהובים שנפטרו, יוצרים רבים שיתפו את חוויותיהם עם החברה ועם הבניין, והגיבו בעצב למעבר, כאילו שמעו על המעבר בפעם הראשונה באותו רגע. התגובה אולי הכי מרגשת הגיעה דווקא ממארוול, שצייצה לעבר DC קובץ גיף מהרגע הכי אמוציונאלי בלהיט האחרון שלה, "שומרי הגלקסיה", שבו רוקט בוכה ומפציר בגרוט שלא יעזוב אותו.

(עדיין לא בטוח אם מארוול באמת עצובים, או שהם מזכירים להם שהסרט האחרון שלהם יותר אהוב מהסרט האחרון של DC. אני נוטה לכיוון האופציה השנייה.)