ספוילר "גות'אם" עונה 1 פרק 15

מוטב שהסדרה סיימה את הסיפור של ד"ר ג'רלד קריין בשלב מוקדם, ולא משכה אותו. סוף הסיפור של האב הוא תחילת הסיפור של בנו, ג'ונתן, שימשיך בעוד שנים רבות כשיירש את האובססיה של אביו ויאמץ את זהותו של הדחליל. אף על פי שהסיפור של ד"ר קריין הסתיים בקול ענות חלושה ובסה"כ שירת עלילה עתידית, הייתי שמח אם הסדרה הייתה מתמקדת בנבלים מסוג זה; הורים או גרסאות מוקדמות של נבלי באטמן מוכרים, במקום הדמויות עצמן שיהפכו להיות משוגעים בתחפושות מופרעות.

חיי האהבה החדשים של ג'ים עומדים למבחן כשלזלי מתחילה לעבוד כבוחנת הרפואית החדשה של משטרת גות'אם, תפקיד שבן-זוגה הציע לה בעצמו ועכשיו נראה כי הוא מתחרט על כך. עד שברברה הטרחנית יצאה מהתמונה, הוא מוטרד מנוכחותה של חברתו במקום עבודתו, וכמעט עושה הכל כדי להרוס את זה. לפחות הם הגיעו להסכמה לא להביע חיבה אחד לשנייה בסביבת העבודה, וג'ים יכול להמשיך ולטפח את התדמית הקשוחה שלו.[1]

[1] לפחות ניגמה אישר את מה שחשבתי…

אחרי היחלצותו של אוסוולד מעונשו של מארוני, פאלקון מעניק לו במתנה את המועדון של פיש ומאמץ אותו לחיקו, אך שלא בידיעתו פינגווין עדיין נחשב ע"י שני ראשי המשפחות ככלי משחק בלבד. ההסכם בין השניים מוריד את מארוני מגבו של פינגווין, אך מיעוט המבקרים במועדון החדש והבטחתו של מארוני כי ברגע שפאלקון ימות כך גם אוסוולד, מעידים שהוא עדיין לא הפינגווין הידוע לשמצה.

כבר אמרתי שעלילת פיש מוני בגלות לא מעניינת, והגרסה של "גות'אם" לעונה השלישית של "נמלטים" מחזקת את דעתי. טוב שהאחים סקופילד\בורוז עסוקים בסדרת קומיקס אחרת מכדי לחלץ אותה.

חרף הווייב המוזר שקיבלתי מדמותו של אלפרד באחרונה, הפעם הסיפור שלו ושל ברוס – לפחות הסיום – נעשה היטב. המסע של ברוס לבדו, טיול שנהג לעשות אחת לשנה עם אביו, נועד לשמר את זכרו של תומאס, אבל זה לא היה אותו הדבר. כשברוס נפצע ונעדר למשך שעות, אלפרד הגיע במיוחד כדי לחזות עם אדונו בזריחה כפי שנהגו לעשות האב ובנו. הקשר האבהי ביניהם ניכר גם בשנות בגרותו של ברוס, וחיזוקו בפרק הנ"ל הוא שלב חיובי בקו העלילה של השניים.

– תזכורת לדחליל.
– ג'ים ולי מתכננים ללכת לקרקס; ייתכן שמדובר בקרקס של היילי, שמציג את "הגרייסונים המעופפים"?
– פינגווין לגורדון: "ללכת עם חבר באפלה עדיף מללכת לבד באור."

ציון: 3