לא מכבר פורסם כי הבמאי המוערך דני ווילנב ("המפגש") יביים עיבוד חדש לרומן המד"ב המונומנטלי של פרנק הרברט משנת 1965, "חולית". חדשה משמחת שכזו היא הזדמנות טובה להציג בפניכם גרסה של "חולית" שאולי לא הכרתם – "הגרסה האלטרנטיבית".
ישנם סרטים שזוכים למעמד פולחן מהסיבות הנכונות ויש כאלה שזוכים לכך מכל הסיבות הלא נכונות. עד היום אני לא ממש בטוח לאיזו קטגוריה נופל העיבוד (הידוע לשמצה) של דיוויד לינץ'. מיד לאחר שהספר יצא והפך לרב מכר, נרכשו הזכויות שלו בהוליווד ונעשו מס' ניסיונות להעביר אותו למסך הגדול. אחד הניסיונות הבולטים הוא ניסיונו של הבמאי אלחנדרו חודורובסקי לייצר אפוס "חולית" משלו כבר בשנות ה-70, עם שמות מופלאים בקאסט ובהפקה, אך כל זה אינו רלוונטי כרגע ובכל מקרה מוסבר בסרט הדוקומנטרי המדהים Jodorowsky's Dune למי שחפץ בכך.
הביקורת על הסרט "המפגש" עולה קצת באיחור. המפגש עם "המפגש" הוכיח את עצמו כמאוד לא שגרתי והצריך לקיחת זמן לעבד, לחשוב ולעכל את הסרט, שבתרגום נכון Arrival אולי היה נקרא "הגעה", אבל "המפגש" הוא שם ראוי ביותר, לפני שאני מתיישב לשרבט את רשמיי ממנו.
פעם ב-X זמן (ועם השנים ה-X הופך ליותר ויותר זמן), מגיע סרט שמחזיר את האמון במדיום הנפלא הזה שנקרא "קולנוע" – הרגע הקסום בו מתאחדים כל האלמנטים של המדיום, תסריט מעניין, בימוי אינטליגנטי, שחקנים אמינים, פסקול רב עוצמה וצילום מרהיב, ליצירה מורכבת, ומרגשת. השמחה שלי רבה אפילו יותר כאשר זה קורה בסוגה שאהובה עלי במיוחד כמו מדע בדיוני. בעוד בזמן האחרון רוב סרטי המד"ב עסוקים יותר מדי באורגיות CGI פשטניות ומטומטמות שעוסקות בפלישת חייזרים. "המפגש" הוא לא כזה.
