ארכיון הקטגוריה: ביקורות קולנוע

ביקורת: "גודזילה X קונג- אימפריה חדשה"-  2 מטומטם 2 כיף

אם חשבתי ששיא ההתלהבות שלי מסרטי מפלצות ענק הגיע עם "גודזילה נגד קונג" (2021), לא היה לי מושג שאגיב לטריילר של סרט ההמשך "גודזילה קונג- האימפריה החדשה" אפילו ביותר התלהבות. כן, אני לא רק אוהב סרטי מפלצות, אני סוג של סוגד להם ומאחל כמו חלק מאיתנו שיום אחד יקום מהים דינוזאור ענק וימחץ את כולנו בדרכו לגרד באף.

האם ציפיתי למשהו מ"אימפריה חדשה"? לא יותר ממה שציפיתי מ"גודזילה נגד קונג", "מלך המפלצות" (2019), "אי הגולגלות" (2017) או "גודזילה" (2014). זה סרט על מפלצות ענק שנלחמות זו בזו. זה כל מה שתקבלו. חשבתי לעצמי שבדו קרב האחרון של מלך המפלצות והפלא השמיני של העולם נגיע לשיא שיש לז'אנר הזה להציע, ואז לבמאי אדם ווינגראד, האיש והזקן (כמו שקווין פייגי הוא האיש והכובע), נהיה תאבון לקצת "יקומיזם קולנועיזם", והוא חשב לעצמו "לאן אני יכול לקחת את זה?". עוד קופים ענקיים? עוד לטאה ענקית? עוד מפלצות של "טוהו"? למה לא בעצם.

בקצרה על העלילה. מפלצות ענק! הולכות מכות! מה לא הבנתם?!

להמשיך לקרוא ביקורת: "גודזילה X קונג- אימפריה חדשה"-  2 מטומטם 2 כיף

ביקורת, "חולית – חלק 2" – ברכו את היוצר!

כתבתי את זאת בעבר אבל אין לי שום הסתייגות מלכתוב זאת שוב – דני ווילנב יכול לביים את החלומות שלי. ברגע זה ממש. אני גם לא מתנצל ולא מתחרט, אבל מבחינתי ווילנב הוא כרגע האוטר הכי מרשים בנמצא, גם מעל נולאן. רשאים לחלוק עלי, לא אכפת לי.

אי אפשר לכמת כמה שהעיף אותי מהכיסא החלק הראשון , אבל החלק השני כבר מעביר הילוך למקום שבו מתקיימת ההגדרה המילונית למונח "אפי".
הכל ב"חולית חלק 2" הרבה יותר מרשים והרבה יותר גדול:
זמן המסך קפץ ל –167 דקות (מול 155 דקות בחלק הקודם) , אבל הן עוברות הרבה יותר מהר כי גם הקצב מעלה הילוך וגם קטעי האקשן (שהיו די ספורדיים בקודם) קופצים מדרגה (מן הסתם בעזרת התקציב שהתנפח מ 156 ל 198 מיליון דולר שרואים כל סנט מהם על המסך).

להמשיך לקרוא ביקורת, "חולית – חלק 2" – ברכו את היוצר!

ביקורת: "מאדאם ווב" – לא מה שרצינו אבל לגמרי מה שציפינו

כאשר הוכרז על הסרט הראשון בסדרת "וונום", אי שם ב-2018, הייתי מאושר אך מודאג. הרעיון של לקחת דמות מהעולם המורחב של ספיידרמן, הגיבור המזוהה ביותר של מארוול ואחד המזוהים ביותר בכל הזמנים, ולהעמיד אותה במרכז הסיפור, ללא שום קשר לספיידרמן עצמו הרגישה לי כמו משהו מאוד מוזר ומסוכן.

לשמחתי, לגבי הסרט הראשון של וונום לפחות, טעיתי. הסרט הביא לקולנוע דמות שהולכת כמו וונום, נראית כמו וונום, מתנהגת כמו וונום אבל אפשר לקרוא לה לחלוטין ברווז ולהנות ממנה בנפרד. בשניה שאולפני "סוני" החליטו לרכב על החצי הצלחה הזו ולהשיק "יקום קולנועי לספיידרמן", תוך כדי שהדמות עצמה מפזזת עם הגיבורים האחרים "חזרה בבית" אצל "מארוול", זה היה השלב שבוא אמרתי לעצמי "הם הולכים לחרבש את זה".

להמשיך לקרוא ביקורת: "מאדאם ווב" – לא מה שרצינו אבל לגמרי מה שציפינו

ביקורת: אקוומן 2 הממלכה האבודה – רבותיי היה לי לעונג

אי שם בשנת 2014 החל לו מסע קולנועי אל תוך יקום משותף של סיפורים העוסקים בגיבורי העל של DC. המתחרה, מארוול, כבר ביססה את יסודות היקום הקולנועי שלה והחלה לשעות אל קו הסיום של הסאגה שהחלה ב2008. החברים בוורנר אמרו לעצמם "היי! גם אנחנו יכולים" והדיבורים על יקום קולנועי מורחב (DCEU) הביאו לעולם את "איש הפלדה" החביב, שסיפר מחדש את סיפורו של האב טיפוס לגיבורי על, סופרמן, בצורה "בוגרת" "קודרת" "אפלה" ועוד שלל תיאורים חדשניים ו"מהפכנים".

שנתיים לאחר מכן הכל קרס לתוך עצמו עם "בטמן נגד סופרמן" השאפתני אך… המגוחך, וכמובן "ליגת הצדק" והסיפור מאחורי הפיאסקו הזה. רואים? בדיוק כמו אצל מארוול! רק…הפוך. הפוך לחלוטין. אבל לא כל החלקים ביקום הקולנועי של  DC היו אשפה מלווה בבוז ונהירות של עדר הכבשים "גרוע! גרוע!". "וונדרוומן" הראשון היה נחמד והביא קצת גאווה ישראלית, "יחידת המתאבדים" (של גאן! לא של אייר למען השם) היה מהנה מאוד, וכמובן "אקוומן" הראשון (2018) שהיה לסרט הרווחי ביותר, אם לא בין הרווחיים ביותר, של כל היקום הקולנועי הזה.

להמשיך לקרוא ביקורת: אקוומן 2 הממלכה האבודה – רבותיי היה לי לעונג

ביקורת, "היוצר" – אני, הרובוט

כל מי שקרא את הביקורות שלי לאורך השנים, יכול לדעת כבר שאני האדם הראשון שיריע לסרט מד"ב חדש ומקורי, שאינו מתבסס על מותג קיים.
לכן, סרט חדש של גארת' אדוארדס, התוצר המקורי הראשון שלו אחרי "Monsters" מלפני עשור, הוא סיבה טובה לציפייה.
"Monsters" היה סרט עצמאי, מקורי ומעניין, ולאחריו אדוארדס נשאב ישר לתעשייה ההוליוודית ולמותגים קיימים כמו "גודזילה" ו"רוג 1" שהיו גם הצלחות קופתיות יפות.

להמשיך לקרוא ביקורת, "היוצר" – אני, הרובוט