כשניגשתי לכתוב על שני הפרקים האחרונים של "הפלאש", הגעתי במטרה לכתוב על שניהם כפילרים, פרקים שבכלל לא משרתים את מטרת הסדרה אלא שם נטו בשביל להעביר את הזמן עד שיגיע הזמן להמשיך את עלילת הסדרה (מחלה של לא מעט סדרות שיש להן יותר מעשרים פרקים בעונה), ככה זה נראה לי, אבל אז הגיע פרק 7, "קילר פרוסט" ושינה את הכל.
המשך הקריאה כולל ספוילרים לפרקים:
להמשיך לקרוא ביקורת, "הפלאש", פרקים 6 + 7 – אלכמי, קיד פלאש וקילר פרוסט
רגע לפני תחילת אירוע הקרוסאובר בין 4 סדרות ה-DC\CW, "סופרגירל" מגיעה אלינו בפרק שלא ממעיט בעלילות והתפתחויות (ורפרנסים ואיסטר אגס, אבל זה ברגיל), אבל… יותר דמויות משנה ופחות קארה.
המשך הקריאה כולל מספר ספוילרים לפרק:
להמשיך לקרוא ביקורת, "סופרגירל" עונה 2, פרק 7 – המקום החשוך ביותר
גם אני רוצה להיות פורע חוק, ויג'ילנטי, זה נראה כאילו כל אחד יכול להיות כזה, אם זה כחלק מחבורתו העליזה של אוליבר (כל כך פיטר פן), או כפרילנס עצמאי בשטח כמו ה- frenemy החדש של אוליבר, שאפילו אין לו כינוי מיוחד, הוא פשוט ויג'ילנטי (כלכך גנרי). פרק שבע העונה מכניס אותנו אל לב המאבק בין החץ והויג'ילנטי בתוספת דרמה אישית, רומן טיפשי וטוויסט מפתיע.
קבלו 5 חצים ירוקים מפרק 7 (ספוילרים בפנים):
ישנן כמה עובדות שאנחנו יודעים על הבמאי קווין סמית, ובראש וראשונה באה העובדה שמדובר באחד הגיקים והאוהדים הכי גדולים של עולם הקומיקס. סמית', שביים את סרט יClerks ו"מהומה בקניון", הוא אוהד עצום של סטן לי (והנחה איתו לא מעט פאנלים), ומעריץ של DC. סמית' כתב חוברות Green Arrow ובעצם הביא/החזיר לו את תהילתו בתחילת שנות האלפיים. סמית' הוא גם בעל חנות קומיקס, תוכנית גיקית על קומיקס ובשנה שעברה ביים פרק בסדרה "הפלאש". בימים אלו משלים סמית' את העבודה על פרק 9 בעונה השנייה של "ספורגירל" שהוא מביים, פרק שעונה לשם Supergirl Lives.
לא פעם (והרבה יותר מפעמיים) אני מוצא את עצמי שואל: האם אין לסדרות סוג של בקרת איכות לפני שמשחררים אותן לאוויר? אין מישהו בשלב התסריט, הליהוק, הצילום, העריכה, הפוסט וכו' שיעיר לצוות איזו הערה בסגנון "תקשיבו, הדמות הזו, Wild Dog, מעצבנת בטירוף. אולי עדיף להעיף אותה מהסדרה, או לפחות לדאוג לספק לה איזה מוות ברוטאלי או מוות מתוך רחמים?"
קבלו 5 סיבות (עם ספוילרים) מדוע פרק 4 בעונה החמישית של "החץ", היה (עוד) פרק מאכזב:
